ציוד ומכשירים

מכונת קיפול מפות בכריכיה. צולם ככל הנראה בשנת 2005.

משה חכים מוסיף צבע למיכל הצבע במכונת הדפוס. מעל מיכל הצבע מצוי מיכל המים, שמעליו גליל בד הבא במגע עם לוח ההדפסה. בחלקי גליון הנייר בהם לא אמור להקלט הצבע, דוחים אותו המים, והם יצאו ממכונת הדפוס חסרי צבע. התמונה צולמה בשנות ה- 2000.

מכונת ה- ROLAND ULTRA שהגיעה בשנת 1962 בעת ההרצה. מימין לשמאל: דוד מולקנדוף, מנהל העבודה בדפוס; יעקב סלומון, הטכנאי הקבוע ; אילן לבני, האחראי על המכונה; דב מנדלוביץ'; אברהם נקר.

אילן לבני בעמדת מפעיל מכונת ROLAND ULTRA, שהגיעה לדפוס בשנת 1973.

אילן לבני מימין, שלמה טנחלביץ' (מנהל הכריכיה) משמאל. שנת 1977.

אילן לבני שוקל צבע להדפסה על-פי נוסחה מדויקת, לקבלת הצבע הרצוי.

עובד הדפוס, יוחנן בר-און, והצנטריפוגה. בתהליך הכשרת הלוחות להדפסה הבאה-פיזרה הצנטריפוגה על לוח ההדפסה חומר רגיש לאור בצורה אחידה.

תחנת עבודה גרפית SUN . שמשה ליישומי ממ"ג מתקדמים. אחת מתחנות העבודה מדגם זה שעדיין עובדת צולמה באפריל 2008.

אריאל טנה ותחנת עבודה SUN. צולם באפריל 2008.

כרטוגרפיה בעידן המחשב. העובדות יושבות מול המסכים ועובדות עם תוכנה משותפת. צולם באפריל 2008.

רונית טרבלוס מתחום כרטוגרפיה בתחנת עבודה למיפוי מסִפְרִיָת הממ"ג, בעת עבודה על עדכון מפת סימון שבילים 1:50,000, גליון 2 (גליל עליון). צולם באפריל 2008.

תחנת עבודה למיפוי מספרית הממ"ג בתחום כרטוגרפיה, בעת עבודה על עדכון מפת סימון שבילים 1:50,000, גליון 2 (גליל עליון). צולם באפריל 2008.

רונית טרבלוס מתחום כרטוגרפיה מכינה חוברת העוסקת בחוקי עריכה כרטוגרפיים בעידן הממוחשב לעבודה עם תוכנת ARC MAP 9.2 . צולם באפריל 2008.

דוגמאות מטיוטת החוברת, העוסקת בחוקי עריכה כרטוגרפיים בעידן הממוחשב עפ"י תוכנת ARC MAP 9.2, על מסך המחשב. צולם באפריל 2008.

פרוייקט עדכון ותיקון מפת סימון שבילים 1:50,000, גליון 2 (גליל עליון). המפה מהמהדורה הקודמת על השולחן, מול המהדורה החדשה על המסך. צולם באפריל 2008.

לוצ'יה פארן במדור בקרת תכניות עם מכונת חישוב ידנית משוכללת תוצרת חברת FACIT צולם בסוף שנת 1953

שמחה דורון במדור חישובים, עם מכונת חישוב חשמלית של החברה השבדית FACIT. המכונה אפשרה ביצוע פעולות בסיסיות בלבד (חיבור, חיסור, כפל וחילוק). בפעולות כפל וחילוק לא ניתן היה לקבל בו את מיקום הנקודה העשרונית. היה צורך לקבוע את מיקום הנקודה.

דוריס שהרבני ליד מכונת חישוב חשמלית של FACIT , מאי 1968.

מכונת דפוס אופסט CRABTREE בבית הדפוס של מחלקת המדידות. נשארה מתקופת המנדט הבריטי. צולמה כנראה בשנת 1948/9

הכנסת לוח הדפסה למכונת דפוס CRABTREE . צולמה כנראה בשנת 1948/9

לוח הדפסה מתוח על הגליל במכונת הדפוס CRABTREE בבית הדפוס של מחלקת המדידות

בדיקת מפה שהודפסה במכונת הדפוס CRABTREE בבית הדפוס של מחלקת המדידות

מערכת מחשב אלקטרוני 1130 – I.B.M. הגיע למחלקת המדידות בראשית שנות ה – 70'.

תווין קוראדומאט של חברת ZEISS. שימש את אגף המדידות בשנות ה- 70'. לידו איש מדור חישובים, בני בנבנישתי.

