זכרונות לוצ'יה פארן

​עבדה במדור בקרת תכניות ובמדור מחקר, והייתה ראש גף מידע למודדים
נכתב בשנת 2005

לוצ'יה עבדה במדור ביקורת תוכניות (ב"ת) מ-1953, במדור מחקר מ-1963, ניהלה את גף מידע למודדים (מ-1988 עד 1997): במסמך מצוינים שמות המורים בביה"ס למדידות בשנת 1951; מנהלי מדור ביקורת תוכניות ועובדיו; מנהלי מדור מחקר, עובדיו ותפקידיהם; עובדי גף מידע למודדים.

  

תמונה 460:
לוצ'יה פארן בכנס ותיקי מחלקת המדידות, 8 באוקטובר 2003 

הלימודים בבית-הספר למדידות
עליתי ארצה באפריל 1951 ומספר חודשים לאחר מכן נרשמתי לקורס למדידות, עליו שמעתי כשלמדתי באולפן לעברית. התקבלתי לריאיון קבלה לקורס על ידי יוסף אלסטר, מנהל מחלקת המדידות, ו אליעזר שישא. למרות ידיעותיי המועטות בעברית, זכור לי הריאיון  כאירוע נעים, וכעבור זמן מה קיבלתי את הבשורה שהתקבלתי. הקורס נמשך שנה. בשנת 1975 עברתי קורס השלמה בבית-הספר למדידות, שהלימודים בו הפכו בינתיים לתלת-שנתיים.

חלק גדול מתלמידי המחזור של שנת 1951 היו עולים חדשים כמוני. למדנו בשתי כיתות מקבילות. אני למדתי בכיתה שלימד בה המורה לגיאודזיה, יוליאן פמיליאר, שהיה מורה בחסד. העברית שבפיו לא הייתה טובה ולא אחת העביר את השיעור בגרמנית ואסיסטנט תרגם אותו לעברית. אף על פי כן הוא היה מורה נהדר ואני חייבת לציין שבסוף השיעור לא היה אחד שלא הבין את החומר ולא רשם את הדברים שנאמרו (באותה תקופה לא היו ספרי לימוד). פמיליאר זכה בהערכה ובאהבה של כולנו. האסיסטנט בכיתתנו היה מרדכי רוזנבאום, שעבד קודם לכן במחלקת המדידות, וגם הוא תרם לרוח החיובית בבית-הספר ועשה את תפקידו בהדרכה בשדה מכל הלב.

משה רינג היה המורה לגיאודזיה בכיתה המקבילה והאסיסטנט שם היה יצחק חזום. משה ארז (פֵנְיוֹ) לימד פוטוגרמטריה. הוא היה מורה נלהב ובעל כישרון. אליעזר שישא לימד מתימטיקה וגאול מכליס לימד שרטוט.

אלכסנדר לוי היה מזכיר בית-הספר והמשיך בתפקיד זה שנים רבות. הוא דאג לנו באהבה רבה ובזכותו הפכנו לקבוצה מלוכדת. פעם בשבוע היה אלכסנדר מורה לעברית למספר שעות, ואני, כמו חלק מהתלמידים, השתתפתי בשעורי העברית.
בית-הספר שכן במבנים ישנים ותנאי הלימוד לא היו טובים בתקופתי, ובכל זאת זכורה לי התקופה כתקופה יפה במיוחד. לימים עבר בית-הספר למבנה אחר בחולון, בתל גיבורים.

 מדור בקרת תוכניות

עם סיום הלימודים של המחזור בו למדתי בבית-הספר למדידות, הגיע לבית-הספר עמי אל-עמי (אז רוזנשטיין), מנהל מדור שדה ומנהל מדור בקרת תוכניות, ובחר את אברהם אביבי ואותי למדור בקרת תוכניות. המדור עסק בביקורת תוכניות לצורכי רישום של המודדים הפרטיים והכין בעצמו תוכניות לרישום. שיטות העבודה באותה תקופה  דרשו שרטוט ידני של כל החלקות על גבי מפת תמורות ובקרת חישובים.  החלק החישובי המתמטי משך אותי למקצוע, אבל לצערי לא התברכתי בכישרון בשטח השרטוט.

