השתתפותי במדידות הגבול

מתוך ריאיון עם ציון שתרוג, לשעבר מנכ"ל מפ"י

מראיינים: כרמלה שנצר, 5.11.2002
חיליק הורוביץ, 2004.

מדידות תוואי קו שביתת הנשק עם ירדן, מצרים וסוריה בשנות ה-50' וה-60', מדידות תוואי הגבול בים המלח, פרויקט משותף של ישראל ולבנון לסימון הגבול ביניהן בשנות ה-60', סימון קו ההפרדה עם מצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים.

מחלקת המדידות הייתה אחראית מאז ומתמיד לסימון הגבולות. אני השתתפתי בכמה מבצעים הקשורים לסימון הגבולות. הפעם הראשונה הייתה אירוע בגבול ירדן מצפון לאילת, מול באר-אורה בשנת 1951. סכסוך בין ישראל לירדן על מיקום תוואי הגבול, התפתח לתקרית ירי. צבי פדבה היה אחראי על הטיפול בבעיה מטעם מחלקת המדידות. ומכיוון שהייתי אז באילת, הוא צירף אותי לצוות שביצע את המדידות. אני זוכר שעשיתי איזון ומדידות ופתרנו את הבעיה.

אחר-כך זכור לי סכסוך עם המצרים בניצנה. המצרים טענו שהסיורים של צה"ל חוצים את הגבול, והוטל עלי להוכיח שהמצרים הזיזו את החביות שסימנו את הגבול. זה היה בשנת 1952 או 1953. באותו מקרה אנשי או"ם קנדיים טענו שחציתי את הגבול ורצו לעצור אותי. חיילים שאבטחו אותי איימו עליהם בנשק, ורק במזל נמנעה תקרית בנשק חם עם האו"ם. הוגשה תלונה למועצת הביטחון, אבל הוכח מעל לכל ספק שאנחנו צדקנו ושלא עברתי את הגבול. החביות שהיו בשטח הוזזו ממקומן לתוך שטחנו על ידי המצרים.

בשנות ה-60' המוקדמות השתתפתי גם בתקרית עם הירדנים ליד להבים, באזור חברון. גם שם הצלחתי להוכיח שלא עברנו את הגבול, אלא הירדנים הם שהזיזו את סימון קו שביתת הנשק ממקומו. התברר לנו עוד כי חייל ששימש עוזר למודד הירדני שאיתו בדקנו את מיקום קו הגבול, היה לא אחר מאשר קצין מודיעין בדרגה גבוהה בצבא ירדן.

כשהייתי מנהל התכנון השתתפתי בסימון הגבול בין ישראל לירדן בים המלח. עשינו זאת במסגרת סימון קו שביתת הנשק בין שתי המדינות. הירדנים לא רצו להשתתף בפרויקט הסימון, אך הסכימו שאנחנו נבצע את המדידה. האו"ם תיווך בינינו. את המדידות עשינו באמצעות מכשיר חדש, הטלרומטר (מד מרחק אלקטרוני). בעזרת המכשיר הקמתי רשת נקודות בהרים ממערב לים המלח. משלוש נקודות עשינו חתכים אל הים, ורפסודה שהייתה בים התמקמה במפגש החתכים (שתי נקודות כיוונו את הרפסודה, והשלישית שימשה כביקורת). בכל נקודת מפגש כזו נזרק מצוף מחובר למשקולת, והמצופים סימנו את הגבול עם ירדן בים המלח. חישובי הנקודות נעשו במדור חישובים, והתוצאות נמסרו גם לירדנים. אני הייתי בנקודה האמצעית, ונתתי את האישור לזרוק את המצופים. ליאון כהן ורישארד פנסקי היו בשתי הנקודות האחרות. עוזר המדידות משה ניניו, היה גם הוא בצוות המדידות. הוא נהרג אחר-כך בתאונת דרכים ליד אשקלון בהיותו בתפקיד.

