מודדים ב"ריץ' רץ'"

(מתוך מדיתון 13, ביטאון אגף המדידות, תשרי תשמ"ז, 1986)

מודדים בריץ'-רץ', דב גביש, מדיתון (ריבעון עובדי אגף המדידות) 13, תשרי תשמ"ז, 1986. הכשרת מודדים במחלקת המדידות המנדטורית; הקמת בתי-ספר למודדים בג'נין ובנצרת בשנות ה-40; הסיבות להכשרות והצרכים למודדים חדשים – על פי הדו"חות השנתיים של מחלקת המדידות.

הכשרת מודדים בארץ הייתה מאז ומתמיד בסגנון הריץ'-רץ':  פותחים – סוגרים; פותחים קורס – סוגרים קורס; הכל לפי הצורך ולפי התקציב.

הראשונים שראו את הנולד היו אנשי ועד-הצירים, הגוף הציוני שנוסד בעקבות הצהרת בלפור כדי לייעץ לבריטים ולהנהיג את הפעולה הציונית בכל הקשור ליהודים ולהקמת הבית הלאומי היהודי.. המחלקה הטכנית של ועד-הצירים הכריזה על "שיעורים למדידת האדמה". הקורס למדידת האדמה נפתח בירושלים במרס 1920 והסתיים ביולי אותה שנה, ממש עם הקמתה של מחלקת המדידות המנדטורית. כ-30 יהודים הוסמכו כמודדים ועוד לפני תום הקורס מצאו את "פרנסתם" במחלקת המדידות המנדטורית; השכר הזעום לא עודד את המארגנים לשוב ולפתוח קורס שני.
 
מחלקת המדידות המנדטורית הוקמה לכאורה ביולי 1920, עם בואו של הרברט סמואל לארץ וכינון המימשל האזרחי. ערב החלפת השילטון מצבאי לאזרחי ב-19 ליוני 1920, פורסמה התוכנית להקמת מחלקת המדידות. בסעיפים  5  ו-7 של התוכנית נסקרו אפשרויות גיוסו של כוח-אדם מיומן לעבודה ובין היתר נקבע שיהיה צורך להכשיר מודדים פלסטינאיים, חלקם יוכשרבארץ וחלקם יישלח ללימודים במצרים. מאז ועד תום המנדט הייתה הכשרת המודדים המקומיים נושא עובר ושב, כאמור – פותחים וסוגרים את מערכת ההכשרה לפי הצורך ולפי היכולת, וכך נמשך הדבר, כנראה עד היום.
________..._________
 
ב-1 במרס 1921 דיווח  הרברט סמואל לווינסטון צ'רצ'יל (אז שר המושבות) שהכשרת עובדים למחלקת המדידות נמשכת בצורה משביעת רצון.
 
ב-3 במאי 1921 קיימה המועצה המייעצת של הרברט סמואל דיון בפקודת המודדים, ובו אמר סמואל שהוא "מקווה שצעירי ארץ-ישראל יסכימו להכשיר את עצמם כמודדים". בשנת 1922 הוסמכו המודדים הראשונים על-ידי הבריטים.
________..._________
 
להלן  עובדות הקשורות לענייננו, מתוך הדו"חות השנתיים של מחלקת המדידות המנדטורית:
דין וחשבון על המינהל של ארץ-ישראל, לריבעון שהסתיים ב-30.9.1923, נספח א':
דו"ח  על עבודתה של מחלקת המדידות לתקופה שבין אוגוסט 1920ובין אוגוסט 1923, עמ' 3
31 תלמידים הוכשרו בבית-הספר, שנוהל על-ידי מחלקת המדידות, כשוליות מודדים (שקיבלו הכשרה טכנית בכל ענפי העבודה של המחלקה). 20 מביניהם קיבלו סיווג מיקצועי והועסקו על-ידי המחלקה.
 
המידע הזה נכון ליום 31 במרס 1923, שבו נסגר בית-הספר, כי בשנת 1923 נדרשה מחלקת המדידות לצמצם את הוצאותיה, ומה מצמצמים? – מודדים, כמובן!
 