אל-עמי היה איש ציורי מאוד ואהוב על כולם. את המקצוע למד תוך כדי עבודה כבר בתקופת המנדט. עוד עבדו במדור, בעת שהצטרפתי אליו, אריה גרינבלט, אלכסנדר בייר וחיים בן-חיים. שלושתם היו מאוד ישראליים ומאד מומחים בעיניי, כעולה חדשה. עובדת מרכזית ובולטת (שעבדה במדור עוד מזמן המנדט) הייתה מרים בורוכוב , שהייתה אחראית על העובדים החדשים. כולנו עבדנו באותו חדר אתה, ואפשר לומר שהיא הקדישה את כל חייה לעבודה. למען האמת, לא תמיד היה קל לעבוד תחתיה אך תמיד  כיבדנו את המסירות וחוש האחריות שגילתה בתפקידה. משמעת הברזל שדרשה הייתה שֵם דבר בכל מחלקת המדידות.

במדור מצאתי את אליהו יקימוב, בוגר קורס קודם, שהיה עובד מוכשר מאוד ועזר לעובדים החדשים. אחריו בא בויקו אברהם, גם הוא עובד מוכשר.

ב-1954 הגיעה תגבורת רצינית מיוגוסלביה − המהנדסת הגיאודטית וֶרָה ברכה (אז בק). ורה כבשה כבר מהרגע הראשון את לבה של גברת בורוכוב וגם את לב כל עובדי המדור, והיא השתלבה היטב בעבודה בזכות רצינותה, חריצותה וכישרונותיה. במשך השנים הדריכה ורה עובדים חדשים, נוסף על עבודתה השוטפת, והפכה לסגנית המנהל במחלקה, עד לפרישתה. כאן המקום לציין שאני אישית הרווחתי אחות לחיים וחברה טובה שכל אחד היה מתברך בה.

אברהם אביבי היה עובד מוכשר מאוד ולאחר מספר שנים עבר לתפ קיד אחר. את מקומו החליף שאול חפץ. אם אשאֵל מי משניהם היה מוכשר יותר, יהיה לי קשה להחליט. התשובה תהיה ,כנראה, שניהם באותה המידה!


המנהלים שהיו בזמני במדור בקרת תוכניות, אחרי אל-עמי, היו פוטוריאן, שהגיע ממדור שדה והיה מנהל מקובל ואהוד על כל העובדים, ואחריו אברהם בר, שהגיע ממחוז טבריה והיה מנהלי האחרון במדור בקרת תוכניות לפני עזיבתי למחקר. בר היה מודד בכל רמ"ח איבריו, וגם יֶקֶה טיפוסי. הוא הטביע את חותמו על המדור, אותו שאף כל העת לשכלל ולקדם. מותו הפתאומי בשנת 1963, בטרם עת, הדהים וציער את כולנו.


תמונה 363:
לוצ'יה פארן במדור בקרת תוכניות עם מכונת חישוב ידנית משוכללת תוצרת חברת  Facit. צולם בסביבות שלהי 1953.

מדור מחקר

בשנת 1963 חזרתי מחופשה ללא תשלום בת חצי שנה, והתבקשתי לעזור למדור מחקר. המדור היה אמור לשלוח נתונים למרכזים גיאומגנטיים בחו"ל, ואחד העובדים בו חלה. לאחר סיום המשימה נתבקשתי על ידי מנהל המדור, זיסקינד פרלמן,  להישאר, וכך היה. בבואי למדור מצאתי בו, נוסף על פרלמן, גם את רישרד פנסקי וצונגר ברנרד.

מדור מחקר עסק במחקרים ובעבודות מיוחדות: במגנטומטריה (מדידת השדה המגנטי המקומי על פני כדור הארץ וחישוב הצפון המגנטי), באסטרונומיה גיאודטית (מדידה וקביעת מיקום ואזימוט באמצעות תצפיות לכוכבים ולשמש לקביעת אורך ורוחב אסטרונומי), בגרבימטריה (מדידת תאוצת כוח הכבידה של כדור הארץ) ובמריאוגרפיה (מדידת מפלס פני הים).

