תאריכים בהיסטוריה של מחלקת המדידות המנדטורית בארץ ישראל

הסיכום מסתמך בעיקר על הספר 'קרקע ומפה', דב גביש, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1991.
 1אפריל :1920  המימשל הצבאי הבריטי מקים את מחלקת המדידות, לקראת העברת השלטון למנדט הבריטי על א"י.
19 מאי :1920 פירסום בעיתון הרישמי של המימשל הצבאי על הקמת מחלקת המדידות בארץ-ישראל.
מאי :1920 פירסום פקודת המדידה הקדסטרית, המיועדת לאפשר למודדים להיכנס לכל שטח במחוזות עזה ובאר-שבע לשם מדידה וסימון אדמות במסגרת המדידה הקדסטרית.
יוני :1920 מייג'ור קווינלן, קצין מדידות אוסטרלי, מתמנה למנהל זמני של מחלקת המדידות בארץ-ישראל.
19 ביוני :1920 החלטה על התחלת הסקר הקדסטרי באזור עזה. מקום מושב הנהלת המדידות נקבע ביולי 1920 להיות בעזה, סמוך לעבודות הסקר.
1 אוגוסט :1920 תחילת המיפוי העירוני של ירושלים (הפרויקט מסתיים בהדפסת מפות בקנ"מ 1:2,000של העיר בשנת 1925 המפות מודפסות במחלקת המדידות של מצרים).
נובמבר :1920 הנהלת המדידות עוברת מעזה לבית הקונסוליה הגרמנית לשעבר ביפו.
1 בדצמבר :1920 מייג'ור קאטברט הילייר לֵי מתמנה לתפקיד המנהל הראשון של מחלקת המדידות בארץ-ישראל. בתקופתו תוקם תשתית גיאודית למדידות יסוד, תוקם רשת הטריאנגולציה הראשית בארץ-ישראל ויאומץ ההיטל הגיאודטי המתאים לארץ-ישראל.
פברואר :1921 תחילת המדידה הקדסטרית באזור עזה) על פי מסמכים בריטיים).
מאי :1921 תחילת מדידת רשת הטריאנגולציה ונקודות הבקרה בארץ-ישראל.
 1יוני :1921 פירסום חוק הסדרת מקצוע המדידה. המטרה: הבטחת ביקורת ופיקוח על רמת העבודה ומניעת מודדים לא מוסמכים מהשתלבות במיפעל הקדסטרי בארץ-ישראל.
אוקטובר :1921 מדידת קו הבסיס הדרומי של הרשת בארץ-ישראל באדמות אימרה) סמוך לקיבוץ אוּרים של ימינו.(
1באוקטובר :1921 נחתמת פקודת העברת הקרקעות. הפקודה מבטלת איסור העברות במקרקעין מ 1918ומאפשרת את חידושן בתנאי שתתקבל הסכמת הממשלה לכל העברה. זאת, כדי למנוע עיסקות מקרקעין ספקולטיביות ולשם אכיפת רישום מרכזי על כל העברות המקרקעין.
19בנובמבר :1921 נחתם הסכם ע'ור מודאוארה , הסדר מקרקעי המדינה בבקעת הירדן .ההסכם נחתם בין ממשלת א"י ובין בא-כוח האריסים ותושבי השטח הכלול בהסכם, ומקיף אדמות בע'ור אל פריע, בעמק בית שאן ובאזור צמח. עבודות המיפוי מתחילות ב- 10בפברואר1922  ומסתיימות במאי .1924 ממופה שטח של 220,000 דונם בקירוב.
סוף :1921 נמדד לראשונה המיפלס הממוצע של פני הים בחוף עזה ונערך איזון אל קו הבסיס שנימדד באימרה.
: 1921נערך קורס ראשון למדידות מטעם מחלקת המדידות, ברחוב יפו-ת"א. מנהל הקורס: מייג'ור לֵי, מנהל מחלקת המדידות. מדריך השדה – ממחלקת המדידות של מצרים. משתתפים בקורס: שלושה יהודים, שלושה מוסלמים, שלושה נוצרים, שני ארמנים וגבר אחד ספק ערבי ספק גרמני. כיתות הלימוד: אוהלים בחצר האחורית של המיבנה. במרוצתהשנים 1922-1921 נערכים כמה קורסים כאלה.
1922 כהיטל של ארץ-ישראל נבחר היטל קאסיני-סולדנר, המבוסס על מצהיר ירושלים המרכזי. פיסגת מינזר מר-אליאס, מדרום לירושלים, המצויה על המצהיר, נבחרת כנקודת מוצא למערכת.
: 1923מושלמת פריסת רשת הטריאנגולציה הראשית בארץ-ישראל,,בת 95 נקודות.
