מאמרים- תקציר קורות חיים אלסטר

יוסף אלסטר – תקציר
מנהל מחלקת המדידות מ- 1948 עד 31.8.71.​

אלסטר נולד בוַרְשָה בשנת 1902. היה אחד משלושת מנהיגי "השומר הצעיר" במדינה זו. למד גיאודזיה בטכניון בוַרְשָה, עלה ארצה בשנת 1933 לערך, והתיישב באחד מקיבוצי "השומר הצעיר" בצפון הארץ. את רשיון המודד קיבל ב- 28 בפברואר 1938. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושרת כסמל מדידות בפלוגת המודדים הארצ​ישראלית 524. את שרותו עשה במזרח התיכון ובאיטליה. עם שחרורו מהצבא הבריטי עזב את הקיבוץ ועבד כמודד במשרד מדידות פרטי בחיפה. לאחר קום המדינה מונה ע"י שר העבודה, מרדכי בנטוב, למנהל הראשון של מחלקת המדידות במדינת ישראל, והחליף את המנהל הזמני, משה יוחנובצ​קי.

ראשית תקופתו של אלסטר במחלקת המדידות לא הייתה קלה. מספר העובדים שעמדו לרשותו היה קטן לאחר עזיבת הבריטים והעובדים הערביים של מחלקת המדידות ובשל גיוס חלק מהעובדים היהודיים במלחמת השחרור. במקביל נדרשה מחלקת המדידות לספק תשתית מיפוי ללחימה של צה"ל בנגב במלחמת השחרור, יחד עם שרות מפות וצילומים (ראשיתה של יחידת המיפוי הצבאי), ואח"כ - לצרכי הפיתוח של המדינה הצעירה, שקלטה עולים רבים, הקימה ישובים ושיכונים חדשים, סללה כבישים ומתקני תשתית והקימה מפעלים ואזורי תעשייה חדשים. כדי לעמוד במשימות נייד אלסטר עובדים ממדור למדור ושינה את הדגשים בהתאם לנסיבות. העיסוק במדידות הנדסיות וטופוגרפיות לצורך פיתוח התשתית נעשה תוך צמצום המדידות להסדר קרקעות למינימום האפשרי. מצב זה נמשך עד שנת 1957, בה ניתן מחדש דגש למדידות לצרכי קדסטר כדי לשמור על קרקעות המדינה, בעיקר בגליל. בשנות ה- 60' החלו גם עבודות מדידה ומיפוי של קרקעות הנגב לצורך הסדר הקרקעות, עבודות שהסתיימו לאחר יציאת אלסטר לגמלאות. 

בסוף 1949 הגדיר אלסטר את מדידת גבולות המדינה וסימונם כאחד מתפקידי מחלקת המדידות. כיוון שהמיפוי הצבאי נעשה באותם ימים על-ידי אנשי מחלקת המדידות, הם מדדו וסימנו את קווי שביתת-הנשק עבור ועדות שביתת הנשק של ישראל ושכנותיה. אלסטר פיקח באופן אישי על עבודות מדידות הגבול. ככלל, מחלקת המדידות, בהנהלתו של אלסטר, מילאה את כל צרכי המיפוי של הצבא. בעִתות מלחמה (מבצע סיני ומלחמת ששת הימים) עבדו עובדי הרפרודוקציה של מחלקת המדידות במשמרות למילוי הצרכים של צה"ל בתחומי המיפוי והמדידות, כשחלק מהעובדים היו מגוייסים.

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל לא הייתה מובנת מאליה אחריותה הבלעדית של מחלקת המדידות בתחום המדידות והמיפוי מול משרדי הממשלה האחרים. אלסטר ניהל מאבק על מעמדה של מחלקת המדידות כגוף הרשמי האחראי על הפקת המפות למשרדי הממשלה ולגופים הציבוריים. במחלקת המדידות עצמה ערך שינויים ארגוניים לשיפור יכולות המחלקה. השינויים כללו: הקמת בית-ספר למדידות (ספטמבר 1949), שהפך לביה"ס הגבוה למדידות ב- 1952, והקמת מדור פוטוגרמטריה (1951). ציוד ומכשירים נרכשו מהמכון הפוטוגרמטרי "ליף", שהעביר למחלקת המדידות גם כוח-אדם מיומן. השינויים נבעו מהצורך להגדיל את כוח-האדם המקצועי במחלקת המדידות; ולזרז ולשפר את רמת המיפוי הטופוגרפי, שעד אז התבסס על עבודות המודדים בשדה.

