סיפורו של נטור טאהר

​​כפי שסיפר במשרדו שבמחוז נצרת ב- 13.1.04, י"ט טבת תשס"ד (נטור עבד במחוזות ירושלים ות"א, וכיום הינו מודד מחוזי בנצרת)

מודד במחוזות ירושלים (1990-1967) ותל-אביב (1993-1990); מנהל מחוז נצרת (מ- 1993). העבודה במחוזות ירושלים ותל-אביב; קבלת תפקיד מנהל מחוז נצרת; העבודה במחוז נצרת.

"אני בוגר בית הספר הגבוה למדידות בשנת 1965-1964. עבדתי שנתיים בעבודות הנדסיות בתל-אביב ולאחר מלחמת ששת הימים הועברתי לירושלים, שם הייתי אחראי על כל העבודות ההנדסיות באזור ירושלים, מרמות ו נווה יעקב (אז חזמה) ועד חברון וקרית ארבע. עבדתי עם משה קפלן, שהגיע מתל-אביב לעבוד בפרוזדור ירושלים לצורך הסדר קרקעות. יום אחד הודיע לי משה כי רוצים שיהיה המודד המחוזי בנצרת. אמרתי לו: "משה, לך על זה. בשביל להתקדם צריך להקריב". לאחר מספר ימים בישר לי שהוא עולה לנצרת.

יום אחד קיבלתי טלפון ממנהל מחלקת המדידות, ד"ר רון אדלר, שהודיע לי כי רוצים להעביר פועלים מנצרת לצורך ההסדר בפרוזדור ירושלים. החבר'ה שהגיעו לא ידעו מה זה פריזמה ותיאודוליט, ולימדתי אותם איך לעבוד איתם. אני מוכרח לציין שהם קלטו מהר, והתחילו לעבוד. עבדנו בשער הגיא, בכל הכפרים בסביבה, ועד חברון. היו שטחים קשים לגישה, והיינו הולכים ברגל כדי לבצע את המדידות. אני זוכר את המדידה בואדי פוכין, בגבול הישן. הלכנו ברגל יותר משלוש שעות, והיה איתי אבו נחלה. פתאום אני רואה שאבו נחלה (אחד המודדים מנצרת) נמצא בצד השני של הוואדי. אמרתי לו: "אני חושב שעברת את הגבול". מסתבר שמדד שני גושים לא שייכים (צוחק). זה היה בשנת 1973-1972.

המודדים מנצרת עבדו בפרוזדור ירושלים עד שנת 1985, ואז חזרו לנצרת. אני נשארתי עם העבודות ההנדסיות עד 1990-1989, ואז עברתי, לבקשת ציון שתרוג, לתל-אביב, כדי לעזור למחוז ת"א בהרצת ביקורת לצרכי רישום. עשיתי ביקורת לצרכי רישום באזור הרצליה, כפר-סבא, ראשון-לציון ונס-ציונה. עבודות מסובכות, חיפשנו ומצאנו את הנקודות הישנות, ה"רלסים".

בשנת 1993 התבקשתי להחליף את משה קפלן כמודד מחוזי בנצרת. משה קפלן אמור היה להחליף את פליקס מזרחי כראש תחום שדה בתל-אביב. אמרתי שאשקול ואבדוק. עברתי מכרז והגעתי לנצרת. אני רוצה לציין שהעובדים בנצרת עובדים עם משמעת, אנשים שנתנו את הלב לעבודה. הקפידו על שעות העבודה וביצעו כל מטלה שהטלתי עליהם. היו דופקים ברזלים, היו שמים חקיקים, עבדו עבודה לתפארת. נכון שכל אחד היום גורר רגל או סובל מבעיות גב (מתכוון לעובדים הותיקים והגמלאים המשתתפים במפגש), אבל זה מהעלייה בהרים, מהירידה בואדיות, מדפיקת הברזלים.

