הפרויקטים שנעשו במדור הפוטוגרמטריה - מתוך זכרונותיו של מוסא סבן

בתפקידו האחרון במפ"י: ראש תחום פוטוגרמטריה

ראיינו: כרמלה שנצר, כ"א כסלו תשס"ג, 26 בספטמבר 2003 
ישראלה בן-דב וחיליק הורוביץ, ז' אדר תשס"ד, 29 בפברואר 2004

מיפויים שנעשו במדור פוטוגרמטריה, כולל למבצע סיני ולמלחמת ששת הימים; נקודות בקרה לצורך מיפוי אווירי; סקרים שנעשו על סמך פענוח תצ"א.

מיפויים ראשונים

בשנים 1952-1955 עיקר העבודה במדור היה  עדכון גרפי של מפ ות מנדטוריות בקנה מידה 1:20,000 על-פי תצלומי אוויר משנת 1945 או 1946.  הגליונות כללו את שטחי יהודה ושומרון, עד הירדן. העבודה נעשתה בעיקר עבור יחידת המיפוי הצבאי.

במקביל התחלנו למפות גם באמצעות המכשירים האנלוגיים. הגיליון הראשון שמיפינו היה, כפי שכבר ציינתי, גיליון בית-שאן בקנ"מ 1:10,000, אותו עוד התווינו מהנגטיבים שרכשנו ממכון "ליף". פרוייקט המיפוי  בקנ"מ 1:10,000, שהתחיל בשנות ה- 50' במיפוי הגליל ועמק בית-שאן, המשיך אחר-כך לאורך חוף הים התיכון, השפלה, עד ל"קו הירוק", והגיע עד באר-שבע. העבודה נמשכה עד שנות ה- 80'. עיקר העבודה נעשה באמצעות המכשירים האנלוגיים.

משנת 1955-1956 התחלנו לעדכן עבור הצבא גם מפות בקנ"מ 1:50,000. מקור האינפורמציה היו מפות 1:10,000 שהוקטנו, ומפות מודפסות מכל הסוגים.

בשנות ה- 60' התחלנו גם במיפוי של הנגב בקנה-מידה 1:20,000, מבאר-שבע לאילת. המיפוי היה אנלוגי ונעשה עם המכונות. הוא הותווה על חומר שקוף פלסטי, עם טוש פלסטי.

בשנת 1956 נעשה גם מיפוי של סיני  במסגרת ההכנות ל"מבצע קדש". המיפוי היה בעיקר לאורך הכבישים מגבול ישראל לכוון התעלה. המיפוי נעשה ב- 6A, מפוזיטיבים של ששה תצלומי אוויר שקבלנו מהצבא. השתמשנו לביסוס במפות המשלחת הבריטית לחקירת א"י, ה-PEF, מסוף המאה ה19-. המיפוי שעשינו לא היה מדויק, כי עבדנו ישירות מתצלומים ללא נקודות בקרה בשטח.

בשנים 1958-1962, במשך ארבע שנים רצופות, הייתי נוסע שלוש פעמים בשבוע כדי לתת עדויות על סקר "מצב קיים" של הגליל המערבי, על פי מיפוי שביצעתי מתצלומי אויר מהשנים 1945 ו- 1957. לקראת המשפטים היה צורך בהכנת עדויות, דבר שהעסיק אותי חלק גדול מהזמן.

נקודות בקרה לצורך מיפוי

בשנים הראשונות היינו מצלמים, ורק אחר כך היינו מתכננים על גבי התצ"א את נקודות הבקרה. לאחר סימון הנקודות בתצ"א, יצאנו לשטח לזהות אותן ולסמן אותן בשטח  על-ידי ברזל זוית או צבע. את הנקודות היינו מודדים,  ובכך הופכים אותן לנקודות פוליגון רגיל בדרוג נמוך. זאת הייתה שיטת העבודה בהתחלה. כשהגיעה מצלמת 10RC, עבדנו בשיטה הפוכה: עוד לפני הטיסה היינו מסמנים על המפה, לפי תכנון מוקדם, נקודות בקרה. אחר-כך סימנו אותן בשטח, כדי שאפשר יהיה לזהותן בתצלום האוויר. קוטר הסימון היה תלוי בגובה הטיסה  ובקנה המידה המתוכנן של התצ"א. היו סימונים בקוטר עשרה מ' והיו סימונים בקוטר  של מטר אחד. כשהיה לנו סימון מוקדם של הנקודות, השתמשנו בחפייה של 80% בין התצלומים במקום בחפייה רגילה של 60%. זה איפשר לנו אלטרנטיבות טובות יותר של בחירת התצלומים המתאימים ביותר, עם נקודות הבקרה המסומנות בשטח.

