הסבר לתקנות 2012

תאריך:
02/07/2012
י"ב תמוז תשע"ב

דברי הסבר לתקנות החדשות

רקע:

תקנות המודדים (מדידות ומיפוי) (להלן-"התקנות") הן הבסיס לקביעת דרכי העבודה המקצועית לציבור המודדים, בהתאם לפקודת המדידות[1]

על בסיס התקנות מוציא מנהל המרכז למיפוי ישראל (להלן-"המנהל") הנחיות טכניות מקצועיות, המפרטות את האמור בתקנות, לעיתים כוללות דוגמאות ודברי הסבר לאופן ביצוע המדידות.

 

בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות, בעיקר בתחום הג'י פי אס ( (GPS יש צורך בעדכון עיתי של התקנות. לתקנות שבתוקף כיום ניתן אישור בשנת 1998. מאז התפרסמו מספר רב של הנחיות ואף פורסמה טיוטה בשנת 2009, לאחר קבלת הערות והטמעתן להלן מצורפת טיוטה  מעודכנת.

 

עיקרי השינויים בתקנות המוצעות מול תקנות 1998:


· מעבר לרשת בקרה תלת ממדית, המבוססת על טכנולוגיית ה- GPS ועל התחנות  GNSS הקבועות של מפ"י. רשת בקרה זו יותר מדוייקת ואחידה.

· מדידת גבהים אורתומטריים: תתאפשר קבלת גבהים אורתומטריים גם באמצעות GPS  ומודל גליות סטטוטורי.

· קדסטר מבוסס קואורדינטות: יתאפשר באמצעות הטכנולוגיה המוזכרת לעיל. התקנות המוצעות מניחות בסיס למימוש קדסטר מבוסס קואורדינטות בישראל. בתקנות מוגדרת לראשונה נקודה בסיווג 1 כנקודה שערכי הקואורדינאטות שלה מהווים אסמכתא לשחזור גבולות.

·  דגש ועדיפות למסמכים ממוחשבים על הנייר המודפס.

· תכנית לתיעוד גבולות: יתאפשר לציבור לתעד באופן מוסמך, באמצעות קואורדינטות, את גבולות המקרקעין הרשומים, גם שלא במסגרת תכנית לצורכי רשום חדשה (וזאת לצורך הקניית וודאות בביצוע עבודות בנייה, פיתוח וכו').


מבנה התקנות המוצעות

לאחר סעיפי המבוא והמסגרת הכללית (הגדרות, פרשנות) התקנות חולקו לפרקים לפי הנושאים המקצועיים שנכללו בהם. קיימים ארבעה פרקים הכוללים שני פרקים מקצועיים: פרק ג'  - בקרה גאודטית ופרק ד'- מדידה ועריכה של תכנית לצורכי רישום ותכנית לתיעוד גבולות והחלה של הוראות לגבי מדידת גבולות ותוכניות שאינן לצורכי רישום.

 

[קיימים גם סעיפי הרחבה המחילים את ההוראות הרלבנטיות לגבי תכניות לצורכי רשום גם על ביצוע עבודות הסדר מקרקעין (לדוג' בתקנה 45) וכן לעבודות שאינן לצורכי רישום (תקנה 43)] .

 

החרגת פרק המיפוי הטופוגרפי 
בשלב זה ועל מנת למנוע עיכוב התקנות בפרקים הגאודטיים והקדסטריים הוחלט לפצל את פרק המיפוי הטופוגרפי ולהחריגו מן המהדורה המוצעת של התקנות. פרק של מיפוי טופוגרפי יושלם בהקדם ויצורף לתקנות אלו.

 

תרומה להאצת הרישום     
הגדרת גבולות המקרקעין באמצעות קואורדינטות מדוייקות ברשת אחידה תקנה וודאות ותאפשר תכנון תואם קדסטר, הכנה מהירה של תוכניות לצורכי רישום וחידוש גבולות בצורה מהירה ואמינה.

