משרד המדידות באיו"ש הוקם לאחר מלחמת ששת הימים במחנה המנהל האזרחי בבית-אל. בראש המשרד עומד קמ"ט (קצין מטה) מדידות, הממונה על המדידות באיו"ש. קמ"ט איו"ש הינו עובד המרכז למיפוי ישראל (קודם לכן - מחלקת המדידות ואח"כ אגף המדידות) במסגרת פעילותו של המִנְהל האזרחי באיו"ש.
משרד המדידות מסתמך על מערכת משולבת של חוקים ותקנות שכוללת שלושה רבדים:
א. הרובד המנדטורי: פקודת המדידות המנדטוריות משנת 1946 (תיקון לפקודת המדידות 1929 ).
ב. הרובד הירדני : מערכת חוקים ותקנות שעוסקים בהסדרת מקצוע ה מודדים, הקרקעות, מדידתן ושומתן.
ג. הרובד הישראלי: צווים ותקנות העוסקים במינויים לפי חוקי המדידות, בהסדרת מקצוע המודדים המוסמכים ורישום מקרקעין.
בממלכת ירדן מנהל את כל ענייני הקרקעות המשרד הממונה על הקרקעות. המשרד מטפל בניהול בעלויות על הקרקעות; ניהול מדידת הקרקעות וכל הקשור למקצוע המדידות; תיחום כפרים, יערות ואדמות המדינה; ניהול אדמות ויערות המדינה; ניהול גביית מס רכוש על המקרקעין. לאחר מלחמת ששת הימים והשתלטות צה"ל על יהודה ושומרון, פוצלו הסמכויות הללו באיו"ש ע"י צווים לשלושה משרדים, כפי שנהוג בישראל, עם התאמה למצב באיו"ש: משרד רישום המקרקעין – ממונה על רישום הבעלויות; משרד המדידות – ממונה על ניהול המקרקעין ועל כל הקשור למקצוע המדידות; משרד הממונה על הרכוש הממשלתי והרכוש הנטוש.
הצו הראשון "ברובד הישראלי" פורסם ב- 16 ביולי 1967 על-ידי האלוף עוזי נרקיס, מפקד פיקוד המרכז וכוחות צה"ל באזור הגדה המערבית. הצו נקרא "צו בדבר מינויים לפי חוק המדידות (אזור הגדה המערבית) מס' 54, תשכ"ז – 1967". הוא התייחס לחוק הירדני מס' 42 לשנת 1953 בדבר תיחום הקרקעות, מדידתן ושומתן, וכן לתקנות, ההוראות והצווים שניתנו מאז בממלכת ירדן לפי החוק הנזכר, ושהיו תקפים ב- 7 ביוני 1967. צו האלוף קבע כי כל מינוי וכל סמכות שניתנו עד 7 ביוני 1967 בטלים בזה, אולם הממונה החדש יהיה רשאי לתת תוקף מחדש לכל מינוי או סמכות (ראוי לציין כי צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה ושומרון) מס' 451 תשל"ב – 1971 ביטל את הצו מס' 45 תשכ"ז – 1967).
בשנת 1969 קיבל פליקס מזרחי את תפקיד קמ"ט המדידות באיו"ש. פליקס מלא תפקיד זה עד שנת 1975, בה קיבל מינוי כמתאם לענייני מדידות בשטחים, ממתאם הפעולות בשטחים של משרד הביטחון. בשנים 1993-1975 היה ראובן סלמן קמ"ט המדידות באיו"ש. לאחר פטירתו של סלמן ב- 1993 החליף אותו זמנית יצחק רוטברג, שהיה סגן הקמ"ט בשנים 1994-1973, ולאחר מספר חודשים חזר פליקס מזרחי להיות קמ"ט מדידות באיו"ש, עד שנת 2001. החליפה אותו תרצה ורדי, תחילה כממלאת מקום, ולאחר מכן כקמ"ט, עד פברואר 2004. בשנת 2005 נכנס גדי סגל לתפקידו כקמ"ט.
תפקידי משרד המדידות, עד יישום הסכמי אוסלו בשנת 1995, היו: פיקוח על המדידות, בעיקר של גבולות המקרקעין; רָשוּת בלעדית באיו"ש להסמכת מודדים, להתקנת תקנות בנושא המדידות ולהענקת רשיונות במקצוע המדידה; שותפות בועדות התכנון באיו"ש. לאחר הסכמי אוסלו צומצמו תפקידי המשרד, וחלקם הועברו לרשות הפלסטינית.
פעילויות המשרד, בימים שלפני הסכמי אוסלו, היו כלהלן:
א. ביקורת ואישור תוכניות לצורכי רישום בספרי המקרקעין (טאבו).
ב. סימון ושיחזור גבולות חלקות באיו"ש לשם טפול בסכסוכי קרקעות.
ג. אספקת מידע קרקעי ומפות גושים לציבור המקומי.
ד. השתתפות בביצוע פרוייקטים הנדסיים באתרי בנייה, התווית צירי כבי שים וקווי מים והכנת מפות לצורכי תכנון.
ה. התווית תחומי שיפוט של עיריות ומועצות באיו"ש.
