כך נולד הטופונומסטיקון - ספר השמות הגיאוגרפיים בישראל

ראשית רישום השמות במחלקת המדידות – בכרטיסיות; פרויקט העתקת השמות והקלדתם לכרטיסי ניקוב של מחשב IBM; הוצאת הרשימה לאור כספר  הטופונומסטיקון בשיתוף
חברת 'כרטא' בשנת 1994; ההסבר לשם הספר; הסבר לשיטת רישום השמות והפרטים הנלווים אליהם.

מאת פרופ' נפתלי קדמון, נובמבר 2004


בשנת 1964 נתמניתי למנהל מדור הכרטוגרפיה של מחלקת המדידות ובתפקיד זה הייתי אחראי גם על נושא השמות הגיאוגרפיים במפות הרשמיות של המדינה. מי שטיפל למעשה בשמות היה משה תלמי, שתוארו היה התעתיקן, כיוון שהוא זה שקיבל מוועדת השמות הממשלתית את כל ההחלטות על קביעת שמות חדשים, ורשמם בצורה מפורטת בכרטסת, כרטיס לכל שם, והוא זה שרשם את השמות בתעתיק לכתב לטיני על פי כללי התעתיק מעברית לכתב לטיני שנקבעו בשנת 1956 על ידי האקדמיה ללשון העברית ופורסמו ב-1957 [1]. בשנת 1969 גם ערכנו יחד את המונוגרפיה "שמות גיאוגרפיים וכתיבם במפות הטופוגרפיות של ישראל" אשר יצאה לאור כחוברת מס' 4 בסדרה "כתבים כרטוגרפיים" של מחלקת המדידות[2]. היא זכתה לעדכון ולהוצאה שנייה כמס' 9 בסדרה בשנת 1983[3]. בינתיים גם נתמניתי לחבר בוועדת השמות הממשלתית וב-1978 נבחרתי ליו"ר ועדת המשנה לשמות גיאוגרפיים, במקום פרופ' דוד עמירן אשר פרש. מינוי זה חיזק עוד יותר את הקשר שלי עם שמות המקומות בארצנו.
 
כבר בשנת 1968, אחרי שחזרתי מלימודים לתואר מוסמך למדעים בכרטוגרפיה באוניברסיטת גלזגו, השתתפתי בקורס הראשון לתכנות מחשבים אשר אורגן במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. היה זה בתקופה שטרם נודעו בה מחשבי שולחן אישיים (ועל מחשבים נישאים כמובן עוד לא חלם איש), ותוכניות מדף לא היו בנמצא. לפיכך למדנו את שפת התכנות פורטראן (FORTRAN, קיצור של formula translation), כדי שנוכל לכתוב תוכניות לשימוש עצמי. כל פקודה יחידה היה צריך לפרק לגורמים, אות אות וסימן סימן, לפני שהיא נוקבה בכרטיסי ניקוב בעלי 80 טורים ו-10 שורות. את הקורס בשלמותו סיימתי יחידי בין 14 המשתתפים, והתכנות "תפס" אותי והפך לי לא רק למעֵין תחביב, אלא יותר מזה − לסם (יחס זה אבד לי לחלוטין ברבות השנים). בשנת 1970 הותקן המחשב הראשון במחלקת המדידות, על פי הוראת מנהל המחלקה יוסף אֶלסטֶר. היה זה מחשב mainframe גדול מדגם IBM 1130 − ראשי תיבות שלֵצים פֵירשו אותם It’s Better Manually , כלומר "מוטב לעבוד ידנית" − אשר הותקן במה ששימש קודם לכן כחדר הספרייה של מחלקת המדידות. הקדמה זאת ניתנת כאן במטרה להזכיר, ולו בקצרה, את התחלות המחשוב במחלקת המדידות.
 

תמונה 1101: כרטיס ניקוב 80 טורים.


תמונה 1078:  מחשב IBM-1130  
המחשב הראשון שהותקן במחלקת המדידות. ראשית שנות ה-70.

מתַּישהו במחצית הראשונה של שנות השבעים, אחרי שובי מלימודי הדוקטורט בבריטניה (מחקר שהיה רובו ככולו תכנות בשפת פורטראן, והפעם בעיקר תכנות גרפי), עלה בדעתי להפוך את כרטסת השמות הגיאוגרפיים, שנערכה בידי משה תלמי, לרשימון שמות ממוחשב, סִפְרָתִי. ביקשתי מעדינה גפני, שהייתה ספרנית אגף המדידות, להעתיק את כל אלפי השמות מן הכרטסת של תלמי אל טפסי מחשב שתוכננו במיוחד למטרה זו. הייתה זאת עבודת ענק, אשר כללה לא רק את רישום השמות עצמם אלא גם מידע נוסף אשר יפורט להלן. אנה גרובר ממחלקת ענ"א (עיבוד נתונים אוטומטי) הקלידה את כל הנתונים הרבים על גבי כרטיסי ניקוב. אני כתבתי בשפת פורטראן תוכנית מחשב אשר תסדר בסדר אלפביתי עולה את כל השמות, עם נתוניהם הנלווים, , ותדפיס אותם. בטיפול הממוחשב בקובץ, ובפתרונן של בעיות טכניות רבות, עזר לנו אריאל טנא, מפעיל המחשבים.

