ראיון עם רחל קולדררו

 לשעבר מבקרת תכניות לצרכי רישום במרחב תל אביב והמרכז

 ראיין חיליק הורוביץ, כ"ז בחשון תשס"ה, 11.11.2004

קבלה לעבודה בשנת 1975; עובדי המרחב; העבודה במרחב:
שלבים בעבודת ביקורת תכניות לצרכי רישום, פעילויות נוספות שעושה המרחב; מנהלים ועובדים – פירוט.​

לאגף המדידות הגעתי בספטמבר 1975, לאחר שנתיים של עבודה במשרד פרטי העוסק בתכנון הנדסי בנושא כבישים. באחד הימים פנתה אלי חברה לעבודה וסיפרה שהחליטה לעבור לעבוד במינהל מקרקעי ישראל. באותה שיחה סיפרה לי שבאגף המדידות, אצל המודד המחוזי תל אביב והמרכז מחפשים שרטטת.

לאחר מחשבה בת מספר ימים יצרתי קשר טלפוני עם מר יוסף שטנר ז"ל, המודד המחוזי, והוזמנתי לראיון. הגעתי למשרד המחוזי בדרך יפו-תל אביב מספר 3, פינת רחוב פינס. בכניסה נבהלתי קצת: באתי ממשרד פרטי מואר, עם עובדים צעירים שהממונים עליהם מבוגרים. כאן כולם נראו כפופים בכיסאותיהם. הרמתי מבט וראיתי בקצה החדר עובדת צעירה שנראתה קרוב לגילי, וקצת נרגעתי. הגעתי מצויידת במסמכים שלא עניינו את מר שטנר במיוחד. הוא ביקש ממני לבוא כעבור יומיים למבחן על לוח השרטוט מצוידת בכלי שרטוט. באותה הזדמנות נשאלתי אם אני חברה באגודת הטכנאים, כיוון שללא חברות באגודה לא הייתה אפשרות לעבוד באגף המדידות. הגעתי יומיים אחר כך מצוידת בכלים שנראו לי נכונים לעבודה, ולהפתעתי חלקם לא התאימו. הנייר שעליו נבחנתי היה מבד מעורב עם משהו נוסף, וצריך היה לשרטט עליו עם ציפורן ורייספדר (זאת הייתה הפעם הראשונה בה ראיתי כלים ונייר מסוג זה).

בקשתי ממר שטנר לתת לי נייר רגיל. שרטטתי עם הרפידוגרף שהבאתי מהבית, וכנראה עברתי את המבחן. נשלחתי להביא פתק מלשכת העבודה, לגשת עם המסמכים למנגנון ולהירשם באגודת הטכנאים. לאחר תחקיר בטחוני והמתנה קצרה התקבלתי לעבודה. קבלתי כלי עבודה לצורך שרטוט, כמו מחוגה, מספר סרגלים בקני מידה שונים (שונים ממה שהכרתי), ציפורנים, גרפוס, מחוגת 0, רייספדר, וחתמתי על טופס קבלה שהיה שמור אצל מר שטנר בחדר. רק לאחר מספר שנים קבלנו את הכלי "המתקדם" רפידוגרף.

מר שטנר, המודד המחוזי, יצר משמעת ברזל, הוא שלט ביד רמה, וכובד מאוד ע"י המודדים המוסמכים, עורכי דין, שמאים, וציבור רחב שרצה לקבל ייעוץ או לרכוש העתקי אור. אסור היה לאחר בבוקר. מי שאיחר מספר פעמים היה ננזף ולעיתים קבל מכתב נזיפה/התראה מהמנגנון.

כשהגעתי, הצוות במשרד כלל את סגן המודד המחוזי מר שמואל לוין ז"ל, מודד מבקר; גב' חנה שניאור, מודד מבקר; מר יצחק בויער ז"ל, מודד מבקר; מר כלב ז"ל מודד מבקר; גב' מנוחה קרסנר ז"ל, מזכירה; כמה עוזרי מודדים, ושני נהגים אשר הועסקו באמצעות  מכרז עם האוצר. זה היה משרד קטן עם מס' קטן של עובדים מסורים שאהבו את מקום העבודה והתפתחו ביניהם יחסים טובים. הרגשנו כמו משפחה. ידענו מעט מאוד על המשרד הראשי של אגף המדידות ברחוב לינקולן. לנו כעובדי המחוז לא היה קשר עם המשרד הראשי. הקשר נעשה באמצעות מר שטנר, שנסע למרכז פעם בשבוע למסור את התכניות לאישור במחלקת פיקוח על המדידות, או לישיבה. מדי פעם הוזמנו, אנו, העובדים, לימי עיון ולטיולים שאורגנו ע"י ועד העובדים. בערב ראש השנה ובערב פסח הגיע מר אשר סולל, סגנו של מר רון אדלר, מנהל אגף המדידות, לביקור ולחיצת יד.