עיקר העבודה, כשאני הגעתי למדור, היה טיפול במצפה המגנטי ומדידות מגנטיות בכל רחבי הארץ, ושליחת נתונים למרכזים מגנטיים בעולם.

 מדור מחקר החל בעבודתו בשנת 1950, כאשר מהנדס בשם סטרושינסקי הגיע לאגף המדידות. תחילה עסק בעבודות גרבימטריה ובמדידות מיוחדות. במחלקת שדה עבד אז המהנדס זיסקינד פרלמן, שעבר לעבו ד עם סטרושינסקי וירש את מקומו כשזה עבר לחו"ל. פרלמן צירף גם את רישרד פנסקי ממדור שדה,  וכעובד עזר הם קיבלו את ברנרד צונגר. כך נוצרה קליקה פולנית והשפה הפולנית שלטה במדור, אך על אף שלא ידעתי מילה בפולנית התקבלתי באהדה...

תחילה עסקתי בחישובים מגנטיים ובחישובים בכל סוגי העבודות המיוחדות שנעשו בשדה על ידי המדידות שערכו פרלמן ופנסקי (ראוי לציין שהעבודה במדור מחקר כללה גם עבודות מדידה והפקת נתונים בשדה, כלומר בשטח, וגם חישובים ועיבוד הנתונים במשרד).

 פרלמן זיסקינד, מנהל המדור, היה גיאופיזיקאי שהתמחה גם בעבודות מדידה. אדם מוכשר באופן יוצא מן הכלל עם יכולות של איש מחקר, אשר הרחיב את תחומי העבודה של המשרד ואת שיטות העבודה. רישרד פנסקי היה מהנדס מדידות מוכשר לעבודות שדה, ועמד בראש צוות שביצע עבודה רצינית בכל התחומים שנדרשו מהמחלקה. הוא הדריך צוותי עובדים לעבודת שדה במסירות  ובמקצועיות רבה.

 בשנת 1965 לערך התחיל המדור לבצע מדידות אסטרונומיות לחיזוק רשת הטריאנגולציה ולצרכים של צה"ל. מדור מחקר ביצע את עבודות השדה וגם את עבודות החישובים לפני התצפיות ואחריהן. אני התמסרתי לרוב  העבודות החישוביות בתחום האסטרונומיה.

באותה עת עבדו במדור עתודאים מהיחידה הצבאית, שסיימו את הלימודים בטכניון: יאיר מרוקו, שמואל גרוסמן, ירחמיאל  דויטשר, בני מאור  וגרשון שטיינברג − כולם מהנדסים מוכשרים שמהם למדתי להעריך את רמת הלימודים הגבוהה בטכניון. גרשון שטיינברג נשאר במפ"י עד היום והיה לאחד הסמנכ"לים של הארגון.

עובד שהגיע כעובד-עזר אחרי בחינות הבגרות היה זאב קולר, שברבות הימים היה סמנכ"ל אגף המדידות לענייני אמרכלות, תפקיד שהצטיין בו במיוחד.

למדור הצטרף גם מהנדס שעלה מארגנטינה, אהרון קָנִיגֵל, שהיה עובד מסור ורציני. ברבות הימים עבר לעבודה עצמאית. מבית-הספר למודדים קיבלנו את משה פירסטנגר, שהשתלב יפה בעבודות השדה ובמיוחד במגנטומטריה וחישובים במשרד. הוא פרש לעבודה ב'סולל בונה'. במשך השנים עבדו מספר סטודנטים, שתפקידם היה לפענח סרטי רישום ממדידות שדה, שנעשו ידנית באותם זמנים.

 עוד הצטרפה למחקר, הגיאופיזיקאית רֵנֶה סגל, שהייתה אחראית על המִצְפִּים המגנטיים, עבדה עם צוות בעבודות שטח ובעצמה חישבה במשרד את כל החישובים הקשורים לכך. רנה הייתה מוכשרת בעבודה ומאוד אחראית.