אריאל טנה עם דיגימטר תוצרת מפעל CORADI למדידה גרפית של שטחים. נרכש במחצית שנות ה- 70' ושימש לחישוב שטחי גושים.

מחשב 10,000 –MV של חברת DATA GENERAL

מארז דיסקים של מחשב 10,000 -MV .

הדגמת כרטיס ניקוב 80 טורים של חברת IBM.

עודד איבן ליד מכונת הדפוס ROLAND REKORD, 20.1.1970

עודד איבן ליד מכונת הדפוס ROLAND REKORD, שנות ה- 70'.

עודד איבן במרכז וסלמן נקר משמאל דנים על המצב במזרח התיכון. לידם: מכונת שטיפת גלילי המים של מכונות הדפוס.

תהליך ההדפסה בשיטת האופסט (מתוך החוברת "לידתה של מפה" שכתב פרופ' נפתלי קדמון בשנת 1984).

מכונת הדפוס ROLAND ULTRA , אוקטובר 2004.

מכונת הדפוס 70/100 ROLAND REKORD , מדפיסה ב- 4 צבעים. מורכבת משני חלקים, כ"א מדפיס בשני צבעים. נרכשה בשנת 1979. צולם באוקטובר 2004.

מכונת הדפוס ROLAND 800 שנרכשה בשנת 1975. צולמה באוקטובר 2004.

מכונת הדפוס 70/100 ROLAND REKORD. הגיעה למחלקת המדידות בראשית שנות ה-70'. צולם בשנת 2004.

הדפסת דפים של האטלס האוניברסיטאי של פרופ' משה ברוור במכונת דפוס אופסט של ROLAND , ינואר 2005.

לוח הדפסה מתוח על הגליל במכונת הדפוס של מכונת דפוס אופסט של ROLAND , בעת הדפסת האטלס האוניברסיטאי של פרופ' משה ברוור, ינואר 2005.

דפים מודפסים של האטלס האוניברסיטאי של פרופ' משה ברוור לפני חיתוכם. צולם בינואר 2005.

תווין מיפוי אנליטי מראשית תקופת המחשבים במפ"י (DSR). צולם בסוף שנות ה- 70' או ראשית שנות ה- 80'.

תווין מיפוי אנליטי מראשית תקופת המחשבים במפ"י (DSR). צולם בסוף שנות ה- 70' או ראשית שנות ה- 80'.

לוח לוגריתמים. שימש לחישובים בתקופת המנדט הבריטי. מצוי בארכיון מפ"י

כריכת ספרון לוח לוגריתמים שהודפס בגרמניה, בשנת 1913. מצוי בארכיון מפ"י

דף מלוח לוגריתמים שהודפס בגרמניה, בשנת 1913. מצוי בארכיון מפ"י

מכונת חישוב תוצרת חברת Walter הגרמנית. מצויה בארכיון מפ"י

דיגימטר תוצרת Coradi שימש לחישוב גרפי של שטחים במחצית שנות ה- 70'.

מכונת חישוב שולחנית FX-801P . נרכשה על ידי אגף המדידות בשנות ה- 80'.

תיאודוליט T-2 עם פריזמת שמש, לקביעת אזימוט דרך השמש.

עבודה עם טלרומטר באי טיראן, בעת עבודות קשירת הרשת בטיראן לרשת בסיני, שנת 1972 בערך. משמאל: המודד קנובלר. מימין (יושב): עוזר המודד ליאון סטריטי.

מכשיר טלרומטר על נקודת ייחוס במגדלור דרומית לאילת, בעת עבודות לסקר קביעת נתיב כניסת אניות לנמל אילת, בערך 1968. עומד: אמנון ליפשיץ. יושב: עוזר המודד צבי רחמים.

תיאודוליט מורכב, כנראה תוצרת WATTS. צופה: יהושע שרף בבית הספר למדידות.

תלמידים עם אמות איזון (לַאטות, לאטה ביחיד) בבית הספר למדידות. משמאל: יהושע שרף, בן-ציון בקלצ'וק, נסים עזרא, לוצ'יה פארן (שני הימניים לא מזוהים).

נס מדידה. הוצב על נקודות טריאנגולציה לתצפיות מרחוק בתיאודוליט. עומד: אמנון ליפשיץ. כורע משמאל: יהושע שרף.

תיאודוליט מורכב, כנראה תוצרת WATTS . שימש בראשית המאה ה- 20' לטריאנגולציה ולצלעונים בדרגה גבוהה. צופה: שאול זייד.

תיאודוליט מורכב, כנראה תוצרת WATTS . שימש בראשית המאה ה- 20 לטריאנגולציה ולצלעונים בדרגה גבוהה. צופה: שאול זייד.