 

תרומה למשק וחסכון בעלויות
אפשרויות המדידה והביצוע באמצעות     GNSS (בשיטות של גיאודזיה לוויינית) והתחנות הקבועות של מפ"י, מוזילות את עלויות המדידה תוך חסכון בכוח אדם ובמכשור (מתאפשרת מדידה באמצעות מקלטGNSS   אחד).

כמו כן, מדידת גבהים בשיטות של גיאודזיה לוויינית ושימוש במודל הגליות הסטטוטורי מוזילים משמעותית את עלות מדידת הגבהים.

 

היחס בין התקנות להנחיות

התקנות המצורפות מבטאות את עקרונות המיפוי והמדידה, לרבות עקרונות הדיוק המתבקש, אך כנובע מהאופי המקצועי ומן המורכבות הטכנולוגית, נדרשות הנחיות מעשיות לצורך יישומן. ההנחיות הטכניות של המנהל, שחלקן עתיד להתפרסם בה בעת, יחד עם תקנות אלו,  מכילות הנחיות מעשיות ליישום אותם עקרונות וכן דברי הסבר ודוגמאות. ההנחיות הטכניות, שמוצאות מכוח התקנות, ניתנות לשינוי ולעדכון בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.

 

ההנחיות הטכניות מחייבות את המודדים. הן מופצות לציבור המודדים, וזמינות באתר מפ"י.

         

הסברים פרטניים לפי פרקי התקנות:

 פרק א' – הגדרות:

פרק ההגדרות נועד, מטבע הדברים, ליצור תשתית ראשונית בהתייחס למושגים המקצועיים שיובאו בהמשך. ההגדרות הינן פישוט של מושגים/ תהליכים  מקצועיים מורכבים והן מתייחסות למונחים ב"משמעותם בתקנות אלה". 

 

השינויים הבולטים בפרק ההגדרות נובעים מהרצון להביא ליתר דיוק, לניסוח ברור יותר מהגרסא בתקנות הקודמות (לדוגמא: הגדרת המרכז למיפוי ישראל,).

 

מונחים בולטים חדשים:  מתייחסים בחלקם למערך מושגים הנוגע ליישומו של קדסטר ספרתי מבוסס קואורדינטות (בנק"ל, חומר ביסוס, שטח מחושב ושטח רשום, תוכנית לתיעוד גבולות)  וקדסטר תלת ממדי (תמצ"ר)  ליישומו של מודל גליות סטטוטורי (גובה אורתומטרי סטטוטורי, גליות, ..) יישום רשת ישראל 2005 ורשת ישראל 2005/12 המבוססות על מערך התחנות הקבועות של   GNSS (רשת ישראל התקפה..).

 

המונח "שטח לרישום" -   מהווה חידוש בהתייחסו לשטח שנמצא בתהליך שהוא מבוסס על פעולה כלשהי שנעשתה בשטח רשום. השטח לרישום הוא שלב ביניים עד לרישום בפועל.

 

המונח "שטח מחושב" - המונח בא להבהיר את ההבדל בין שטח המבוסס על שטח רשום לבין השטח הקיים בפועל (המחושב מקואורדינטות).

 

הוסרו מההגדרות מונחים שאין בהם שימוש בתקנות אלו (למעט תמצ"ר).

 

פרק ב' – כללי:

 

סע' 2 הוספת ס"ק ה' – נועדה לאפשר ולהגביר את הפיקוח והאכיפה.

 

 

פרק ג' –בקרה גאודטית:

 

השם "בקרה גאודטית" בא להחליף את השם הקודם שהיה "רשת בקרה אופקית ואנכית" כדי לציין שמדובר בבקרה גאודטית. הדגש הוא על הבקרה ולא על הרשת.

יש איחוד של הרשת האופקית והאנכית לרשת תלת ממדית המבוססת על התחנות הקבועות (של  (GNSS של המרכז למיפוי ישראל.

 

מדידות המבוססות על שימוש בלוויינים מאפשרות קבלת מיקום אופקי ואנכי מדוייק במסגרת אותה המדידה ואותו סוג מדידה[2]. הגובה שמתקבל במדידה כזו שונה באופיו מן הגובה המתקבל במדידה מסורתית (המבוססת על פלס מים). גבהים הנמדדים בשיטות לווייניות הם גבהים אליפסואידליים[3] וגבהים הנמדדים בשיטות המסורתיות הם גבהים אורתומטריים[4].