דו"ח שנתי לשנת 1925, עמ' 3
בשנים 1924/25התפטרו רבים מהמחלקה בשל השכר הנמוך. לפיכך נפתח מחדש מסלול הכשרת 13 תלמידי מדידות (הבריטיםנוקטים את המונח Apprentice Surveyor, "שוליות מודדים", חניכים).
 
דו"ח לשנת 1926, עמ' 2 
נמשכתהכשרתם האינטנסיביתשל 18 חניכים במדידות שדה, בדרגות הנמוכות ביותר. 13 מהם הוסמכו במשך השנה. דרוש כוח-אדם מיומן בשירטוט ובמיוחד במחלקת Area Office.
 
דו"ח לשנת 1927, עמ' 5
נמשך האימון במדידות-שרשרת ובשולחנית-מדידה בקנ"מ 1:10,000 אך בהיקף קטן יותר בשל השינוי בכוח-האדם. 12 חניכי מדידה ו-10 חניכי שירטוט הוכשרו במשך השנה.
 
דו"ח לשנת 1929, עמ' 1
13 תלמידים עוברים אימון כמודדי שרשרת (chainmen) בשדה. הסטודנטים באים בעיקר מקולג'ים ממשלתיים ובתי-ספר (להלן מובא  מידע על תוכן הקורס וההכשרה).
 
דו"ח לשנת 1930, עמ' 1
הכשרת תלמידי מדידות הופסקה עם השלמת מדידות בערים עבור שומת הנכסים העירוניים, באוקטובר. רק סטודנט מוסמך אחד ממתין לקבלת מינוי. סטודנט אחר, שהוסמך כשרטט, נהרג בתאונת מכונית ערב מינויו. המשך ההכשרה של קבוצת תלמידים-שרטטים, הדרושים לעבודתה המסתעפת של המחלקה Area Office, נדחה בשל מחסור במקום בבניין הנוכחי, ובשל קשים בלתי צפויים אשר מנעו את ההעברה לבניין החדש (מיפו לשרונה).

דו"ח לשנת 1931, עמ' 1
מסיבות כספיות לא הוסמכו עדיין 10 סטודנטים שהוכשרו ב-930, ולפיכך עוכבה ההכשרה של קבוצת הסטודנטים הבאה. ואולם נמשכת הכשרתם של 7 תלמידי מדידה ו-5 תלמידי שירטוט (מחזור 1931).
 
דו"ח לשנת 1932, עמ' 1, סעיף 3
25 תלמידים שהוכשרו בשנים 1931-1930 דורגו, וקבוצה נוספת נמצאת במהלך הכשרה לשנת 1933.
 
דו"ח לשנת 1933, עמ' 1, סעיף 3
42 תלמידים שהפגינו התקדמות משביעת רצון הועסקו, תחת ביקורת צמודה, במדידות עירוניות בירושלים בתל-אביב-יפו, במסגרת המיפוי לשומת נכסים עירוניים. 23 תלמידים שאומנו ב- 1931/32, הוסמכו ועוד 22 ממשיכים בהכשרתם.
 
דו"ח לשנת 1934, עמ' 1
27 תלמידי מדידה קיבלו מינוי במשך השנה ו-15 עדיין לומדים.
 
דו"ח לשנת 1935, עמ' 11, סעיף 97
28 תלמידים קיבלו מינויים במשך השנה.
 
דו"ח לשנת 1937, עמ' 15, סעיף 124
11 תלמידים קיבלו מינויים במשך השנה והשלימו את מצבת כוח-האדם.
 
דו"ח לשנים 1940-46, עמ' 3 סעיף 3; ועמ' 4 סעיף 6
כדי לעמוד בעומס העבודה (בשנות מלחמת העולם השנייה) נפתח בית-ספר למודדים בתחילת שנת 1942 ופעל עד מרס 1943. היו בו 9 מדריכים ו-35 תלמידים (במקור Students in Residence כלומר אולי למדו בתנאי פנימייה). כדי למלא את מקומם של מפוטרים ומתפטרים, נפתח בית-הספר מחדש בהיקף מצומצם יותר בנצרת, בדצמבר 1944. הלימודים נמשכו 17 חודשים. מתוך 880 פניות רואיינו 380 מועמדים ומהם התקבלו 140 ו-90 הוסמכו. הקורס היה מכוון בעיקר לכל ענפי העבודה הקדסטרית אך תלמידים נבחרים הונחו גם במדידות טריאנגולציה, טופוגרפיה ואיזון.
 