ב-1966 השתתפתי בסימון הגבול עם סוריה ליד תל עזזיאת עם המודד אברהם אביבי. הגבול לא סומן פיזית בשטח, והסורים ירו על כל מי שהסתובב שם. הצבא ביקש שנסמן את קו הגבול ביתדות במבצע לילי בלי שהסורים ירגישו בנו. זה היה מבצע מיוחד. סימנו את הגבול בעזרת חבלים ולא בסרט מדידה רגיל. עשינו קשר בחבלים כל מטר, וכך יכולנו למדוד בחשיכה. השתמשנו בתאורה מוסתרת בתוך קופסה, וחריץ דק אפשר לראות מעט, כדי שנוכל לקחת אזימוט באמצעות מצפן. למחרת חרש טרקטור ממוגן את השדה עד לתוואי שסימנו, ומשך אליו אש סורית. טנקים ותותחים שלנו זיהו את העמדות הסוריות, ירו עליהן ופגעו בהן. מדידות שנעשו אחר-כך בחסות האו"ם הוכיחו שהטרקטור, שנפגע בתקרית, היה בשטח ישראל.

לפני מלחמת ששת הימים סימנו את גבול ישראל-מצרים דרומית-מערבית למצפה רמון. מבצע הסימון נוהל על-ידי ישראל סגל, המודד המחוזי בבאר-שבע, והשתתפו בו יוסף משולם, רישרד פנסקי ועוד אחרים. המטרה הייתה לסמן את הגבול בין נקודות הגבול שהיו קיימות בשטח, אך היו רחוקות זו מזו, מבלי שיהיה קו ראייה ביניהן. נדרשנו להגדיר לאנשים בשטח את מיקום הגבול. ייתכן שהתכוונו להקים שם גדר. קיבלנו קומנדקרים מהצבא, ועל-פי מפות שהוכנו מראש סימנו ביתדות ברזל את תוואי הגבול. מלחמת ששת הימים הובילה להפסקת המבצע.

מבצע ממושך שאני רוצה להזכיר הוא סימון גבול ישראל-לבנון בחסות האו"ם, שבוצע בהשתתפות מלאה של הלבנונים. זה היה בשנים 1966-1965. בשלב הראשון עברנו ברגל מראש הנקרה ועד מטולה במשך כמה חודשים. הצוות כלל אנשי או"ם, לבנונים וישראלים. רשמנו את כל נקודות הגבול ששרדו מהגבול שסומן על-ידי הצרפתים והבריטים בהסכם 1923, ושנראו לנו מקוריות. רשמנו את המקומות שבהם יש לחדש את סימון קו הגבול. דו"ח מפורט על הסיור הזה נמסר למנהל מחלקת המדידות, יוסף אלסטר, ולוועדת שביתת הנשק ישראל-לבנון. עם סיום הסיור הוחלט לחדש פיזית את סימוני הגבול, ובזה עסקתי במשך חודשים, עד שפליקס מזרחי, שנבחר להיות הממונה על סימון הגבולות במחלקת המדידות, החליף אותי. זה היה בראשית שנת 1967. העבודה המשותפת עם הלבנונים נמשכה עד מלחמת ששת הימים והופסקה עם פרוץ המלחמה. המפות שהוכנו בפרויקט זה נחתמו על-ידי נציג האו"ם, על-ידי המודד הלבנוני ועל-ידי.

פרק סימון הגבולות הסתיים עבורי עם סימון קווי ההפרדה בסיני אחרי מלחמת יום הכיפורים. ועדה שכללה אנשי או"ם, קציני צה"ל ומצרים, קבעה את תוואי קו ההפרדה וסימנה אותו על מפה. אנחנו, אנשי אגף המדידות, היינו צריכים לקבוע את התוואי בשטח על-פי המפה. חלק מאיתנו גויסו למילואים, וחלק עבדו כאזרחים. עבדו איתנו גם אנשי צבא.

תמונה 883: סימון קו ההפרדה בסיני לאחר מלחמת​ יום הכיפורים. מימין לשמאל: נתן בן-חיים, פליקס מזרחי, איש או"ם, ציון שתרוג ויהושע לוקס (מרכיב משקפי שמש). ראשון משמאל: משה הינדי (הנהג).