מאחד הקורסים של בית-הספר למדידות הגיע למדור דני לרר, מודד מוכשר, מסור מאוד, שהשתלב בביצוע עצמאי של כל התצפיות האסטרונומיות והעבודות המיוחדות, וגם בחישובים במשרד. עוד עבד במדור אמיל דיכטר, שהיה עובד טוב ורציני  ולימים עזב את הארץ.  במקומו הגיע אלכסנדר קרמר, גם הוא עובד טוב ומסור. ממחלקת שדה קיבלנו את אהרון נהרי, שהשתלב מצוין כמודד שדה, וכן את אברהם קנובלר, שהיה נהג ועוזר שדה, והתמצאותו והכרתו את השטח ונקודות הציון היו לשם דבר.

בשנת 1986 הגיעה ממדור אוטומציה קלרה שפיטלניק, בוגרת מחשבים, עובדת כשרונית ורצינית. לאחר פרישתי היא קיבלה לטיפולה גם את שלושת המַרְיוגרפים (מכשירים למדידת גובה פני הים).

משעבר פרלמן לתפקיד ראש התחום האחראי על חישובים ומחקר באגף המדידות, קיבל פנסקי את תפקיד מנהל מדור מחקר. כשעמד פנסקי לסיים את תפקידו, שקלו את פירוק מחלקת מחקר כי לא נמצא מנהל. באותו זמן נסגרה מגמת לימודי המדידות באוניברסיטת תל-אביב. יוסי פוראי התפנה וחזר לאגף המדידות בתור מנהל המחקר. בזמנו החל  עידן ה-GPS . יוסי פוראי, נוסף על היותו חוקר מוכשר ואיש עבודה רציני, היה גם אהוב מאוד על כולנו. הדרך שבה שיתף אותי בכול, בקבלת החלטות לגבי תוכניות עתידיות, גרמה לי נחת וכבוד.

ראוי לציין שהמחלקה הייתה במצב של דריכות מתמדת, שכן העבודה כללה גם עבודת שדה שמטבעה תלויה בגורמים בלתי צפויים כמו מזג אוויר וכד', וגם בשל עבודות מיוחדות לצה"ל. כל עובדי המדור היו מסורים ורציניים ומוכנים לכל דרישה. התמזל מזלי להשתייך לקבוצה הזאת, ועל כך אני מברכת.

 גף מידע למודדים

בשנת 1988 הוחלט למנות אחראי חדש ליחידת המידע למודדים והתבקשתי לקבל על עצמי את התפקיד. ראיתי בתפקיד זה הזדמנות לממש רעיונות של שנים שהיו לי בתחום השירות הציבורי. לכן הסכמתי לעזוב את מדור מחקר.

אופי העבודה ביחידת המידע למודדים שונה מהמחלקות הקודמות שעבדתי בהן. גף מידע הוא גוף שנותן שירות ללקוחות: המודדים הפרטיים, חברות פוטוגרמטריות, עיריות ומועצות מקומיות. הוא מספק להם ייעוץ מקצועי, נתונים להקמת גבולות של חלקות, וחומר המצוי בארכיוני מפ"י. כידוע, כדי להתחיל כל עבודה של חלוקת שטחים או הקמת גבולות, על המודד להצטייד בנתונים מדויקים על המצב הקודם, לפני תחילת העבודה.

מטרתי הייתה לספק שירות מקצועי ויעיל למודדים שהגיעו אלינו מכל הארץ, כלומר לספק להם בהקדם האפשרי כל מידע שדרוש להם ולחסוך להם עד כמה שאפשר הגעה מיותרת או המתנה לחומר מעבר לזמן ההכרחי הדרוש להכנתו. הכנה טובה של הנתונים חוסכת למודדים זמן מיותר בעבודת שטח (שדה).

שעות קבלת קהל היעד של הגף, שהיו מ-9:00 עד 12:00, השתנו לכל שעות העבודה של המשרד ואף מעבר לזה.

