ד"ר משה ארז ("פניו")

1921-1999
מתוך חוברת מאמרים ותקצירים לכבוד יום עיון לזכרו, 24 ביוני 1999.

​משה ארז נולד בצ'כוסלובקיה. הוא סיים שם בית ספר תיכון וקיבל תעודת בגרות ב-1939.

מייד לאחר מכן עלה ארצה ולמד בטכניון עד לגיוסו לצבא הבריטי לפלוגת מודדים ב-1942. במסגרת זו היה אחראי על מחלקת הפוטוגרמטריה. הוא החל לעבוד במחלקת המדידות המנדטורית בשנת 1946, שירת בהגנה ובצה"ל כקצין ונפגע במלחמת השחרור. לאחר קום המדינה נתמנה לאחראי על הפוטוגרמטריה, ותחת שרביטו התפתחה ועברה הפוטוגרמטריה מודרניזציה יסודית בתחום המכשור, שיטות העבודה והכשרת כוח האדם. כאן המקום לציין שמשה ארז ידע תמיד לבצע בעצמו את מה שדרש מאחרים והצטיין בהתלהבות ובשאיפה להישגים. ב-1959-1958 השתלם בהולנד וקיבל תואר מהנדס פוטוגרמטרי, B.Sc. מעניין לציין שעל תעודתו חתמו פרופ' סקאמרהורן שהיה ראש ממשלת הולנד אחרי מלחמת העולם השנייה, ופרופ' פרידריך אקרמן, אחד המומחים הגדולים בעולם בהיבטים מתמטיים של הפוטוגרמטריה.

בשנות ה-60', במקביל לעבודתו במחלקת המדידות, השלים את לימודיו בטכניון, ובשנת 1967 קיבל תואר מאסטר למדעים לאחר הגשת תזה בנושא מיפוי קדסטרי בשיטת הפוטוגרמטריה. בשנת 1972 קיבל תואר במדעים מאוניברסיטת קוויבק, קנדה. באותה שנה מונה לסגן מנהל אגף המדידות למיפוי.

משה ארז פרסם כמה מאמרים בנושאים הקשורים בפוטוגרמטריה והיה מוכר כפוטוגרמטריסט הטוב ביותר בישראל, הן במסגרת שירותו במרכז למיפוי ישראל והן כיועץ לפוטוגרמטריה. הוא היה מוערך הן על-ידי עמיתיו והן על-ידי עובדיו ותלמידיו. הוא היה מהיר מחשבה, מבריק וחכם.

במשך שנים רבות ניהל את פעילות האגודה הישראלית לפוטוגרמטריה והיה נציגה בארגון הבין-לאומי ISPRS. משנת 1995 היה נשיא כבוד של העמותה הישראלית לפוטוגרמטריה וחישה מרחוק (עיפח"מ).

הוא השאיר אחריו אשה, אלנה, בת, מירי ובן, אייבי, וכן נכדים והרבה מאוד מוקירים, חברים וידידים.
 

מוסא סבן, לימים ראש תחום פוטוגרמטריה, מספר על ד"ר משה ארז:

(מתוך ריאיון שנערך עם מוסא בשנת 2004)

בהיותי תלמיד בביה"ס להכשרת מודדים ב-1952/1951, דיברתי עם ארז וסיפרתי לו שהייתי צלם אווירי בפיקוד צפון. ארז הקשיב לי ושאל אם אני מבין בצילום. כשהשבתי בחיוב, אמר לי: "אתה תעבוד אצלנו במחלקת המדידות". עוד סיפר לי ששוקלים לפתוח מדור פוטוגרמטריה במחלקת המדידות, שיעסוק בעדכון מפות מצילומים. הוא רצה שאני אשמש בעתיד כצלם אווירי וגם כמודד לזיהוי נקודות בקרה למיפוי פוטוגרמטרי. למעשה, רציתי מאוד לעסוק במגוון רחב של עבודות במיפוי, אבל המיפוי בעזרת תצלומי אוויר היה באופנה, הייתה זו טכנולוגיה חדשה כמו ההיי-טק היום. נוסף לכך, הסתבר שצוות העובדים במדור היה בדיוק מה שחיפשתי. לכן, אפשר להגיד שזכות גדולה נפלה בחלקי להיות חלק מצוות ההקמה של המדור הפוטוגרמטרי, בניהולו של משה ארז.

משה ארז הפנט אותי בהתנהגות שלו. הוא היה בשבילי דוגמה למקצועיות, מסירות ויושר. הוא היה בשבילי מעין מורה דרך. הכרתי אותו רק בקורס למדידות, כחייל משוחרר, אבל אני יודע שהוא למד בטכניון, ואחר-כך בתקופת המנדט התגייס לצבא הבריטי והיה ביחידת המודדים 524 במצרים במלחמת העולם השנייה. שם עסקה היחידה בעדכון מפות לצורך הפלישה לאיטליה ולדרום אירופה. ארז היה אחראי על העדכון הגרפי של המפות. בצבא הבריטי היה לחיילים זמן פנוי, כי זה היה צבא מסודר עם כל התנאים. ארז לקח קורס באלקטרוניקה וקורס לטכנאי רדיו וכו', כי דאגתו היחידה אז הייתה איך להתפרנס. אחר כך, בשנים 1945-1944, שמעתי שהוא לימד בקורסים למהנדסים ישראלים ששירתו בצבא הבריטי בנַקוּרָה שבדרום לבנון. הוא לימד אותם שיטות של פוטוגרמטריה גרפית והדריך אותם בעדכון מפות מתצלומי אוויר.

ארז היה מסור למקצוע הפוטוגרמטריה ודאג כל הזמן לקידומו, לקידום מדור פוטוגרמטריה שבראשו עמד ולקידום העובדים במדור מבחינה מקצועית. הוא יזם קורסים רבים והדריך בהם. חשוב לציין שבדרכו המקצועית הוא עבר את כל השלבים. הוא היה שרטט, עסק במיפוי גרפי, בביקורת, בפענוח מתצלומי אוויר ובהכנסת המכשירים הפוטוגרמטריים. כשקיבלנו את המצלמה האווירית הראשונה, ה-RC5A, טסנו שנינו כמה שנים וצילמנו יחד. אחר-כך הוא נתן לי את האחריות על הצילום האווירי.

בקיצור, ארז היה אדם ישר, הגון ובעל מקצוע מעולה.