ו. מתן רישוי למודדים המקומיים וחידוש רשיונות.
ז. סיוע בהכנת תוכניות מתאר לערים וכפרים באיו"ש.
ח. חברות בועדות התכנון באיו"ש (הקמ"ט).
המשרד העיקרי של קמ"ט מדידות איו"ש נמצא במחנה המִנְהל האזרחי בבית-אל. לקמ"ט המדידות היה גם משרד נוסף, במבנה משותף עם משרד הפנים, בשכונת עין מצבאח ברמאללה. המבנה הושכר ע"י המשרד בשנת 1979, והמשרד השתמש בו עד שנת 1995. בשנה זו הועברו המשרד ברמאללה וסמכויותיו לרשות הפלסטינית, בעקבות הסכם אוסלו.
המשרד במחנה בבית-אל כלל בדרך-כלל ארבעה עובדים של מחלקת המדידות: קמ"ט המדידות, סגן הקמ"ט, רכז המדידות ושרטט/כרטוגרף.
במשרד ברמאללה עבדו חלקית עובדי מחלקת המדידות, ואיתם עבדו כ- 20 עובדים מקומיים, שכללו ממונה מקומי, עוזר ראשי, מזכירה וראש צוות המודדים המקומיים, מודדי שדה בכירים, מודדי שדה, עוזרי מודדים, שרטטים ונהג.
תפקיד המודדים המקומיים במשרד היה לבקר את התוכניות שהוגשו ע"י מודדים מקומיים פרטיים. כיוון שביו"ש יש שטחים גדולים שאינם מוסדרים, יכולים בעלי חלקות לעשות רישום ראשון, זמני, עד שיהיה שם הסדר קרקעות. מודדים מקומיים היו מגישים למשרד את התוכניות לצרכי רישום ראשון, והצוות המקומי של המשרד היה מבקר אותן. לאחר התיקונים הדרושים היה קמ"ט המדידות או סגנו חותם על התוכניות ככשרות לרישום בטאבו. משרדי הטאבו הינם מחוזיים ונמצאים בערים שונות באיו"ש.
הליך הרישום הראשון של הקרקעות באיו"ש כולל מספר מאפיינים של הסדר, כך שחלקה שנרשמה שם ברישום ראשון, דומה לדינה של חלקה מוסדרת. הליך הרישום כולל מספר שלבים:
א. הכנת תכנית לצרכי רישום.
ב. פרסום הבקשה לצרכי רישום בנפה ובכפר הנדון ואצל המוח'תרים בסביבה.
ג. סיור בשטח, בהשתתפות פקיד רישום המקרקעין, מודד, הטוען לבעלות על הקרקע, השכנים, מתנגדים לרישום, נציגי הממונה על הרכוש הממשלתי, המוח' תרים של הכפרים באזור.
ד. לאחר הסיור דנה ועדה בראשות משפטן בראיות, במפות ובפרוטוקול הסיור, ומחליטה על הבעלויות וגבולות החלקה הנדונה.
ה. התכנית מותאמת להחלטת הועדה ונרשמת.
מודדי המשרד ברמאללה ביקרו גם תוכניות שנעשו ע"י מודדים פרטיים לשינויים בפרצלציה בערים השונות באיו"ש, שם בדרך-כלל קיים הסדר קרקעות.
את ההכשרה קיבלו המודדים המקומיים בבית הספר למדידות של אונר"א בקלנדיה. בוגרי ביה"ס בקלנדיה קיבלו עם סיום לימודיהם את התואר מודד קרקעות. את התואר מודד מוסמך יכלו לקבל רק לאחר בחינה אצל קמ"ט המדידות באיו"ש.
אחד המודדים המקומיים, טהא ח'אלד, שעבד ברמאללה בשנות ה- 70', זכה למלגה של שר העבודה, כדי ללמוד במגמה לגיאודזיה וכרטוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב. הוא נשלח ללמוד בשל המעמד המקצועי שהיה לו, ומתוך כוונה לשפר את הרמה של המודדים המקומיים ברמאללה. את לימודיו סיים בהצטיינות, וכשחזר, קיבל את תפקיד הממונה על המשרד ברמאללה. שלוש שנים עבד כממונה המקומי, ואחר-כך נסע ללמוד תואר שני ושלישי בהולנד או בגרמניה, המשיך את לימודיו בארה"ב, ולא חזר.
בעקבות הסכמי אוסלו הופרד המשרד המקומי ברמאללה מהמשרד בבית-אל, והועבר לרשות הפלסטינית. המשרד ברמאללה, תחת הרשות הפלסטינית, שממוקם כיום ליד המוקטעה, אחראי על המדידות בשטחי A ו- B. המשרד בבית-אל אחראי על המדידות בשטח C . כיום, הרשות הפלסטינית היא זו המעניקה את התואר מודד מוסמך למקומיים.
מקורות:
1. פליקס מזרחי ז"ל, 1928-2003 (חוברת שיצאה לאור במלאת שנה לפטירתו).
2. מסמכים.
3. ראיון עם יצחק רוטברג.
4. שיחות עם ד"ר רון אדלר, ציון שתרוג, תרצה ורדי וגדי סגל.