המודד שמחה דורון עם מאזנה לאיזון גיאומטרי, מאזנה NA-2 של WILD או 2 -NI של ZEISS.

תיאודוליט T- 1 או T- 16 בבית הספר למדידות. שימש למדידת זויות לצלעונים מדרגה נמוכה ולמדידת נקודות טופוגרפיות עם אמת איזון (לאטה).

סרט פלדה של 20 או 30 מ' ועליו סיכות לסימוני עזר בעת מדידות בסרט המדידה. המודד יושב ורושם בפנקס שדה.

סרט הפלדה וסיכות הסימון.

המודד שמחה דורון בעבודה עם שולחנית. מדידות טופוגרפיות לצורך הקמת העיר דימונה, שנת 1957.

המודד שמחה דורון עם תיאודוליט T- 2. תיאודוליט זה שימש למדידת טריאנגולציה בדרגה 4.

המודד שמחה דורון מודד אזימוט בעזרת מצפן פריזמטי

מדידות בסיס להקמת נמל אשדוד, 1960. המודדים משה ניניו ושמחה דורון (מתכופף למכשיר).

המודד שמחה דורון עם שולחנית ואלידדה טלסקופית תוצרת WILD , בעת עבודות מדידה להקמת דימונה, שנת 1961.

טלרומטר ליד נקודת טריג מצרית בסיני. על נקודת הטריג מוצב תיאודוליט. מימין לשמאל: איש חיל-האוויר; סגן יאיר מרוקו מיחידת המיפוי הצבאי; ישראל סגל; ציון שתרוג (ליד התיאודוליט); פליקס מזרחי

תצפית מעבר לתעלת סואץ בעת מלחמת יום הכיפורים. מימין לשמאל: פריזמות של הגיאודימטר (מודד מרחקים), תיאודוליט והליוגרף.

הליוגרף- מכשיר איתות ששימש לעיתים קרובות לסימון במדידות למרחקים גדולים. שתי המראות במכשיר אפשרו החזרת קרני השמש לכיוון מכשיר המדידה, והקלו על המודדים לאתר את הנקודה הנצפית בתנאי ראות גרועים.

לאחר מלחמת יום הכיפורים: מגנטומטר למדידת הצפון האמיתי בהר אביטל. ליד המגנטומטר: שמואל גרוסמן. מימין: ציון שתרוג

תיאודוליט מורכב, כנראה תוצרת WATTS . שימש מראשית המאה ה- 20' לטריאנגולציה ולצלעונים בדרגה גבוהה. צופה: דוריס שהרבני

דוריס שהרבני עם מאזנת, ביה"ס למודדים, שנת 1951.

תיאודוליט T-4 , שימש לתצפיות אסטרונומיות. כולל מכשיר קליטת רדיו לקליטת אותות זמן מדוייקים.

מכשיר 20 – DI תוצרת WILD השוויצרית, למדידת מרחקים בינוניים. מורכב על תיאודוליט T- 2 .

תיאודוליט DKM 3 AX תוצרת KERN לתצפיות מדוייקות. נרכש בשנות ה- 70'. צופה זיגמונד פרלמן ממדור מחקר.

תיאודוליט T- 1 או T- 16 בבית הספר למדידות. שימש למדידת זויות לצלעונים מדרגה נמוכה ולמדידת נקודות טופוגרפיות עם אמת איזון (לאטה).

תלמידי ביה"ס למדידות בשטח, עם שולחנית, שנת 1963. שני משמאל: מוסא סבן

אשר סולל, במדי הצבא הבריטי, ביחידה 524, עם שולחנית מדידה ועליה אלידדה פשוטה במדבר המערבי במצרים, שנת 1942

יוסק'ה משולם ליד המריאוגרף שהותקן באילת בשנת 1961.

המודד ארמונד אזוט (מודד מחוז באר-שבע) עם תיאודוליט T- 3

מדידת קו הבסיס בעין עברונה בשנת 1955. סרט האינוור נמתח בין החצובות. המודדים משמאל לימין: ציון שתרוג (מתכופף אל החצובה), ישראל סגל, מרדכי אסור (בלי החולצה). השאר לא מזוהים.

בניית נקודת ביסוס לקראת מדידת קו הבסיס בעין עברונה בשנת 1955. מעל נקודת הביסוס שבקרקע מוצבת חבית מבוטנת עם פלטה להעמדת תיאודוליט -3T . עומדים, מימין: מרדכי אסור, ישראל סגל, יוסק'ה משולם (מתכופף אל הפלטה). כורע, אל נקודת הביסוס, מימין, ציון שתרוג.