ביום כניסתי לתפקיד התחילה לעבוד בגף גם נעמי חבקוק, עובדת מסורה שנעשתה שותפתי למשימה. היא עדיין עובדת מרכזית בגף. כישוריה הטכניים של נעמי שחררו אותנו, במרבית המקרים, מתלות בטכנאים, ואפשרו עבודה סדירה גם כשהייתה בעיה טכנית עם אחד המכשירים − מכונת צילום, פקס וכד'.

 קיבלנו עובדים חדשים שסיימו בגרות וצבא והגיעו למשרד לעבודה זמנית. הם למדו מהר את משימותיהם ועבדו קשה כדי לממש את המטרה ולספק את השירות ברמה הגבוהה שהצבנו לעצמנו. עבדו, כל אחד שנים מספר: איריס אוחיון, דרור קרני, רוני (שאת שם משפחתו שכחתי), דוד (שגם את שם משפחתו שכחתי), זיוה גמזו, יעל שמש, אורלי משה, גרגורי ושמעון אוחיון. אני נדרשתי לנוכחות מתמדת לצורך מתן ייעוץ מקצועי.

בשנת 1993 קיבלנו שתי מהנדסות שעלו מברית המועצות, מילה חודורוב והלנה גצילביץ, שלמדו במסירות את העבודה וביצעו אותה במקצועית. הלנה, שלמדה גיאודזיה בברית המועצות, הכינה לימים חבילות עבודה למודדים ובעצמה נעשתה מודדת מוסמכת. מילה והלנה, כמו קודמיהן, השקיעו מאמץ רב, והיותן בעלות מקצוע בתחום תרם לטיב השרות.

העבודה בגף מידע למודדים לא הייתה קלה. החומר היה מצוי בארכיון ששכן שתי קומות מעלינו והיה צורך לטפס במעלה המדרגות כדי להשיגו. ובכל זאת נעשתה העבודה מתוך רצון ומסירות. העבודה הייתה קשה פיזית ודרשה ידיעות רבות במדידות יסוד, הכרת השימוש בתוכניות מחשב, נכונות לעבודה בלתי שגרתית והכנת החומר הדרוש.

לא יכולנו להנהיג את גישת השירות החדשה ללא התמיכה בשיטות עבודתנו ומתן עצמאות לדרך ניהול השירות ממנהלי המרכז: רון אדלר, ציון שתרוג ורון אביאל, וכן של גיורא גולוד, סמנכ"ל למידע ומיפוי, אותו הכרתי משיתוף פעולה פורה עוד מעבודתי במדור מחקר. כמו כן ראוי לציין את הסיוע שנתנו לנו הגפים הבאים: ביקורת תוכניות, הסדר קרקעות, חישובים ובמיוחד ארכיון המפות.

בשנת 1996 קיבל הגף פרס הצטיינות בשירות ממשרד השיכון והבינוי.

בשנה האחרונה לעבודתי במשרד החלה מהפכת מחשוב החומר הארכיוני. למשימה זו נרתם גף  אוטומציה, חברה חיצונית שנשכרה לצורך הפרויקט, ועובדי המשרד תרמו להצלחת הפרויקט. הפרויקט הסתיים רק לאחר עזיבתי, ואני בטוחה שכולם נהנים מפריו ומברכים על התוצאה. שיתוף הפעולה והתמיכה של הגורמים האדמיניסטרטיביים והלוגיסטיים תרם להצלחת המרכז למיפוי ישראל.

לסיכום 45 שנות עבודתי במרכז למיפוי ישראל, עלי לברך על כך, שהתמזל מזלי לעבוד במשרד שהרמה המקצועית בו היא גבוהה ביותר ושיתוף הפעולה בין ההנהלה לעובדים הביא להישגים מרשימים ביותר. בשנים האחרונות המשרד הפך למפעל הייטק. אם יחשוב הקורא שהפרזתי בשימוש בתארים "מוכשר" ו"מסור", אדגיש כי אין  זו קלישאה אלא תיאור מהימן, לעניות דעתי, של מרבית העובדים אותם שהכרתי ועבדתי אתם לאורך השנים.

בסוף שנת 1997, בגיל 63, פרשתי לגמלאות.