מר שטנר ישב סמוך אלי ליד שולחן השרטוט, והכניס אותי לעבודה צעד אחרי צעד, עם נזיפות מדי פעם. חנה שניאור קיבלה את הפיקוד ללמד אותי את העבודה. נפתח בפני עולם חדש, שבו למדתי מושגים חדשים ומעניינים כמו פנקס שדה, תצ"ר (תכנית לצרכי רשום), מספרים סופיים, הכנת חומר לביקורת שדה, טאבו, זאת תוך כדי ביצוע העבודה כמתלמדת עם הרבה רצון וסקרנות. תפקידי היה להתוות על גבי התצ"ר את תוצאות הביקורת שנעשו ע"י אנשי המחוז בשדה, ולאמת את המידות שנרשמו ע"י המודד שהגיש את התצ"ר. כלי העבודה שלי היו רייספדר לצורך שרטוט קוים, וציפורן לכתיבה. הגעתי למומחיות כזו,שיכולתי לשרטט קוים עדינים עם הציפורן. את עובי הקו יצרתי לפי זוית האחיזה של הציפורן.

לקראת המעבר לעידן המחשבים הייתי בין האחרונים שעבדו בציפורן ושלטו באמצעי הזה. מודדים מהשוק הפרטי שהיו מגיעים אלינו לביקורת, היו מבקשים ממני שאתקן להם פרטים קטנים עם הציפורן. אם התיקונים היו רבים, ובשנים שלאחר המעבר למחשבים כבר לא היה מי שיתקן, עשיתי את התיקונים רק למודדים שלא יכלו לסיים את העבודה ללא עזרתנו. המשרד גבה תשלום עבור התיקונים שעשיתי.

עסקנו הרבה בביקורת תכניות לצרכי רישום. להכנת התכנית היו מס' שלבים:

א. שלב קבלת העבודה - לקוח חיצוני (קבלן, אדם פרטי, עיריה, מינהל מקרקעי ישראל וכד') שרצה     לעשות פרצלציה של קרקע במקום מסוים, הגיע למשרד המודד המחוזי  לפתוח תיק, הוא או עורך דינו. הלקוח שילם מקדמה, שסכומה הוערך ע"י המודד המחוזי. לפני פתיחת התיק נבדק אם יש לו העתק אור מהמפה שהכין מודד מוסמך, עם חותמות של ועדת בנין ערים מקומית ומחוזית, שאישרו את החלוקה לפי ת.ב.ע. (תכנית בנין ערים). בשלב הבא, המודד המוסמך שהכין את התכנית, הפקיד אותה במחוז תל-אביב והמרכז. נבדקה התאמה בין התכנית האוריגינלית שהוגשה ע"י המודד המוסמך, לבין העתק האור.

ב. בקורת מוקדמת במשרד - מאותו הרגע נכנסה המפה לתור, לקראת הביקורת המוקדמת במשרד, שנעשתה לפני יציאה לשטח. הביקורת כללה בדיקת חישובים כללית, הוצאת חומר ביסוס מהארכיון שלנו שכלל תכניות ישנות של אותה החלקה (אם עברה כבר פעם חלוקה), וכן כל התצרי"ם שנעשו מסביב לחלקה המדוברת. במידה שהחומר לא הספיק הוזמן חומר נוסף מהמשרד הראשי של אגף המדידות, שכלל פנקסי שדה, גיליונות שדה, ותכניות ישנות שלא נמצאו במחוז (הארכיון במחוז כלל את כל האוריגינלים מתכניות שהוגשו לביקורת החל משנת 1960. בנוסף היו בארכיון גם העתקים מתכניות שהוגשו לפני שנת 1960).

ג. שלב ביקורת השדה - לאחר הבדיקה, התיק עבר לשלב היציאה לשדה. המודד המבקר שלנו היה יוצא לשטח עם כל החומר שתואר לעיל. לפעמים הביקורת בשדה עברה ללא כל בעיות. לפעמים, כשהיו חילוקי דעות, המודד המבקר הזמין את המודד שהכין את התכנית, לפגישה במשרד או ליציאה משותפת לשדה. פעמים רבות לא הייתה הסכמה בין המודד למבקר. במקרה זה הוזמן המודד המחוזי לשטח כדי לפסוק.