אביב :1923 נמדדות קרקעות המדינה ביריחו לצורך פרויקט השקיה.
דצמבר :1924 נמדד קו בסיס האימות של רשת הטריאנגולציה של ארץ-ישראל באזור צמח (כיום – בין אפיקים לדגניה א').
1925: תחילת מדידות הקדסטר במרחב יפו, כהמשך למדידות במישור החוף.
1 מאי :1925 מתפרסמת פקודת מודדי הקרקעות1925 , המבטלת את קודמתה מ-1921. הפקודה מנחה שרישום הנכסים הקרקעיים חייב להתבסס על תוכניות מאושרות וחוזרת על ההוראה שרק אדם בעל רישיון מודד רשאי לעסוק במקצוע המדידה. עוד נקבע כי קנה-המידה של תוכניות המדידה בא"י יהיה מטרי.
מאי-יוני :1925 מודדי מחלקת המדידות מסמנים את קו הגבול הבינלאומי בין המנדט הבריטי בארץ-ישראל ובין המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, מראש הנקרה לצמח, על פי הסכם ניוקומב-פולה, שאושר על ידי ממשלות בריטניה וצרפת בשנת 1923.
5 דצמבר :1925 דו"ח של ארנסט דוסון, יו"ר הוועדה הממשלתית הבריטית לבחינת השיטות לרישום מקרקעין, נכתב לאור הפיגור בעבודת הסדר המקרקעין בארץ. הדו"ח מצביע על הליקויים ומציע פיתרונות. לדו"ח משקל רב בהחלטה על רפורמה בסידור זכויות הקניין ובקביעת פקודת הקרקעות 1928-1926
1926: בדיקה גיאודטית-מתמטית של איכות רשת הטריאנגולציה בארץ-ישראל. הבדיקה נמשכת גם בשנת .1927
1927: תחילת מיפוי ערי הארץ ויישוביה הגדולים למטרות פיסקליות (לקביעת שיעור המס על מיבנים וקרקעות).  עד 1935 נכנסים 40 ערים ויישובים עירוניים למסגרת המיפוי.
מאי :1927 נקבעת תחנת מדידה בחוף ים המלח. הנקודה נקשרת לרשת הטריאנגולציה הארצית .על פי חישוב טריגונומטרי נמצא שגובה פני ים המלח הוא -392.3 מ' (הנתון תוקן אחר-כך ל -393.3-מ').
1928: תחילת קריאת גובה פני ים כינרת ומעקב שיטתי אחר תנודות עונתיות של פני הכינרת וים המלח.
מוקם קשר גיאודטי בין הרשת הצרפתית בסוריה ולבנון ובין הרשת הארצישראלית.
מתחילה מלאכת המיפוי הטופוקדסטרי הבסיסי (תסתיים בנובמבר  .(1933ימופו יותר מ 13מיליון דונם, במיבצע שיהיה היסוד לתיכנון רשת הגושים הפורמאליים של קרקעות הארץ.
מופקות מפות ראשונות בקנ"מ 1:20,000 ‒ מפות פתח-תקווה ותל-אביב-יפו.
15 פברואר :1928 נכנסת לתוקף פקודת המשקלות והמידות, הקובעת את הנהגת השיטה המטרית. מאומץ השימוש בדונם התקני (1,000 מ"ר) במקום הדונם הטורקי ( 919.3 (919.3 מ"ר).
1 יוני :1928 מתפרסמת פקודת הקרקעות (סידור זכויות הקניין1928) ב"עיתון הרשמי ."הפקודה מהווה חלק חשוב בהנהגת הרפורמה בהסדר המקרקעין בארץ-ישראל. הפקודה דנה בנוהל רישום הזכויות במקרקעין בשלב עריכת הסדר הקרקעות. היא מתבססת על שיטת טוֹרֵנְס לרישום מקרקעין, שעל פיה הרישום נעשה לפי גושים וחלקות קרקע ולא לפי שמות הבעלים. הפקודה מכירה לראשונה במפה כבמכשיר סטטוטורי ראשון במעלה, שבלעדיו אי אפשר לערוך הסדר ורישום מקרקעין.
 30דצמבר :1929 מתפרסמת פקודת המדידות .1929 הפקודה מסדירה את מדידת הקרקעות ואת רישוי המודדים, כהשלמה לרפורמה הקדסטרית שנכנסה לתוקף עם קבלת פקודת הקרקעות 1928. (הפקודה קובעת כי מדידה קדסטרית היא מדידה ממשלתית, מודד הוא מודד ממשלתי או בעל רישיון).