בקובץ גדול זה, אשר קיבל את השם RESH (מלשון רשימון, ובלשון עובדי אגף המדידות "הרשימון של קדמון"), היה חידוש עולמי. קבצי שמות ממוחשבים היו קיימים כבר בכמה מדינות ספורות. אבל RESH היה הראשון אשר שילב ברשומת כל שם שני סוגי כתב: עברי ולטיני. ולא זו בלבד אלא גם זו: שני סוגי האותיות נרשמים באותה רשומה בשני הכיוונים המנוגדים, משמאל לימין, ומימין לשמאל. כחבר ICOS, הארגון הבין-לאומי לשמות, כתבתי אפוא מאמר עבור השנתון של ארגון זה, ONOMA, אשר התפרסם בכרך לשנת 1980 תחת הכותרת "גאזֶטיר דו-כתבי ממוחשב של השמות הגיאוגרפיים בישראל"[4]. אכן היה זה חידוש עולמי; הרבה יותר מאוחר נערכו רשימונים דו-כתביים ממוחשבים − אך לא דו-כיווניים − בקנדה (באנגלית ובכתב אִינוּקְטִיטוּט, שפתם של האִינוּאִיט, האסקימואים, תושבי מחוז נוּנאווּט האוטונומי בצפון-מזרח המדינה) ובקפריסין, באנגלית וביוונית.

על מנת לאפשר את השימוש ברשימון השמות גם למי שמחפש מידע רלוונטי על השמות הגיאוגרפיים בישראל אך אין לו גישה למחשב; וכן על מנת להציג את הרשימון גם במוסדות האו"ם העוסקים בשמות גיאוגרפיים (שבהם אני מייצג את ישראל, בתמיכת משרד החוץ, מאז 1977), הצעתי להוציא לאור את הרשימון כספר בכריכה קשה. מנהלי בית ההוצאה 'כרטא', עמנואל ושי האוזמן, לקחו על עצמם מפעל זה, בשיתוף עם אגף המדידות אשר החליף בינתיים את שמו למרכז למיפוי ישראל. ואכן, בשנת 1994 יצא הרשימון לאור בכריכה קשה נאה, ותחת הכותרת "טוֹפּוֹנוֹמַסְטִיקוֹן − ספר השמות הגיאוגרפיים בישראל"[5].

לפני פירוט מבנה הספר ותוכנו, הנה הסבר לשמו. סביב שנת 320 לסה"נ ערך אֶוּסֶביוס, בישוף קיסריה, רשימה של כל השמות הגיאוגרפיים שמצא בתנ"ך ובברית החדשה, 983 במספר. לצד כל שם רשם הסבר אֶטימולוגי קצר. לחיבורו קרא אֶוסביוס 'אוֹנוֹמַסטיקוֹן', כלומר רשימת שמות (מלשון "אוֹנוֹמָה", שֵם ביוונית). כדי לכבד את זכרו של אוסביוס ואת מפעלו, החלטתי לקרוא לחיבורי "טופּונומסטיקון". התוספת "טוֹפּוֹ" − מלשון טוֹפּוֹס, מקום ביוונית − מצביעה על כך שאכן מדובר ברשימון של טופונימים, כאשר טוֹפּוֹנִים (ביחיד, toponym) הוא המונח המקצועי עבור שם מקום או שם גיאוגרפי, אשר גזור כאן מאוֹנִימָה, הצורה הדורית-אֵיאוֹלית של אוֹנוֹמה. זהו אפוא פירוש שמו של הטופונומסטיקון.