 

ההפרש בין הגובה האליפסואידלי לגובה האורתומטרי מכונה "גליות (הגאואיד)".

 

החידוש בתקנות אלו הוא במתן אפשרות לשימוש במודל גליות ארצי (סטטוטורי) שהוכן חושב ומעודכן על ידי מפ"י ומועמד לרשות הקהילייה המקצועית.

הגבהים האורתומטריים המתקבלים באמצעות גאודזיה לוויינית הינם בדרגת דיוק נמוכה מאלו שניתן לקבל במדידות מסורתיות. לקבלת גבהים אורתומטריים בדיוקים גבוהים יותר מאלו המתקבלים באמצעות גאודזיה לוויינית (כאשר יש צורך בכך) נקבעו תקנות פרטניות (בדומה למצב שהיה בעבר).

 

רשת הבקרה האופקית הקודמת נחלקה ל – 7 דרגות.  המרכיב האופקי של רשת הבקרה על פי התקנות המוצעות כולל 5 דרגות. כמו בתקנות הקודמות 3 הדרגות העליונות מהוות רמה הנמצאת באחריות הבלעדית של המרכז למיפוי ישראל. ראוי להדגיש כי הדיוק של הדרגה הנמוכה ביותר בתקנות המוצעות, עולה על הדיוק של הדרגה הגבוהה ביותר על פי התקנות הקודמות!

 

המדינה כמו מדינות אחרות היתה אחראית לתחזוקתה של רשת בקרה אנכית אורתומטרית מדוייקת שהשגתה כרוכה בעבודה רבה מאוד (ובעלות גבוהה מאוד). עם המעבר לרשת בקרה תלת ממדית הוחלט להפסיק ולתחזק את רשת הבקרה האנכית האורתומטרית באמצעות מדידות חוזרות בשטח (נתוני הרשת שמורים במחשבים ועדיין עומדים לרשות הציבור).

 

תחזוקת הרשת התלת ממדית נשענת בעיקר על תחזוקת התחנות הקבועות של ה-  GNSS וכך ניתן מענה גם למעקב אחר התנועות הטקטוניות (שינויים בקרום כדור הארץ).

 

התקנות המוצעות מדגישות שיטות מדידה ודיוקים ומתייחסות פחות לפירוט של דרכי הביצוע להשגת הדיוקים (בניגוד לתקנות הקודמות). חלק מפירוט דרכי הביצוע, שעיקרו עוסק בביקורת של אמינות תוצאות המדידה, יופיע בהנחיות הטכניות של  המנהל.

 

פרק ד': מדידה ועריכה של תכנית לצורכי רישום ותכנית לתיעוד גבולות והחלה של הוראות לגבי מדידת גבולות ותוכניות שאינן לצורכי רישום.

פרק זה עוסק בשני סוגים של תוכניות.

תוכנית לצורכי רישום מהווה את הבסיס המדידתי/ מיפויי לרישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). תוכנית לצורכי רשום מוכנת על ידי מודד על פי הדרישות הקבועות בפרק זה, מוגשת לביקורת למפ"י (או למודד מבקר[5]) ולאחר אישורה במפ"י כ"כשרה לרישום", היא יכולה להירשם בלשכת רישום המקרקעין.

 

בפרק זה יש הרחבה לעומת התקנות הקודמות וחידוש בקביעת סוג חדש של תוכנית: "תוכנית לתיעוד גבולות". תוכנית לתיעוד גבולות תאפשר הגדרה מדוייקת של גבולות מקרקעין רשומים לאו דווקא לצורכי הכנת תצ"ר (לדוגמא במסגרת ביצוע מפת רקע לבקשה להיתר בנייה). אפשרות זו נועדה להגביר את הוודאות בחידוש גבולות, למנוע "תקלות" בבנייה שאינה תואמת גבולות רשומים ולבסס מסד נתונים קואורדינטיבי. למסלול זה יש חשיבות רבה לגבי רישומים שנעשו בעבר, לפני כניסת תקנות אלו לתוקף.