סקרים על סמך פענוח תצ"א

בצענו הרבה טיסות צילום לצורך סקרים שעשינו על בסיס פענוח תצ"א.

עשינו עבודת הכנה עבור מפקד האוכלוסין הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 1961, וגם עבור מפקד האוכלוסין השני שנערך כ10- שנים אחריו, בשנת 1972. סימנו מבנים ודרכי גישה אליהם על-גבי מפות, כדי להקל על עבודת הסוקרים.

בשנות ה- 50' וה- 60' ביצענו מספר פעמים סקרי תחבורה, גם הם בשביל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכל סקר צילמנו במשך מספר ימים, החל בשעה 6:00 בבוקר, כשעדיין היה מעט מאד אור, כדי לראות כמה מכוניות ממתינות ברמזורים, כמה מכוניות זזות ובאילו מהירויות הן נוסעות. איש הקשר שלנו בלמ"ס היה מר צמרת המנוח, שגם טס איתנו בטיסות הצילום בחלק מהסקרים.

עבור משרד התיירות ביצענו סקרי חופים או סקרי מתרחצים בים בשנות ה- 60' עד שנות ה- 80', אחת למספר שנים. היינו טסים ומצלמים בגובה נמוך, ואחר- כך הייתי מניח על התצלומים רשת משבצות, ובכל משבצת הייתי סופר את המתרחצים בים ועל החוף, וגם את המכוניות ואת האוהלים, מנהריה עד אשקלון.

 

תמונה 227:
צילום אוויר משנות ה- 70', שנעשה לצורך עריכת סקר מתרחצים בחוף הים התיכון,  מעזה עד ראש הנקרה, ל​צורך תכנון חופים עבור משרד התיירות.

סקר נוסף שביצענו, היה סקר סרדינים בים התיכון. מדדנו את טמפרטורת המים עם חיישן חום. אם החום היה עולה במעלה אחת או שתיים, זה היה סימן שהיו שם סרדינים, והיו מכוונים את הדייגים לאזור החם. את הסקר עשינו לטובת מחקר שנעשה מטעם אוניברסיטת תל-אביב.

בשנת 1967 ביצענו סקר שטחים מעובדים ביהודה ושומרון, על פי הזמנתו של משרד החקלאות. חודש אחרי המלחמה היה  חשש שנחזיר את השטחים. אלסטר, מנהל מחלקת המדידות, נתן הנחייה לצלם את יו"ש מהר ככל הניתן, ואני ואיציק יעבץ היינו צלמי האוויר שביצעו את המשימה. הסקר התבצע על הגדלות תצ"א בקנ"מ 1:12,000, כשהתצלומים  היו במקור בקנה מידה קטן יותר, של 1:25,000. אחר כך, בשנת 1968, צילמנו  גם חלק מרמת הגולן, ממסעדה ועין קיניא עד הכנרת. על אותם תצלומים עשיתי סקר שימושי קרקע ברמת הגולן עבור מינהל מקרקעי ישראל.

בשנת 1967, ככל שאני זוכר, קיבלנו הזמנה לעריכת סקר שימושי קרקע  לצורך הקמת ישובים חדשים ברצועת עזה ובסביבתה. בין היתר, תוכננה הקמת ישובים בחבל ימית. יצאתי עם עקיבא רוזין לשטח, ובמשך יומיים עשינו מדגמים, וראינו איך נראים  הגידולים החקלאיים בתצלומים בקני-מידה שונים. סקר זה שימש את הסוכנות היהודית. 

ביצענו גם סקר לצורך בדיקת הפתחים של ימת ברדוויל בצפון סיני,  שכונו "הבועזים". הפתחים היו נסתמים בערך פעמיים בשנה, וכדי לתכנן את פתיחתם מחדש היה צורך בתצלומי אויר. את הצילומים הזמין קמ"ט המדידות בעזה, פליקס מזרחי.