תלת רגל (חצובה) ואנך לקביעת מיקום מדויק. צולם בעת מדידת קו הבסיס בעין עברונה בשנת 1955.

טלרומטר מדגם 1 MRA-למדידת מרחקים לטווחים ארוכים. משמאל למכשיר, ליד האנטנה – ישראל סגל.

סרטי מדידה מבד. מאוסף שריר - מודדים מוסמכים.

סרט פלדה. מאוסף שריר-מודדים מוסמכים.

אנך. שימש לקביעת מקום מדויק של נקודה בעת מדידות בשטח משופע או כשסרט המדידה הוחזק באוויר. מאוסף שריר - מודדים מוסמכים.

אלידדה פשוטה, עשויה מעץ עם כוונות ממתכת. תוצרתCoooke Troughton and Simms Ltd (לונדון, יורק, קייפטאון). שימשה למדידת כיוונים והוצבה על שולחנית מדידה. מצויה בארכיון מפ"י.

הכוונת הקדמית של האלידדה הפשוטה. מצויה בארכיון מפ"י.

קלינומטר (מד שיפוע, משמש למדידת מרחקים באזורים משופעים) תוצרת חברת Watts , לונדון. מצוי בארכיון מפ"י.

מצפנים פריזמטיים. השמאלי נוצר בשנת 1913, הימני נוצר בחברת אל-אופ. באדיבות ארכיון מפ"י.

שרשרת מדידה. שימשה למדידות בשדה החל מראשית תקופת המנדט. מודדי הגליל מדדו איתה עד שנות ה- 60'. באדיבות ארכיון מפ"י.

סרטי פלדה. שימשו למדידות בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה. משמאל: סרט באורך 30 מ'. מימין: סרט באורך 20 מ'. באדיבות ארכיון מפ"י.

סיכות מדידה. שימשו לסימון בקרקע של הנקודה ממנה יונח סרט המדידה להמשך המדידה. באדיבות ארכיון מפ"י.

סיכות ענק: סיכות ששימשן למדידה בביצות ובשטחים עם עשביה גבוהה. באדיבות ארכיון מפ"י.

סיכות מדידה רגילות ו"סיכות ענק". באדיבות ארכיון מפ"י.

יוסק'ה משולם ליד טלרומטר מדגם 1 MRA למדידת מרחקים לטווחים ארוכים.

הדגמת פנקס שדה – כריכת פנקס מס' 11551 שנושאו שינויים בגושים בירושלים. המדידות נעשו ב- 28 בספטמבר 1950.

דוגמת קו מדידה ופרטים המיוחסים אליו ("רץ-ניצב") בפנקס שדה מס' 11551. המדידות נעשו ב- 28 בספטמבר 1950.

אלידדה טלסקופית. (מתוך המדידה בשולחנית, י. אלסטר, ביה"ס להכשרת מודדים, 1951)

מצפן שוקת (מתוך המדידה בשולחנית, י. אלסטר, ביה"ס להכשרת מודדים, 1951)

שולחנית מדידה עם אלידדה טלסקופית, מצפן ופלס. על גבי הלוח מניחים את גליון נייר השרטוט. מתוך המדידה בשולחנית, י. אלסטר, ביה"ס להכשרת מודדים, 1951

מדידת רשת כפר הנשיא במד טווח לייזר מקומטר 5000. שנת 1992. זוהי רשת מדידה מדעית למעקב אחר תזוזות בקרום כדור הארץ בבקע הירדן.

מדידה במקומטר 5000 בכפר הנשיא, שנת 1992. הכתם האדום הינו הבזק הלייזר מהפריזמה. מקומטר 5000 נחשב למד טווח לייזר המדוייק מסוגו בעולם.

שלושה מקלטי ה- GPS הראשונים שהגיעו למרכז למיפוי ישראל, שנת 1989.

המקלט והאנטנה של מכשיר 101-WM , שהושאל ע"י חברת WILD השוויצרית למדידות GPS הראשונות בישראל, בפברואר 1987. המקור: מדיתון (בטאון אגף המדידות) 15, נובמבר 1987.

מדידת נקודת טריג ברמה G2 , ברשת ישראל 2005, על גג המבנה של נבי-סמואל, אפריל 2007. בתמונה: אנטנת GPS תוצרת TRIMBLE . מודדים: דרור קרני ודוד רחמים.

תחנת GPS קבועה במצפה-רמון, ליד מצפה הכוכבים.

תחנת GPS קבועה בכברי.

משה רוזנבלום, ראש אגף גאודזיה, ומכשיר RTK של LEICA בעת מדידות ברמת השרון.