1930: בדו"ח השנתי של מנהל מחלקת המדידות נמסר סיכום העשור למדידות היסוד הגיאודטיות "מדן ועד באר-שבע". רשת הטריאנגולציה הראשית מכסה שטח של 14,750 קמ"ר. נקבעו 20,973 נקודות בעלות קואורדינטות מחושבות ועוד 22,898 נקודות שנקבעו באופן גרפי, בסך הכל 43,871 נקודות ביקורת וסימני-קרקע (Land Marks) בארץ ישראל.
נקבעות תקנות המודדים .1930 התקנות נובעות מפקודת הקרקעות 1928 ופקודת המדידות .1929 הן עוסקות במדידות לצורכי רישום ודנות בצורת הרישום במפות, בנושא רישוי המודדים ובהוצאת המדידות לפועל.
1 ינואר :1931 נחנך המיבנה החדש של מחלקת המדידות בשרונה (כיום ברחוב לינקולן 1 בת"א). המיבנה משמש את המרכז למיפוי ישראל עד היום.
1932: מושלם מיפוי מישור החוף בקנ"מ 1:20,000 מרפיח עד חיפה והכרמל.
27 מרס :1932 קולונל פרדריק ג'ון סלמון נכנס לתפקידו כמנהל מחלקת המדידות. בשנתיים הראשונות של כהונתו נרשמים שיאים בתפוקת המדידות למיפוי הקדסטרי (ב- 1933נמדדים628,524  דונם). הפרויקט היוקרתי של סלמון יהיה מיפוי 424,000 דונם ב- ,1934 מבאר-שבע וצפונה, בקנ"מ .1:100,000
1933: מודפסות מפת תחבורה של ארץ-ישראל בקנ"מ ,1:500,000 מפת א"י ועבר הירדן בקנ"מ1:750,000  ומפות נושאיות אחרות.
1934: יוצאת לאור מפת ירושלים בקנ"מ1:100,000 , המפה הטופוגרפית הראשונה בקנ"מ זה.
עד 1937 מסתיימת הדפסת 11 הגיליונות הראשונים מתוך ה- 14שבסידרה.
מאי :1934 תחילת עבודת מדידה שיטתית של איזון מדויק בארץ-ישראל. העבודות נעשות בעיקר לטובת סקר המים בארץ ישראל. במיסגרת המדידות, שתימשכנה עד1939 , נקשרים ב-1936 פני ים המלח לים התיכון במדידת איזון.
1935: מתקבלת החלטה לפרוס את רשת הטריאנגולציה לנגב, בכוונה להתחבר לרשת הטריאנגולציה המצרית בסיני.
1 מרס :1935 סלמון מתמנה בידי הנציב העליון ארתור ווקופ לנציב הקרקעות והמדידות, בראש המיבנה האירגוני של הגופים העוסקים בקדסטר בארץ-שראל. מטרת המינוי: ציפייה לסגירת הפער בין התקדמות המדידות ובין הפיגור בעבודת הסדר המקרקעין.
1936: פרוץ המרד הערבי (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). במהלך המרד מצטמצמת עבודת המדידה להסדר קרקעות בכפרים הערביים ומושם דגש בהסדר ביישובים העבריים.
1937: מודפסת מפת "מרכז יהודה" בקנ"מ1:50,000 , כניסיון חד-פעמי בקנ"מ זה.
1938: מחלקת המדידות מציגה בהדפסה חופה על מפה 1:100,000 את גבולות הכפרים הערביים עבור ועדת וודהוד, שתמליץ על שיטת חלוקת הארץ בין יהודים לערבים.
יוצאות לאור שלוש המפות האחרונות בסידרת המפות הטופוגרפיות 1:100,000 (גיליונות רפיח, באר- שבע, ראש זוהר).
31 מרס :1938 סלמון מפרסם את סיכום השטחים המכוסים על ידי רשתות הטריאנגולציה. סך הכל פרושה הרשת על פני 15,350 קמ"ר.
13 יולי :1938 ג'יימס נלסון סטאבס מתמנה לתפקיד נציב הקרקעות והמדידות בפועל.
יולי 1939 עם דעיכת המרד הערבי, מחלקת המדידות מתחילה להחזיר צוותים רבים לעבודת המדידות להסדר קרקעות ומחדשת את עבודת ההסדר.
1940: בקהיר מוקמת מיפקדת המיפוי הצבאי במסגרת מיפקדת המזרח התיכון, לצורך מיבצעי המיפוי הצפויים באזור במהלך מלחמת העולם השנייה.
מרס :1940 אנשי מיפקדת המיפוי הצבאי בקהיר עורכים ביקור היכרות במחלקת המדידות בתל-אביב לצורך הכנתה להשתלבות במשימות הצבאיות.
 1באפריל :1940 אנדרו פארק מיצ'ל נכנס לתפקידו כמנהל מחלקת המדידות בארץ-ישראל. המחלקה בניהולו נרתמת למאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם השנייה ועוברת בחלקה לפסי ייצור צבאיים. מיצ'ל מגביר את קצב עבודת המדידות להסדר הקרקעות.