לאחר קום המדינה נוצר הצורך לעַבְרֵת את שמות הישובים והמקומות במדינה ולהגדיר בעברית מושגי יסוד בתורת המדידות. אלסטר יזם תהליך שהביא להקמת ועדה למונחי הגיאודזיה שליד מחלקת המדידות. הועדה הוציאה לאור בשנת 1950 מילון מונחים טכניים הקשורים למלאכת עשיית המפות. יוזמתו הביאה גם להקמת ועדת השמות הממשלתית ב- 1951. פעילותה הייתה חיונית לכרטוגרפים של מחלקת המדידות לצורך מתן שמות בעברית ליישובים ולמקומות השונים.

עבודת המיפוי הטופוגרפי בתקופת אלסטר החלה בעדכון של המפות המנדטוריות. לאחר מכן עברה מחלקת המדידות למיפוי עדכני מלא. נמשכה הדפסת הסדרות הטופוגרפיות 1:100,000 ו- 1:20,000, כשבמקביל הוחל בהכנת מפות טופוקדסטריות 1:10,000 ובמפות טופוגרפיות בקנ"מ 1:50,000.

בשנים 1964-1956 הוכנה המהדורה הראשונה של אטלס ישראל. האטלס נערך במשותף על-ידי מחלקת המדידות והוצאת "מוסד ביאליק". מפותיו וההסברים שליוו אותם עסקו בנושאים בתחומי ההיסטוריה והגיאוגרפיה. בשנת 1970 יצאה לאור מהדורה מעודכנת, באנגלית, בשיתוף עם בית ההוצאה הבינלאומי "אלזוויר" באמסטרדם. אלסטר היה יו"ר ההנהלה של מערכת הוצאת האטלס. המהדורות זכו לביקורות חיוביות. מאוחר יותר, לאחר תקופת אלסטר, נערכו גם מהדורות נוספות של האטלס.

בשנת 1964/65 נכנסה מחלקת המדידות תחת ניהולו של אלס טר ל"אוטומציה" (ראשית עידן המחשב). הצעדים הראשונים כללו שכירת שרותי מחשב מחברת IBM, וכתיבת תכניות לחישובים גיאודטיים ולניהול כוח האדם והתמחיר, עליהן קיבלו שלושה מעובדיה את פרס קפלן. הכניסה ל"אוטומציה", ובמקביל, תחילת השימוש במכשירי מדידה אלקטרו-אופטיים חדשים למדידות הן לטווחים הקצרים והן לארוכים, איפשרה קפיצת מדרגה בדיוק ובמהירות עבודות המדידה והחישובים, ולחישובים חדשים ומדוייקים יותר של רשת הבקרה הארצית.

אלסטר ניהל את מחלקת המדידות תוך הקפדה על משמעת וסדר. גישתו, כפי שהצטיירה בקרב עובדיו, הייתה שרק במשמעת חזקה ניתן יהיה להפעיל את האנשים כפי שצריך. עם זאת, נתן תחושה לעובדים שהוא נמצא בתפקידו כדי לתת להם פתרון. אלסטר היה מעורב בכל הנעשה במחלקת המדידות וידע לרדת לפרטי-פרטים כמעט בכל נושא. הוא עודד את העובדים ליזום שיפורים בתהליך העבודה, וטרח לענות לכל אדם שהציע שיפורים, הודה לו ושיבח אותו על היוזמה.

אלסטר סיים את עבודתו כמנהל מחלקת המדידות עם פרישתו לגמלאות ב- 31 באוגוסט 1971.  הוא נפטר חמש שנים לאחר  מכן.​