מדידה במכשיר RTK של חברת TOPCON בחוף פלמחים. המודד – דרור קרני.

מדידה במכשיר RTK של חברת TOPCON בחוף פלמחים. המודד – דרור קרני.

המודד מאיר מלין מודד במכשיר RTK של חברת LEICA בחוף הים התיכון.

מכשיר RTK של חברת LEICA. הגדלה מתמונה 2162.

המודדת זויה אוסטרובסקי בעת פרוייקט מדידת קו החוף בים התיכון, יוני 2005. המדידה: באמצעות מכשיר RTK של TRIMBLE

תרגול עם מאזנת ולאטה, ביה"ס הגבוה למדידות שנת 1963. מימין: המתרגל – שמחה דורון

תיאודוליט T-2 תוצרת WILD תיאודוליט זה שימש למדידת טריאנגולציה בדרגה 4.

תיאודוליט T-2 צולם בבית הספר למדידות שנת 1950 בערך

תרשים זרימה לתהליך הכנת מפה טופוגרפית בקנה מידה 1:50,000 – אגף המדידות 1984.התרשים מייצג את התהליך הכרטוגרפי הישן ליצירת מפה. לחץ להסבר בתמונה 1597.

קסת לטוש מיוחד לעבודות שרטוט. עמיד בפני התהליכים הכימיים שעובר גליון השרטוט בההדפסה. משמאל: גְרָפוּס, ששרטט קוים. מימין: קְרָצֵר, ששימש לחיתוך או גרוד. כלים אלו שימשו את מדורי הכרטוגרפיה והטופוגרפיה עד עידן המחשב. צולם ב- 2008.

ציפורן אפס שנועדה לשרטט קוים דקים. צולם בארכיון הכרטוגרפיה של מפ"י במרץ 2008.

גליון לֵטְרַסֵט של מספרים לחיתוך ולהדבקה על אסטרולון. צולם בארכיון הכרטוגרפיה של מפ"י במרץ 2008.

גליונות לֵטְרַסֵט (סטריפים) של מספרים ונקודות לחיתוך ולהדבקה על אסטרולון. הנקודות שימשו לסימון אובייקטים במפות נושאיות. צולם בארכיון הכרטוגרפיה של מפ"י במרץ 2008.

גליון רסטר למילוי שטח במפה. קטעים מהגליון נחתכו עפ"י השטח הנדרש במפה כדי לצבוע את השטח הרצוי במפה. באסטרולון התָּכוֹל שימשו הסטריפים ל"צביעת" אגמים ומקווי-מים. הסימונים האדומים תיחמו את קטעי הרסטר שנחתכו והודבקו על האסטרולון. צולם במרץ 2008.

קרצר חותך לֵטְרַסֵט להדגמה. הקרצר שימש לגרוד (מכאן שמו: קרץ בגרמנית = גרוד), וגם לחיתוך. צולם בארכיון הכרטוגרפיה של מפ"י במרץ 2008.

סטריפ של עץ בעל עלים לחיתוך ולהדבקה על אסטרולון. שימש לסימון של עצים בודדים במפה בקנ"מ 1:50,000. צולם בארכיון הכרטוגרפיה של מפ"י במרץ 2008.

קטע ממפה בקנ"מ 1:50,000 גליון בית-שמש I - 11 מנובמבר 2003, מזרחית לתל עזקה. סימון שטח החורשה ועצי הפרי נעשה באמצעות לטרסט/רסטרים.

פילם סופי (פוזיטיב) של שכבת המבנים , הכוללת גם את הקונטורים של הכבישים, למפה עירונית של אשקלון, בקנ"מ 1:12,500. הוכן בשנת 2003.

נגטיב שבו נחרטו הגושים שיסומנו במפה עירונית של אשקלון בקנ"מ 1:12,500 שהודפסה בשנת 2003. חלקיו השרוטים צבועים בחומר אוטם הנקרא אוֹפַּק, למניעת "לכלוכים" במפה.

פילם סופי (פוזיטיב) של הנגטיב בתמונה 1613. הפילם מועבר לדפוס כדי להכין ממנו את לוח ההדפסה.

כרומלין – הדפס עזר לפני ההדפסה הסופית. הסימונים בצ'יינוגרף (עפרון שומני) ובטוש מצביעים על התיקונים הנדרשים לפני העתקת הגליונות ללוחות הדפוס.

מצלמה כרטוגרפית תוצרת חברת KLIMSCH הגרמנית. מגדילה עד פי 13.5 ומקטינה עד חמישית מהמקור. בתמונה: לוח ההעתקה של המצלמה כאשר המצלמה מצלמת בהקטנה, שתפקידו משתנה ללוח המוביל כאשר המכונה מגדילה (עליו מונח הפילם הקולט את התאורה העוברת דרך הצמצם).