ועתה לתוכנו של הטופונומסטיקון, ותחילה לחלק א' של הרשימון. מופיעים בו כל 6,865 השמות הגיאוגרפיים אשר נקבעו כחוק בישראל עד יום הופעתו, רובם ככולם על ידי ועדת השמות הממשלתית − שמות יישובים ואתרים היסטוריים, חורבות ואתרי עתיקות, הרים ועמקים, נחלים, אגמים, ימות ומעיינות, שמורות טבע וגנים לאומיים, צמתים ומחלפים, ועוד. כמו כל גאזֶטיר גיאוגרפי הוא בנוי טורים טורים, כאשר כל שם והנתונים הנלווים מהווה רשומה ושורה ברשימון. השמות-הרשומות מסודרים בסדר אלפביתי עולה. בטור א' מופיע מספרו הסידורי של השם ברשימון, בטור ב' סוג העצם הגיאוגרפי; בטור ג' השם הרשמי בעברית; בטור ד' שמות אחרים, כגון שמות קודמים, של האתר; בטור ה' השם הרשמי בתעתיק לכתב לטיני; בטור ו' הקואורדינטות של המקום ברשת ישראל בשש ספרות (כלומר בדיוק של קילומטר). עבור עצמים גיאוגרפיים בעלי השתרעות קווית כגון נחלים וטורי הרים, רשומות בטורים ו' ו-ז' הקואורדינטות של שני הקצוות. בטור ח' מופיעות הקואורדינטות ברשת U.T.M. (Universal Transverse Mercator). בטור ט' רשום הגובה הטופוגרפי במטרים ביחס לפני הים התיכון, בטור י' מספרו של דו"ח ועדת השמות שבו פורסם אישור השם, ובטור האחרון - תאריך אישורו של השם על ידי הוועדה. ברשימון RESH המקורי נכללו נתונים נוספים, אבל מפאת חוסר מקום הם לא נכללו בספר המודפס. 
 

תמונה 1099:  עמוד מן הספר 'טוֹפּוֹנוֹמַסְטִיקוֹן'.

אולם מה יעשה אדם אשר מחפש מקום על פי שמו הקודם (ובמקרים רבים − השם הערבי) או החלופי? לשם כך נערך חלק ב' של הספר, ובו רשימת השמות בסדר האלפביתי של השם החלופי או הקודם (אם שם זה היה ידוע ונרשם בכרטסת השמות). וכדי להקל גם על הקורא האנגלי נערך חלק ג': סידור אלפביתי של השמות הרשמיים בתעתיקם לכתב לטיני.

כדי לספק מסגרת גיאוגרפית ולשונית לרשימות השמות בחלקים א', ב' ו-ג', כתבתי הקדמה ובה הסברים על מעמדם המשפטי של שמות גיאוגרפיים, דרכי הטיפול בהם, מונחים גֶנֶרִיים (גיאוגרפיים) המשמשים בשמות גיאוגרפיים, שיטות להעברת שמות משפה לשפה ומכתב לכתב, וכן כללי התעתיק הרשמיים מעברית לכתב לטיני. לבסוף מופיעה מעט סטטיסטיקה על השמות הגיאוגרפיים בישראל וקביעתם, לפי שנים. הקדמה זאת מופיעה גם באנגלית, ואכן כל הספר הוא "דו פרצופי": אם פותחים אותו מצד ימין קוראים בו בעברית, ואם משמאל − רואים את הטקסטים האנגליים. בסך הכול מקיף הספר 230 עמודים. בוועידה הבינלאומית השישית של האו"ם לסטנדרדיזציה של שמות גיאוגרפיים חולק הטופונומסטיקון לנציגי כל המדינות המשתתפות ולמומחים לטופונימיה, תורת שמות המקומות, מרחבי העולם.

חסרון אחד משותף לטופונומסטיקון ולכל המפות הממוחשבות של המרכז למיפוי ישראל עד היום (2005): השמות בעברית מופיעים ללא ניקוד. בעוד שאין אדם יכול לקרוא ולהגות בביטחון שם כגון את שמו של מושב חסן בגליל ללא ניקוד (וכל השמות מופיעים בכתיב חסר, כפי שנמסרו על ידי ועדת השמות), הרי בטופונומסטיקון הוא יכול להיעזר בצורת השם בכתב לטיני ולהגותו נכון, חוֹסֶן, ולא, למשל, חַסָּן.

הערות

[1]  ילקוט הפרסומים (העיתון הרשמי של ממשלת ישראל) מס' 519, 23 בינואר 1957, "כללי התעתיק הפשוט והמדויק מעברית לכתב לטיני".
[2]  נ' קדמון ומ' תלמי, "שמות גיאוגרפיים וכתיבם במפות הטופוגרפיות של ישראל". כתבים כרטוגרפיים מס' 4, מחלקת המדידות, תל-אביב, 1969.
[3]  נ' קדמון ומ' תלמי, "שמות גיאוגרפיים וכתיבם במפות ישראל". כתבים כרטוגרפיים מס' 9, אגף המדידות, תל-אביב, 1983.

    [4]   N. Kadmon, “A bi-scriptual gazetteer of place names in Israel produced by computer”.
ONOMA, Bulletin of the No. 1-3, 1980, pp. 98-102.  
      of Onomastic  Science, Louvain, Vol. 24,  Committee  International           

[5]  נ' קדמון, טופונומסטיקון, ספר השמות הגיאוגרפיים בישראל. המרכז למיפוי ישראל וכרטא, ירושלים, 1994.​