 

חידוש נוסף שהוכנס בתקנות אלו הוא קציבת התוקף של אישור  יו"ר וועדת התכנון לשנתיים (בתקנות הקודמות לא נקבעה תקופת תוקף, כך שלגבי תוכניות שהוגשו לאישור באיחור, לא היה מקור סמכות לבחינה מחודשת של התאמת התצ"ר למצב התכנוני העדכני)[6].

 

חידוש אחר, הוא קביעת מרווח סטייה מרבי  (1%  או 5 מ"ר הגדול מביניהם) בין התשריט שאושר על ידי יו"ר וועדת התכנון ובין התצ"ר וזאת על מנת לאפשר שינויים מזעריים המתחייבים בביצוע התצ"ר מבלי להזדקק לחתימה נוספת של יו"ר הוועדה. החידוש יאפשר הגמשת התכנון, בהתייחס להתאמתו המדוייקת של הרקע שעליו מבוססת התב"ע לגבולות הקדסטריים.

 

תקנה 14 ס"ק ג' מפרט את מידת ההתאמה בין התצ"ר לתוכנית התכנונית. השינוי בתקנות אלו הינו הפתיח  "באין הנחייה מחייבת אחרת", פתיח שמאפשר לרשויות התכנון לקבוע קריטריונים לעניין זה.

הכללת סעיף זה בתקנות אלו פוטר את רשויות התכנון מהצורך להכתיב קריטריון אחר (בהעדר הנחייה בתקנות אלו היתה נוצרת לקונה לעניין זה).

 

בתקנה 16- נקבעו שני סוגים חדשים של כותרות: "תכנית לרישום ראשון" ו"תכנית לתיעוד גבולות" על מנת לשקף את תוכן התכניות בבהירות. חידוש נוסף בתקנה זו הינו בטבלאות השטחים, ציון השטח המחושב בתכנית לתיעוד גבולות. בדרך כלל יש הבדל בין השטח המחושב לשטח הרשום, הפרש זה נובע מחוסר הדיוק של השטח הרשום (שנעשה על סמך מדידות פחות מדוייקות, בתקופות שונות ובשיטות פחות מדוייקות של מדידת/ חישוב השטח ). ציון השטח המחושב מבטא שקיפות. כמו כן נוספה דרישה מפורשת לציון ייעוד הקרקע על פי המופיע בתכנית התכנונית, בנוסף להחלת עניין זה בדוגמא לתצ"ר כפי שנהוג כיום.

 

בס"ק ד' יש הפנייה לסימון מיוחד לנקודות גבול המסווגות בסיווג 1 בבנק"ל ולנקודות גבול חדשות שהוגדרו בדיוק האמור בתקנה 21.

תקנה 21-  עד היום לא היתה הגדרה לקביעת הדיוק של הקואורדינטות. במצב של קדסטר מבוסס קואורדינטות יש חשיבות להגדרה זו.

 

תקנה 22 - קדסטר מבוסס קואורדינטות מחייב קואורדינטות מדוייקות של נקודות הגבול, וכל עוד לא לכל נקודות הגבול יש קואורדינטות מדוייקות יש צורך בסיווג שלהן, הסיווג גם יהווה בסיס להנחיות המנהל לשחזור גבולות.  

 

תקנה 23 – השינוי בתקנות אלו מן התקנות הקודמות הינו ביטול האפשרות לבסס חידוש גבולות על פוטוגרמטריה משום שהוכח כי לא ניתן להגיע לדיוקים הנדרשים בשיטה זו. לעומת זאת, כמו בעבר, תתאפשר מדידת פרטים בפוטוגרמטריה,   ובלבד שלא ישמשו לחידוש גבולות. כלל זה הוחל (ס"ק ו') גם לגבי קואורדינטות של פרטים שנמדדו בשיטות אחרות בדיוק נמוך מהאמור בתקנה 21. כמו כן נקבעה דרישת דיוק נמוך יותר לפרטים אלה (ס"ק ז').