ד. שלב העבודה המשרדית - לאחר שהתכנית נבדקה במשרד ובשדה ונמצאה נכונה התחיל שלב העבודה המשרדית ע"י המודד המבקר או ע"י גב' חנה שניאור, שהייתה מודדת מוסמכת וידעה לפתור בעיות קשות. ע"ג העתק האור שורטטו הקשרים, זאת אומרת הקווים עם המידות המדויקות, בין נקודה לנקודה. הנקודות קיבלו הגדרות, כגון: ב.ז. לברזל זווית, ס.צ. לסימן צבע, ע.ג. לעמוד גדר וכך הלאה. בשלב זה היינו רושמים גם את מספרי התצרי"ם הגובלים שעברו ביקורת וששורטטו בהם הנקודות המצויות בשטח. ההעתק הועבר אלי והקשרים התוו בצבע ירוק על ידי. את התכניות הקלות לאחר הביקורת בשדה העביר המודד המבקר אלי (כיוון שלא הייתי מודדת מוסמכת). גם בשלב זה אפשר היה למצוא טעויות, והמודד שהכין את התכנית זומן למשרד לצורך תיקונים והשלמות.

ה. שלב האישור הסופי - בשלב הבא נשלחה התכנית לפע"מ (פיקוח על המדידות) במשרד הראשי של אגף המדידות, עם חותמת "כשר לרישום", כשעליה חתם המודד המחוזי ובסוגרים הוכנס שם המודד המבקר.  אם נמצאו שגיאות בביקורת שנערכה בפע"מ, התכנית הוחזרה אלינו עם גיליון הערות לתיקונים. לפעמים, כשהתיקון היה קטן, הם תיקנו בעצמם בצבע אדום (הביקורת בפע"מ נעשתה בצבע אדום). לאחר שהתכנית אושרה בפע"מ, חזרה התכנית אלינו, בתוספת חתימת מנהל הפיקוח על המדידות.

ו. שלב הכנת הטפסים לביצוע פעולת הרישום - לאחר שהתכנית אושרה ככשרה לרישום והוחזרה אלינו, הכנסנו לתיק שני טפסים. האחד: תיאור כללי של הקרקע, בו הוכנסו המספרים הארעיים של החלקות הארעיות, שטח החלקה במ"ר ותיאור החלקה. הטופס השני היה: הודעת רישום, בו הוכנסו המספרים הארעיים של החלקות החדשות שנוצרו עקב שינוי פעולת הרישום. בשלב זה נשלחה גלויה לעוה"ד ולבעל הקרקע או ליזם, בה פורט כמה עליו לשלם.

ז. סיום בקורת והעברת התיק ללקוח לסיום פעולת הרישום - לאחר ששולמה האגרה הסופית, נלקח התיק ע"י הלקוח לרישום בלשכת רשם המקרקעין (הטאבו). לאחר סיום הרישום בטאבו, חזרו העתק האור של התצ"ר, טופס תיאור כללי של הקרקע וטופס הודעת רישום עם מספרי החלקות הסופיים. אני הכנסתי את המספרים הסופיים לתצ"ר והחלפתי את המספרים הארעיים, ע"י העברת קו מעליהם, וכתיבת  המספרים הסופיים לידם. מהאוריגינל צילמתי שלושה העתקי אור חדשים. העתק חדש אחד נשלח חזרה לרשם המקרקעין. העתק שני ושלישי נשלחו לפע"מ ולמס רכוש. האוריגינל נשאר בארכיון המודד המחוזי, ולכל אזרח ניתנה אפשרות לרכוש העתק אור מהתצ"ר.

כיום העבודה מתנהלת אחרת: את הביקורת עושה לא רק המחוז, אלא גם קבוצת מודדים מבקרים פרטיים שנבחרו ע"י מפ"י וכל לקוח יכול לפנות אליהם לביקורת.

פעילויות נוספות שנעשו במחוז:

מודדים רכשו מהארכיון של המחוז העתקים ממפות לצורך עבודתם, העתקי אור מתצרי"ם והעתקי אור מגושים. הגושים התקבלו מהמרכז בכל פעם שבוצע בהם עדכון. מכרנו גם תיאורי נקודות שכללו את תיאור הנקודה עצמה (פינת בית, ברזל זווית, עמוד טלפון, וכו') עם תיאור הפרטים בסביבתה. לקוחות בקשו לאתר מספרי גושים וחלקות לפי כתובת (שם רחוב ומספר בית) לצורך הוצאת נסח רישום. התשלום נגבה לפי שעות עבודה.