מסוף שנת 1993 אני יושב פה, כמעט אחת עשרה שנים. נהנה מהתפקיד ומשיתוף הפעולה עם כל משרדי הממשלה. אנחנו עובדים בסדר מופתי, סידרנו את כל הבעיות של ועדות בניין ערים, מחשבנו את הכל. המודדים עובדים עם רשת ישראל החדשה לפני תקנות המודדים משנת 1998. שילבנו את מודדי מחוז הגליל בכל מכרזי המרכז למיפוי ישראל, והם עובדים לא רק במרחב הגליל, אלא בכל הארץ. אני עוזר לכל המודדים, מלווה אותם בכל מיני פרויקטים, עוזר למודדים הסטג'רים בוגרי הטכניון בדרכם לקבלת רשיון מדידה. מלווה אותם בהגשת שלושה תצ"רים על-מנת להבחן עליהם בפני מנכ"ל מפ"י.

עד לאחרונה היו לנו 27 אתרי מדידה של משרד השיכון, שאני ניהלתי אותם אישית: ביקורת שטח, ביקורת חשבונות, ליווי כל העבודה, ביקורת התצ"ר, ביקורת פוליגונים, ביקורת על הסימון, אם זה צירי כבישים, סימון של מבננים, הערכת תקצוב לכל אתר ואתר. אני אוהב את המקצוע. אהבת המקצוע היא סוד הצלחתו של כל אדם.

כרגע אנחנו עוסקים בעבודות ההסדר ומלווים פרויקטים שמטיל עלינו המנכ"ל, אם זה איתור כתובות בישובים קטנים או סימון מוסדות ציבור. חלק מהקבוצות עובדות באיזון מדויק. אני מלווה כל מודד שזכה במכרז, יוצא איתו לשטח, מוסר לו את נקודות ה- .S.P.G. מראה לו איך לעשות הסדר. הצעירים שגדלו בעידן הטכנולוגי הנוכחי לא יודעים לעשות הסדר, והם לומדים מאיתנו ועושים את העבודה על הצד הטוב ביותר.

עכשיו עושים מודדים פרטיים את עבודות ההסדר בריינה, בראמי, בסג'ור, במע'אר. אלה הפרויקטים האחרונים. גמרנו עבודות הסדר בג'דידה, מכר, אבו-סנן, חלק משרפעם, ירכא, פקיעין... החכמה של המודד בעבודת ההסדר היא להתמצא בשטח. לדעת להתמצא על פי המבנים הבודדים הפרוסים בשטח החדש שמודדים, עפ"י נקודות הפוליגון והטריגים, לפי השבילים שהוא הולך בהם.

כל מודד שקובע נקודת פוליגון, יכול, עפ"י תקנות המודדים, לקרוא לפוליגון עפ"י שלוש אותיות לועזיות המציינות את שמו. לי נתנו את האותיות TNT (טאהר נטור). יום אחד התקשרו אלי ממדור חישובים וביקשו ממני לשבת על האותיות שיציינו את שמות המודדים הערביים. אצל המודדים הערביים יש תוספות לשם, כמו עבד אל... עברתי איתם על השמות, אחד-אחד, ולמשל בשם עבד אל הורדתי את ה- L. בחרתי את האותיות, ואחר-כך התקשרו למודדים, נתנו להם את אותיות שמותיהם, והם אישרו אותם (ציון שתרוג מציין שכל מודד צריך לאשר את האותיות שנותנים לו. זה שנטור הסכים לקבל את האותיות TNT, זו בעיה שלו. צוחקים).

אני רוצה לספר את הסיפור עם עמיאל אל עמי, שהיה ראש תחום שדה. הוא שלח אותי להגיע לנקודת טריג על גבעה בשיכון דרום בזכרון יעקב. שלח אותי, בהנחיה מתל-אביב, ועליתי ברגל, עם הברזלים. בסביבות השעה 11:30 אני רואה את אל עמי עולה על הגבעה. שואל אותי: "מצאת את הטריג"? אמרתי לו: "כן". אמר לי: "כל הכבוד, אתה יודע איזו אות רשומה כאן?" אמר תי לו: "R". אמר לי: "זה אני קבעתי את הנקודה ב- 1936". אמרתי לו: "אבל פה כתוב R, ואתה, קוראים לך אל עמי, עמיאל אל עמי". אז הוא אמר לי: "אז קראו לי רוזנשטיין". הוא עברת את שמו.​