הלוח המוביל בצידה השני של המצלמה הכרטוגרפית תוצרת חברת KLIMSCH הגרמנית. על הפלטה הכהה סימנים באדום להנחת הפילם הקולט את התמונה המוקטנת, באחוז ההגדלה הנדרש.

הלוח בצידה השני של המצלמה הכרטוגרפית תוצרת חברת KLIMSCH הגרמנית (ראה תמונה 1619). על פלטת הזכוכית (המשמשת כלוח העתקה) מונח האוריגינל המיועד להגדלה, המוקרנת על הלוח בתמונה 1617. מתאפשרת הגדלה של עד 1.20x 1.80 מ'. (ראה תמונה 1617)

פילם המיועד להגדלה מוצמד ללוח ההעתקה (ראה תמונה 1620) במצלמת ה- KLIMSCH .

מכונת פיתוח פילמים או נייר ברומייד, AGFA 135, הצד ממנו יוצא הפילם המפותח.

מכונת פיתוח פילמים או נייר ברומייד, AGFA 135 . משמשת לפיתוח הפילמים לאחר הצילום במצלמת ה- KLIMSCH . עובדת בשלושה שלבים: פיתוח, קיבוע (fixer),שטיפה וייבוש. בתמונה – הצד ממנו מוכנס הפילם או הברומייד.

מכונת הגדלה Durst Laborator 2000 . מגדילה עד פי 31. אינה מקטינה. מדפיסה עד גודל מקסימלי של 1.05x 1.20 מ'.

קונטקטר תוצרת חברת SCREEN היפאנית. הופך פילמים מנגטיב לפוזיטיב ולהיפך.

מגשים ששימשו בעבר לפיתוח, קיבוע ושטיפת הפילמים. לאחר השטיפה יובשו הפילמים בארון ייבוש מיוחד באמצעות הזרמת אוויר חם.

קליגרפיה – דוגמת כתב-יד של אריה אבני, מוותיקי מדור כרטוגרפיה, במבחן שנעשה לצורך קליטתו במחלקת המדידות המנדטורית, שנת 1936. כך נכתבו שמות במפות בשנות ה- 30' וה- 40', לפני "עידן" הלֵטְרַסֵט.

מכשיר חריטה כרטוגרפי עם חוד ספיר תעשייתי

מצלמה כרטוגרפית ששימשה את אגף המדידות לפני המצלמה הנוכחית. מדגם Komodor תוצרת חברת KLIMSCH הגרמנית. צילמה בהגדלות של עד פי 5. איפשרה צילום לגליון במידות 1.5x 2.5 מ' (להכנת פלקטים וכרזות רחוב ללקוחות) חיצוניים (ראה תמונות 1617 1619 1620 1621)

מכשיר חריטה כרטוגרפי מתוצרת החברה השוויצרית HAAG STREIT. בעל חרט פלדה. בתמונה שני מכשירי חריטה ומימינם מכשיר השחזת החרטים, שפותח במחלקת המדידות. צולם בשנות ה- 60'

מדי גולדשטיין עובדת עם מכשיר חריטה כרטוגרפי מתוצרת החברה השוויצרית HAAG STREIT. צולם בשנות ה- 60'

תהליך הכנת מפה טופוגרפית בקנה מידה 1:50,000 – אגף המדידות 1984. הסבר לתרשים זרימה של הכנת מפות מסדרת 1:50,000, המייצג את התהליך הכרטוגרפי הישן ליצירת מפה. ראה תרשים בתמונה 1598.

(מוסא סבן (שלישי מימין) ופרופ' נפתלי קדמון (שלישי משמאל) ליד מטוס ססנה-306 "סקיימסטר", ששימש כמטוס צילום של אגף המדידות

מצלמה אווירית RC8 מותקנת ברצפת מטוס "איילנדר". הצלם: מרדכי רינג

תויין פוטוגרמטרי WILD A- 10 שני גלגלי היד (לתנועות הקואורדינאטות (x,y) וגלגל הרגל (לתנועת הגובה Z) מופעלים ע"י הפוטוגרמטריסט המשקיף מבעד הסטריאוסקופ. מימין: שולחן התוייה (באמצע). נרכש ע"י אגף המדידות בשנות ה- 70'.

צביקה זברומסקי עובד עם אוטוגרף פוטוגרמטרי A10, המצוייד ברשם קואורדינטות אוטומטי.

חלק משולחן שרטוט הצמוד לאוטוגרף פוטוגרמטרי.