תנאי היסוד שנדרשו להתקבל לבית-הספר הראשון (שנת 1942) היו תעודת בית-ספר ותעודת בגרות. רק מעטים מהמועמדים לבית-הספר השני (1944/45) מילאו דרישות אלה; מי שהיו לו כישורים כאלה העדיף מישרות משרדיות באותן רמות משכורת. היה גם היבט אחר שגרם לאיבוד של מודדים לאחר הכשרתם – עבודה ברשויות מקומיות או בחברות של מודדים מוסמכים, שהציעו משכורות גבוהות יותר. ביקוש למודדים, אמנם קטן אך עקיב, היה גם במחלקות הממשלה האחרות, לשם מילוי מישרות פנויות בדרגות גבוהות יותר. משום כך הפסידה מחלקת המדידות את טובי אנשיה ונאלצה לאפשר לבינוניים להתקדם לפני עובדיה הטובים ביותר, או לחסום כליל את הקידום. לפעמים רק "הושאלו" המודדים למחלקות אחרות (מחלקת הייעור, מחלקת תיכנון ערים וכדומה) אך במקרים רבים נהפכה ה"השאלה" לעניין של קבע.
 
האירגון המקצועי של הפועלים בארץ-ישראל התקדם ואיגוד הפועלים הערביים היה פעיל בגיוס עובדי מדידות לשורותיו. האיגוד ייצג אותם בתביעות לשיפור תנאיהם; סולם המשכורת הבסיסי שלהם לא השתנה למן ייסוד המחלקה ב-1920 ועמד על 6.0-3.5 לירות ארצישראליות (לא"י) בחודש, אבל אז נוספה גם תוספת יוקר.
 
סיבותיהם של הבריטים לפתיחת קורסים "המוניים" למדידות היו:
             א)  ב-1942 החל המיפוי הצבאי ת-ספר, היו יהודים.  (השיבוש במקור, ככל הנראה משום כך חסר 
                  גם סעיף ב')
 
             ג)   עובדים רבים במחלקת המדידות עבדו עבור הצבא; 11 מודדים, למשל, הושאלו
                  למדידות טופוגרפיות עבור הצבא בעבר-הירדן. היה עליהם למפות בשולחנית 1,000 
                  קמ"ר בקנ"מ 1:50,000, ומודדים אחרים, כאמור, הושאלו למחלקות הייעור, תיכנון 
                  עירוני, הסדר קרקעות ולרשויות מקומיות.

הקורס ב-1944/45 היה מיועד למודדים ערבים ברמות הנמוכות ביותר, כנראה כדי לאייש את חוליות המודדים שנועדו להתחיל בשנת 1945 את הפרויקט הגדול לשיקום הכפר הערבי, כחלק מהתכנון הרחב יותר למפעלים פוסט-מלחמתיים.
 
שיקום הכפר הערבי זכה לעדיפות גבוהה ביותר והוכנה תוכנית למיפוי מזורז של השטח הבנוי של כל הכפרים הערביים. השטח הבנוי של הכפרים האלה לא מופה במהלך הסדר המקרקעין, מפני שהכפרים המגובבים היקשו על המודדים ועיכבו את התקדמות המדידות.
 
 
          מסקנות
 
                                    •         נושא הכשרת מודדים היה, כמעט ברציפות, חשוב מאוד למחלקת המדידות.
                                    •         כמעט בכל שנה יש דיווח בעניין זה.
                                    •         הבעיות העיקריות היו תקציבים ורמת המועמדים.
                                    •         המודדים הארצישראליים התקבלו בדרך-כלל בדרגות הנמוכות ביותר ולכן היה שכרם נמוך.