בשנות ה- 80' עשינו סקר של השטחים הבלתי מעובדים באיו"ש, לצורך הקמת ישובים. צילמנו את יו"ש אחת לשנתיים. אחר-כך ירדה תדירות הצילומים.​

 מלחמת ששת הימים

בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, עבדנו, אנשי היחידה הצב אית, אנשי מילואים ואנחנו, מפענחי התצ"א, על עדכון מפות לקראת המלחמה. עבדנו בלי הפסקה, כדי להוציא את המפות מעודכנות בזמן. היו לילות שהייתי ישן שעתיים-שלוש בלבד. עשינו עבודה טובה, אבל הסתבר גם שחלק מהפענוח היה לא מדויק, והיו גם טעויות. לדוגמא, בסוריה, התברר שמה שפענחנו ככביש, היה רק דרך, כי הסורים שפכו אדמה שחורה על דרכים.

 צילום סיני

בשנות ה- 70' הראשונות צילמנו את כל סיני מגובה רב. הצילום נעשה עם מצלמת RC9 של חברת "כנף" שהטיסה את המטוס. זו הייתה מצלמה עם עדשה Super Wide Angle. פורמט התצלום היה 24x24 ס"מ, ואורך המוקד של המצלמה היה 8.8 ס"מ. זה איפשר צילום בזוית רחבה מאוד, ויכולנו לחסוך במספר רצפי הצילום. ביצענו פענוח של תוואי קוי הטיסה כשערכנו סקר גרבימטריה. בטיסות לצורך סקר הגרבימטריה טסנו בגובה נמוך של עד 1000 רגל, הלוך וחזור. בזמן שבו המכשיר קלט נתונים, הוא גם צילם על סרט 35 מ"מ. אחר כך לקחנו את התצלומים שצילמנו בגובה רב, ושהיו בקנ"מ  1:50,000, וזיהינו עליהם את תוואי הקווים שצולמו בגובה 1000 רגל,  כדי לדעת את הקשר בין הנתונים שנקלטו במכשירים לבין השטח. בזיהוי עבדה אסתר קוז'וקרו.

עבודות בשנות ה- 80'

אחרי הסכם השלום עם מצרים, הוחלט על הקמת שדה תעופה חדש בנבטים, ליד באר-שבע. כל הקרקעות בשטח המתוכנן להקמת שדה התעופה היו מעובדות על ידי הבדווים, והיה צורך להגיע להסדר, על מנת שאפשר יהיה להפקיע קרקעות. לצורך מתן פיצויים לבדווים המפונים צילמנו את השטח ופענחנו אותו עבור מינהל מקרקעי ישראל. זו הייתה עבודה בעייתית מאד ונמשכה זמן רב. עשינו עבודות נוספות שעסקו בבנייה בלתי חוקית בקרב הבדווים והתבססו על פענוח תצ"א.

בשנת 1980 קיבל אגף המדידות הנחיה משר הבינוי והשיכון לבצע מיפוי של שטחים בלתי מעובדים ביו"ש. הנחיה זו באה בעקבות החלטת ראש הממשלה, מנחם בגין, להתיישב ביהודה ושומרון. הערכתי שהעבודה תימשך לפחות שלוש שנים. היינו צריכים לקחת תצלומים משנת 1945 ומשנת 1967, ותצלומים חדשים, להשוות בין שלוש התקופות, ולמצוא את השטחים הלא מעובדים בכל אחת משלוש התקופות. התחלנו בפרוייקט והיינו חייבים לצלם את כל שטח יו"ש. מזג האוויר לא "שמע" על הדחיפות של הפרויקט והתקופה בה תכננו את תחילת העבודה הייתה גשומה מאוד. לא יכולנו לצאת ולצלם לפי תכנית קבועה מראש. לבסוף החלטנו לצלם בחלקים, כל פעם באזורים שבהם לא היו עננים. התוצאה הייתה שהכיסוי האווירי לא היה שיטתי ורציף. היות ולא יכולנו לבצע את העבודה ת וך זמן קצר, הוצא מכרז והעבודה נמסרה לקבלנים פרטיים. אני בדקתי אישית את כל העבודה שנעשתה על-ידי הקבלנים.