 

תקנה 24 – (ס"ק ג') יש חשיבות גבוהה לביקורת מדידה של כל נקודת גבול, לאור העובדה שהקואורדינטות שלה ישמשו בעתיד לשחזור הגבול.

 

תקנה 25 – מבטאת את תהליך המעבר לעולם מושגים דיגיטאלי וממוחשב, בוטל הצורך בשימוש בדיו ובפנקסי שדה. רישום המדידות הוא ממוחשב על פי הקריטריונים שייקבעו בהנחיות הטכניות של המנהל.

 

תקנה 26 – ס"ק א' שונו הדרישות לגבי מדידת פרטים. חלקן הועברו להנחיות הטכניות של המנהל. בתקנות הקודמות היה פירוט כוללני מדי, שאינו מתאים לכל תצ"ר.

ס"ק ב' – כולל התייחסות לחוק שמירת הסביבה החופית ולקו החוף הסטטוטורי שקבע המנהל, בהתאם לו.

ס"ק ד'- היא מהות הקדסטר מבוסס הקואורדינטות ומאפשרת הכנת תצ"ר על סמך נתוני קואורדינטות השמורים בבנק"ל בתנאי הסעיף.

 

תקנה 28 – ס"ק א' – ההפרש המותר בין מדידות מרחק בשיטה קוטבית או במדידות GNSS  לאורך גבול גדל מ – 3 ס"מ  ל – 5 ס"מ, הן מאחר וזהו דיוק מספק והן על מנת שלא יהיה הבדל בין השיטות.

 

ס"ק  ג'- ח' חדשים שמתחייבים מהקדסטר מבוסס הקואורדינטות על מנת להוסיף ביקורת ובטחון בקואורדינטות המחייבות.

 

תקנה 29 – מצד אחד - מאחר והשטח הרשום אינו בהכרח מדוייק ונקבע על סמך מדידות פחות מדוייקות, ומצד שני – אפשרות התיקון אינה בשליטת מפ"י[7], הוחלט להגדיל את ההפרש המותר  בין השטחים (לזה שהיה עד פרסום תקנות 1998). ממילא, ההפרש בין השטח הרשום לשטח המחושב מהווה רק ביקורת גסה על דיוק המדידה.

 

תקנה 31 – מהווה חידוש. אופן הביצוע של שחזור (או בנוסח הישן "חידוש" גבולות) גבולות לא צויין במפורש בתקנות הקודמות והוא התבסס במידה רבה על הוראות משתמעות ו/או תורה שבעל פה. בתקנות הנוכחיות ייקבעו הוראות מפורשות לשחזור גבולות, שיפורטו בהנחיות הטכניות של המנהל.

 

תקנה 32 – החידוש הוא שבמצב של קדסטר מבוסס קואורדינטות יש לחשב קואורדינטות רק לנקודות שאין להן ערכים סופיים בבנק"ל.  ס"ק 1 מהווה אמירה מפורשת שהיתה חסרה בתקנות הנוכחיות. ס"ק 2 בתקנות הנוכחיות מבוטא כהתמרה במונה המקובל ואילו בתקנות  המוצעות הניסוח מדייק יותר ומדבר על "שיטות חישוב" שתהיינה הנחיות לגביהן.

 

תקנה 33- בתקנות המוצעות בס"ק ב' נאמר במפורש (לראשונה – ובניגוד לתקנות הנוכחיות) כי הנתונים שניתנים למודד לצורך חידוש גרפי הם ראשוניים ולפני שימוש בהם, על המודד לבצע את סדרת הפעולות המנויה בס"ק ג' ו – ד', שעיקרה התחשבות במצב הקיים בשטח ובאישורים שניתנו.

 

תקנה 34- ס"ק א' לא השתנה, אבל הסיבות לפטור מסימון מתוכננות להיכלל בהנחיות הטכניות של המנהל, על מנת לשמור על אחידות ולאפשר וודאות ושוויון.