המודד המחוזי הוזמן מידי פעם ע"י בית המשפט, למשפטים בנושא סכסוכי גבולות בין בעלי קרקעות.

גבולות תחום העיסוק של מרחב תל אביב והמרכז היו: בצפון - העיר חדרה (לא כולל העיר), בדרום - צומת קסטינה, במזרח - גבול תחום שיפוט של המינהל האזרחי, במערב - הים התיכון.​

על מנהלי ועובדי מחוז תל אביב והמרכז

כשהגעתי למחוז בספטמבר 1975 המודד המחוזי היה מר יוסף שטנר ז"ל. לפניו היה מר ראובן גולדנברג ז"ל, שכיהן בתפקיד זה שנתיים, התפטר ויצא לשוק הפרטי. יוסף שטנר ז"ל החליף אותו והיה המודד המחוזי עד שנת 1985 לערך. את מר שטנר החליף מר ישראל בויקו, שהיה בתפקיד שנה וחצי. החליף אותו למשך שנה מר שמעון נסטור, שכיהן גם כמנהל מחלקת שדה, והיה בא פעמיים בשבוע לצורך פיקוח וחתימה על תצרי"ם. באותה תקופה הגיע עובד חדש, מר מרטין צווילינג, שיועד להיות המודד המחוזי, ועד שקיבל כתב מינוי של עובד מדינה לא יכול היה להיות המודד המחוזי ולא יכול היה לחתום על התכניות לצרכי רישום. זאת הסיבה שמר נסטור כיהן בשני תפקידים.

מר שמואל לוין ז"ל, סגן המודד המחוזי ומודד מבקר, היה בעל כישרון כתיבה בשירה, בפרוזה, ובכתיבה בנוסח של עו"ד, והיה בעל כשרון לספר סיפורים ובדיחות . מודד מבקר נוסף היה מר יצחק בוייער, דמות מיוחדת עם הומור שחור, ששלט ב- 5 שפות כבשפת אם. הייתה לו השכלה רחבה מאוד, ולמדתי ממנו רבות. מר בוייער סיפר לי פעם, שכשהיה מודד בשנות ה- 50' המאוחרות, יצא באוטובוס לנגב לצורך עבודת המדידות, ובשטח הועמס הציוד על חמור במקרה הטוב, ואם לא היה חמור היו הולכים ברגל עם הכלים על הגב. לא תמיד היה מקום מסודר לישון והם נאלצו לישון מדי פעם בשטח.

פעם אחת הלכו לישון בחושך בשעה מאוחרת, ובבוקר מצאו את עצמם ישנים בבית קברות. מודד מבקר נוסף היה מר כלב שבתחילת שנת 1976 עזב ועבר להיות המודד של עירית גבעתיים.

המזכירה הייתה גב' מנוחה קרסנר, שהייתה בעיני דמות מיתולוגית. היא עבדה במחלקת המדידות עוד מימי המנדט הבריטי, ידעה הכול ומדי פעם סיפרה לי סיפורים מההיסטוריה של מחלקת המדידות. מנוחה אהבה מוסיקה קלאסית (היה ברשותה רדיו ישן יפהפה שכולם רצו לקחת אותו. לימים מכרה את הרדיו למודד שאהב גם הוא מוסיקה). בתחילת שנת 1977 הגיע מודד לא מוסמך נוסף, בשם חמודה עזאם. הפועלים היו מר יוסף ברכה, מר יהושע קריספיל, ומר ליאון בן מאיור ז"ל. מאוחר יותר, לאחר פרישתו לגימלאות של מר בוייער, הגיע המודד המבקר אברם לובל, עולה חדש מרומניה, שהשתלב די קשה מבחינת שפה, אך שלט היטב במקצוע. ממנו למדתי הרבה ובתמורה תרמתי לו את הידע בעברית. בשנת 2000 פרש לגמלאות.

כשהגעתי למחוז לא היו מכוניות ליציאה לשטח. המודד המבקר ועוזריו היו יוצאים במונית, עם נהגים קבועים פרטיים, שבסוף כל יום עבודה הגישו קבלות. בשלב מסוים רכש המשרד רכב לצורך יציאה לשטח, ונהגי המונית סיימו את עבודתם עבור אגף המדידות.

בדצמבר 2002 ביקשתי העברה למרכז ובפברואר 2003 הגעתי למרכז, לתחום קרטוגרפיה. ​