מראה כללי של אולם מדור פוטוגרמטריה. צולם בראשית שנות ה-70'. חיים סרברו, לימים מנכ"ל מפ"י, ראשון משמאל ליד מכשיר A8 .

מדידות טופוגרפיות בטל שחר, 1952. השלושה מצד שמאל: פועלים מהמושב, יוצאי רומניה. שמחה דורון – שני מימין. יחזקאל יתים – ראשון מימין. כורע – עוזר המודד אהרונוב.

מכשיר A5 לטריאנגולציה אווירית ומיפוי בקנה-מידה גדול. ליד המכשיר בנימין ירון. משמאל: שרטטת ליד שולחן השרטוט

מוסא סבן ליד המכשיר הפוטוגרמטרי A5, שנות ה- 50'.

מוסא סבן מעגן את מטוס הססנה לאחר טיסת צילום, ראשית שנות ה- 80'

הצלם האווירי של אגף המדידות, מרדכי רינג, ומצלמת- RC10 בתוך המטוס. מאחוריו – יורם הקר, איש מדור חישובים. צולם בשנות ה- 80'.

שלושה דורות של מצלמות אוויריות. RC5a: שרתה את מחלקת המדידות בשנים 1954-1984 RC8: שרתה את מחלקת המדידות בשנים 1968-1984 RC10: שרתה את מחלקת המדידות בשנים 1984-1990

מטוס "ינקי טנגו" 4X-AYT של חברת "כנף", איתו צולם חצי האי סיני לצורך עריכת סקר גיאופיזי. ליד המצלמה (RC10): מוסא סבן (מימין) ומרדכי רינג. בעת הצילום, אמצע שנות ה- 80', המטוס היה בבעלות "ארקיע".

צילום אוויר משנות ה- 70', שנעשה לצורך עריכת סקר מתרחצים בחוף הים התיכון, מעזה עד ראש הנקרה, לצורך תכנון חופים עבור משרד התיירות

מוסא סבן עם מכשיר A5 שנת 1956/1955

יהושע שרף ליד שולחן השרטוט הצמוד למכשיר הפוטוגרמטרי B8. השולחן חובר בזרועות מכניות למכשיר, ותזוזת המרחוף ע"י האופרטור במכשיר תורגמה באמצעות הזרועות לשרטוט על נייר השרטוט שהונח על-גבי השולחן.

עקיבא רוזין עובד עם סטריאוסקופ. צולם בשנת 1979

שימוש במחוגה למדידה/סימון בתנאי שדה. משמאל: ישראל סגל. תאריך לא ידוע.

מודד בשדה מסמן או משרטט עם עפרון שרטוט בתנאי שדה.

מודד בשדה מסמן או משרטט עם עפרון שרטוט בתנאי שדה.

סרגלים בקני-מידה שונים לשרטוט ולמדידה במפות בקנ"מ המתאים לכל סרגל. רובם תוצרת חברת STANLEY מלונדון.

סרגלים בקני-מידה 1:1000, 1:2000 ו- 1:2500, תוצרת חברת STANLEY. הסרגל בקנ"מ 1:2500 יוצר בשנת 1940.

סרגלים לכתיבת אותיות ומספרים על נייר שעליו רוצים לשרטט כותרות עפ"י האותיות החרוטות בסרגל. השרטוט נעשה ע"י הזזת זרוע של מכשיר הנקרא "לירוי" לאורך האות או המספר, כשזרוע שניה של המכשיר זזה במקביל על-גבי הנייר ומשרטטת עליו את האות.

שרטוט אותיות על נייר באמצעות מכשיר "לירוי". הסבר מלא ראה בתמונה 1527.

מכשיר "לירוי" לשרטוט אותיות על נייר בעזרת סרגל אותיות ומספרים. הסבר מלא ראה בתמונה 1527.

עקומות מסוגים שונים לשרטוט. בצד שמאל: שבלונה לשרטוט עיגולים.

שבלונה לשרטוט עיגולים.

מד מעלות שקוף לסימון ולמדידת זויות היוצאות ממרכז המעגל במד המעלות .

סרגלים משולשים מסוגים שונים.

סרגל טכימטריה בעל גזרה של 360 מעלות בקנ"מ 1/1250, לשרטוט קוי גובה ביחס למרחקים.

שלושה סרגלי טכימטריה בעלי גזרה של 360 מעלות. הקרוב, בקנ"מ 1/200. אחריו - בקנ"מים של 1/500 ו- 1/1250

שני סרגלי טכימטריה גזרתיים. הקרוב בקנ"מ 1/500 והשני 1/2500.