25 אוקטובר :1940 מוכן מיסמך סודי ביותר העוסק בצורכי המדידה והמיפוי שיידרשו למיבצעים הצבאיים בארץ-ישראל. בעקבותיו נערכת מחלקת המדידות למלא את צורכי הצבא הבריטי. עד סוף המלחמה מושלמת הכנת 81 מפות חדשות בקנ"מ1:20,000 , מודפסות מפות בקנ"מ 1:25,000 ומודפסות מפות מסוגים שונים, על פי הצרכים.
1940: מחלקות המדידות והקרקעות מכינות שֵמוֹן גיאוגרפי (גזטיר) של ארץ-ישראל עבור הצבא הבריטי.
1941: נעשה קישור גיאודטי צבאי עם מצרים בידי יחידת מודדים צבאית דרום-אפריקנית.
מחלקת המדידות מסייעת למיפקדת המיפוי הצבאי להרחיב את רשת הטריאנגולציה של ארץ-ישראל אל עבר הירדן וממנו לסוריה.
ינואר :1941 נערכים במחלקת המדידות חישובים להמרת ערכי הקואורדינטות מהיטל קסיני-סולדנר להיטל גאוס- קונפורמאלי (מרקטור רוחבי) עבור כל נקודות הטריאנגולציה בארץ. החישובים נעשים לטובת המאמץ הצבאי הבריטי.
1942: מחלקת המדידות משנה את מיתווה גיליונות מפות ה- 1:100,000 ממיתווה בן 14 גיליונות למיתווה בן 16 גיליונות, כדי שיתאפשר להדפיס את המפות במכונות דפוס ניידות צבאיות.
תחילת :1942 נפתח בית-הספר למודדים בג'נין, במיסגרת המאמצים להגברת קצב המדידות לצורכי הסדר הקרקעות. בית-הספר מתקיים כשנה, עד מרס 1943, ולומדים בו 35 תלמידים.
דצמבר :1944 נפתח בית-ספר למודדים בנצרת. הלימודים בו נמשכים 17 חודשים ובסופם מוסמכים90  מודדים.
תחילת :1946 קו הגבול, באורך ארבעה ק"מ מסומן בין א"י לעבר הירדן, מעקבה צפונה. במדידות ובסימון משתתף מודד ממחלקות המדידות של ישראל ושל ירדן. זהו הקטע היחיד של קו הגבול המזרחי של א"י שיסומן בתקופת המנדט.
1946: מתפרסמת פקודת המדידות (תיקון)1946  המתקנת סעיפים מתוך פקודת המדידות .1929
מרס :1947 מוכרז מצב צבאי בארץ. מחלקת המדידות מנותקת מהצוותים בשדה ומהמשרדים המחוזיים. מיצ'ל נעשה יועץ לענייני מדידות של המפקד הצבאי של אזור תל-אביב.
יוני :1947 מפת הסדר המקרקעין בארץ-ישראל נספחת לקובץ מפות שהוכן עבור ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם (אונסקו"ם) שהמליצה על חלוקת הארץ לשתי מדינות. המפה מראה כי מוסדרות קרקעות ברוב שטחו של מישור החוף, בעמקי יזרעאל ובית שאן, בעמק חולה, במקצת הרי הגליל ובבקעת הירדן. ההסדר מקיף כ- 20אחוז משטח הארץ בתקופת המנדט וכ- 40אחוז מהשטח שתכננו הבריטים להסדר.
29 נובמבר :1947 הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ. מנותק הקשר בין המרכז בתל-אביב לאזורים שבשליטת הערבים. העובדים הערבים מפסיקים להגיע למחלקת המדידות.
18 ינואר :1948 מיצ'ל מעביר לרמלה את העובדים הערבים ומשפחותיהם ומפעיל בה מחלקת מדידות עבור המדינה הערבית שבדרך. בתל-אביב מתחילים לחלק את המפות למדינה היהודית ולמדינה הערבית. חלק נכבד מהמפות המיועדות למדינה הערבית יישאר בתל-אביב. חלק אחר יילכד בדרך לרמלה בידי אנשי "ההגנה "ויוחזר לתל-אביב.
28 פברואר :1948 מיצ'ל וסגנו לֵה-רֵיי מצטרפים למחלקה ברמלה ולא שבים עוד לתל-אביב. העובדים היהודים במחלקת המדידות מתארגנים עד לקבלת הנחיות ממשלת ישראל שקמה ב-15 במאי. .1948 בראשם עומד בוריס גוסינסקי, עד לבואו של המנהל הזמני, משה יוחנובצקי, שיעביר את הניהול ליוסף אלסטר לאחר קום המדינה.
סיכם: חיליק הורוביץ