ס"ק ה' לתקנות הקודמות (הודעה לבעל או מחזיק הקרקע על הצבת סימני מדידה) בוטל בשל העובדה כי הוא לא יושם בפועל ולא נאכף, ויש הטוענים כי אכיפתו תביא לעיכוב ביצוע הרישום.

 

תקנה 35 – בס"ק א' הדגש הוא על קביעת הקואורדינטות של הגבול החיצוני ולא על מדידתו וזאת בהתאמה ל קדסטר מבוסס קואורדינטות.

 

ס"ק ב' מבהיר את דרך חישוב השטח באיחוד ובחלוקה, בהתבסס על הקואורדינטות של נקודות הגבול.

 

הושמט ס"ק ג'  בתקנות הנוכחיות הנוגע למדידת פרטים שמצויים בשדה וגם זאת בעקבות יישום התפיסה של קדסטר מבוסס קואורדינטות, המבוסס על הקואורדינטות של נקודות הגבול ולא על מדידת פרטים וכו' המתארים אותם.

 

בס"ק ב' וג' נעשה שימוש בהגדרה החדשה של "השטח לרישום".

 

o"ק ז' לתקנות הנוכחיות לא ניתן היה ליישום, עקב העדר מנגנון לתיקון טעות (של ממש) בשטח רשום בלשכת רישום המקרקעין.

 

o"ק ה' הוא סעיף חדש המתקן לקונה שהיתה לגבי חלקות שאינן כלולות בתוכנית.

 

תקנה 37 - הוספה הפנייה להנחיות בנושא העדכון, על מנת להגיע לאחידות בהוראות וביישומן (בתקנות הנוכחיות הכלל הוא "אלא אם הורה המנהל אחרת"..).

תקנה 38 – ביחס לשמירת מסמכי התוכנית הורחבה ההגדרה והם יישמרו ב"מפ"י" בכלל ולאו דווקא בלשכה המרחבית. תתכן גם שונות בשמירת המסמכים (חלקם התשריטים – יישמרו כבעבר, בלשכה המרחבית וחלקם – החלקים הממוחשבים יישמרו במערכת מחשוב, שאמורה להיות נגישה לציבור המקצועי הרלבנטי).

תקנה 39 – בסעיף נוספה התייחסות לביטול תוכנית ולא רק להתיישנותה.  הסעיף כולל התייחסות מעשית לבעיית "מרוץ הרישום של התוכניות". כאשר נרשמה תוכנית, הרישום משפיע על סדר הפעולות בתוכניות אחרות (המתבססות על אותה חלקה רשומה) שטרם נרשמו.  ס"ק א' (יחד עם ס"ק ג') מבהיר, אפוא, את הנוהל שהיה קיים ממילא.

ס"ק ב' – תקופת ההתיישנות של תוכניות שאושרו וטרם נרשמו קוצרה לשלוש שנים (לעומת חמש שנים קודם), וזאת על מנת לתמוך ולגרום להאצת הרישום וגם בהתחשב בדינמיות של שינויי התכנון. מכיוון שתהליך ביקורת התצ"ר עתיר משאבים, המטרה היא להביא ליעילות ההליך גם בדרך של תמרוץ רישום מהיר של התצ"ר. קיצור תקופת ההתיישנות מיועד להביא לכך.

o"ק ג' – למרות האמור לעיל, בכל מה שקשור לגבולות (ולחידוש גבולות) מרגע שאלו אושרו בתהליך המדידה והביקורת הקבועים בתקנות אלו והמיועדים להביא לתוצר מבוסס קואורדינטות, מרגע שאושרו הקואורדינטות, ניתן ורצוי להשתמש בהן לחידוש גבולות ולביסוס לתוכניות נוספות (וכך הגם שהתצ"ר שהתיישן לא נרשם, עדיין הוא מביא תועלת ומשמש לקיצור הליכי הרישום).