מחוגת אפס עם זרוע לשרטוט בטוש. שימשה במדור טופוגרפיה בעיקר לשרטוט עמודי חשמל ובמדור כרטוגרפיה לסימבולוגיה של מתקנים שונים במפות, ולעוגות המציינות חלוקה לפי גזרות באטלסים.

רפידוגרף וראש של רפידוגרף. שימש לשרטוט בטוש.

הדגמת שרטוט ברפידוגרף.

סרגל עם ששה קני-מידה שונים, תוצרת MC מהמזרח הרחוק.

גרפוס וציפורנים. הגרפוס שימש לכתיבת אותיות ומספרים לכותרות של מפות הנדסיות, לדוגמה, וכן לשרטוט קוים בעוביים שונים. הציפורנים הוחלפו בהתאם לגודל ולעובי הנדרשים של האותיות ושל הקוים.

הדגמת שרטוט בגרפוס.

סרגל לשרטוט צורות וגדלים שונים. ה"לכלוכים" מראים כי בסרגל זה השתמשו בעיקר לסימון אובייקטים עגולים קטנים, כמו עמודי חשמל.

מחוגת אפס עם עפרון. לידה, ראש לטוש.

חרט עם סיכה לניקוב נייר, ששימש לשרטוט רשת קואורדינטות על נייר שרטוט מפות. החרט חורר חורים בנייר דרך חורים בלוח מתכת שהונח עליו, כשהמרחק ביניהם 10 ס"מ. לאחר הסרת הלוח שורטטו קוים שקישרו בין הנקודות ויצרו את רשת הקואורדינטות.

לוח המתכת עם החורים לשרטוט רשת קואורדינטות על נייר שהונח תחתיו. דרך החורים, במרחק 10 ס"מ זה מזה, חדר חרט כדי לסמן נקודות על הנייר שמתחת. שרטוט הקוים שחיברו בין הנקודות יצר את רשת הקואורדינטות.

הדגמת העבודה עם חרט על לוח המתכת, שהחורים שבו איפשרו לחרט לדקור נקודות במרחקים קבועים זה מזה. חיבור הנקודות בקוים מקבילים יצר רשת קואורדינטות למפה המשורטטת.

יוסף סבי מעדכן מפת סימון שבילים גליון רמת הגולן. משרטט בציפורן ונעזר בסרגל משולש קטן ובזכוכית מגדלת המגדילה פי 4 (מימין) ובזכוכית מגדלת המגדילה פי 2 (משמאל). נובמבר 2007.

יוסף סבי מעדכן מפת סימון שבילים גליון רמת הגולן. משרטט בציפורן ונעזר בסרגל משולש קטן ובזכוכית מגדלת המגדילה פי 4. נובמבר 2007.

יוסף סבי מעדכן מפת סימון שבילים גליון רמת הגולן. מוחק קו ששורטט בדיו על-ידי גרוד באמצעות קרצר, ונעזר בזכוכית מגדלת המגדילה פי 2. בקדמת השולחן - סרגל משולש קטן ממתכת. צולם בנובמבר 2007.

שעור שרטוט בבית הספר למדידות, כנראה בשנת 1950. התלמידים משרטטים בעפרונות שרטוט, בציפורן ו/או רייספדר (בשולחנות נמצאות קסתות דיו).

עקיבא רוזין משרטט עם סרגל קנה מידה, שנת 1970

שרטוט עם סרגל קנה מידה. צולם בשנת 1970 הגדלה מתמונה 427

שאול זייד עובד על מפה לצרכי רישום/מפת גוש/מפת תמורות. השרטוט נעשה ברייספדר, הקו הישר בעזרת סרגלמשולש 30*60*90.

שאול זייד עובד על מפה לצרכי רישום/מפת גוש/מפת תמורות. השרטוט נעשה ברייספדר, הקו הישר בעזרת סרגל משולש 30*60*90. הגדלה מתצלום 611

תויין אלקטרוני שולחני 1232 לשרטוט ממוחשב מתוצרת GERBER. יחידת השרטוט (במעגל בפינה השמאלית העליונה) יכולה לשרטט בשישה עטים צבעוניים או בעזרת קרן אור על גבי פילם פוטוגרפי . מידות השולחן של התויין היו 1.20x 1.20 מ'. נרכש ע"י מחלקת המדידות בשנות ה- 70'.

תווין אלקטרוני 1232 של חברת GERBER, נרכש בשנות ה-70'.

תווין 1077 CALCOMP הגיע לאגף המדידות בראשית שנות ה- 80' ושימש בעיקר לשרטוט מפות גושים. הותקנו בו 4 עטים או רפידוגרפים בצבעים שונים