תקנה 40 –הצורך בתיקון תצ"ר  עלה בעבר ולא היה לו פתרון חקיקתי מוסדר. בתקנות אלו מעוגן הצורך לתיקון תצ"ר והנוהלים לתיקון. ס"ק א' – דן בתיקון תוכנית שאושרה לרישום טרם שנרשמה. ס"ק ב'- מהווה ניסיון לתיקון טעות בתוכנית שאושרה ונרשמה, בשת"פ עם המפקח על רישום המקרקעין.

תקנה 41 – קובעת מנגנון דומה ביחס לתוכנית לתיעוד גבולות.

תקנה 42 – שמירת מסמכי מדידה:  הדרישה עודכנה והתקופה הופחתה מחמש עשרה שנה לשבע שנים. התוכן הותאם למדיה הדיגיטאלית.

תקנה 43 -  בתקנה יש התייחסות ספציפית לנתוני הגבולות (במובחן מיתר הפרטים המצויים בתוכנית). ס"ק א'- בא להבטיח שנתוני הגבולות במפות לצורך היתרי בניה יהיו בדיוקים של קדסטר מבוסס קואורדינטות. המטרה היא להביא לתאימות מלאה בין הבנייה לקדסטר ולהבטיח כי הבניה תיעשה לפי הגבולות הנכונים, גם במצב השכיח, בו הבנייה מקדימה את הרישום הקדסטרי. ס"ק ב' – מתייחס לתוכניות תכנוניות (תב"ע), אינו מחייב דיוק של קדסטר מבוסס קואורדינטות, אבל בא להבטיח את היכולת להתאמת התצ"ר לתב"ע (בהתאם לתקנה 14(ג)).

תקנה 44 – החידוש בתקנה בא, מצד אחד, להבטיח תיעוד ביצוען של עבודות, (ובכך אמורה להיות מוקנית הגנה לציבור). הוקנתה סמכות למנהל לדרוש פרטים נוספים לאחר קבלת הקואורדינטות של נקודות הגבול שהועברו. החשיבות של חובת הדיווח היא לצורך בניית מסד הנתונים של הקדסטר מבוסס הקואורדינטות (הצטברות הנתונים שיימסרו על פי התקנה יאפשרו התרחבותו של מסד הנתונים,יאפשרו בקרה וימנעו סתירות בנתונים). 

תקנה 45 – עד היום תהליכי המדידה הקשורים להסדר המקרקעין היו בידי מפ"י מבלי שהיו לגביהם תקנות. קביעת התקנות נועדה ליצור תהליך שקוף ולהבטיח את ההשתלבות של גושי הסדר חדשים במסגרת הקדסטר מבוסס הקואורדינטות.

תקנה 46 – החידוש הוא בהחלת תקנה מפורשת לכל מדידת גבולות מקרקעין ולא רק לתוכניות שאינן לצורכי רישום.

תקנה 47 – התקנות הנוגעות לפוטוגרמטריה הושארו לסבב נוסף של תיקון בשל מורכבותן הטכנולוגית.

תקנה 48 – הוראות המעבר נוגעות, בין היתר, לקיצור תקופת התוקף של תוכניות שאושרו ולא נרשמו. ההוראות שנקבעו הן מדורגות על מנת למתן את ה"פגיעה"   בתוכניות שניתן להן תוקף לפני תחילת התקנות המוצעות.


[1] פקודת המדידות- 1929.

[2] בניגוד למדידה בשיטות מסורתיות שהפרידו בין מדידת הגובה למדידת מיקום אופקי, כאשר מדידת מיקום אופקי חייבה קשר עין (ראות הדדית) בין הנקודות ומדידת גבהים מדוייקת חייבה תהליך מורכב מחיבור של מדידות בטווחים קצרים מאוד (עשרות מטרים).

[3] גובה אליפסואידאלי- כהגדרתו בתקנות.

[4] גובה אורתומטרי – כהגדרתו בתקנות.

[5] שהסמיך מנהל מפ"י לעניין זה (הביקורת).

[6]עוד לעניין זה – סע' 141 לחוק התכנון והבניה:

[7] נושא זה הועלה בפני הממונה על המרשם וצפוי כי בראשות צוות בינמשרדי יעסוק בקביעת המתווה החקיקתי לטפול בעניין.