מתוך דברי חיים סרברו - מפגש עם גמלאי מפ"י, בוגרי תקופת המנדט

​י"ב אלול תשס"ג, 9 ספטמבר 2003

דברי פתיחה למיפגש; ההחלטה על הקמת אתר המורשת, הבחירה באנשי צוות המורשת.​
דברי חיים סרברו, מנכ"ל מפ"י

רבותיי, לכבוד ולעונג לי להיות פה בחברתכם. הנושא הזה של מורשת משך אותי מאז ומתמיד, גם בקשר אליכם. כשהייתי בטכניון היכרתי את פישר הכרטוגרף. אחר-כך התגייסתי לצה"ל, בשנת 1971, והגעתי לפוטוגרמטריה. הייתי אצל ארז (פניו) ומרקוזה בפוטוגרמטריה. כשבאתי לפישר אמר לי תלך למרקוזה, במגירה השלישית, תוציא אותה, תראה תמונה של רוזנת, שהוא היה חבר שלה בסיינה, או משהו כזה. הוא היה מספר לי על פניו (ארז) ביחידה 524, הבוקסר ששברו לו את האף, וכל מיני סיפורים כאלה. מרקוזה היה מספר לי על יחידה 524, על טורה, איך עבדו במלחמת העולם על כמה מקומות במקביל כשהיו מבצעים סודיים, כדי שלא יידעו בדיוק איפה הולך להיות המבצע. הדברים האלה תמיד משכו אותי. 

כשנכנסתי לפקד על יחידת המיפוי, החלטתי, מיד, שאני מפתח את הנושא הזה, והתחלנו לאסוף חומר. התחלנו מפנחס יואלי, שהיה המפקד הראשון, ואחריו היה אשר סולל, שהיה גם ביחידה 524, ואחר כך חזר להחליף את יואלי והיה מפקד 18 שנים וסגן מנהל במחלקת המדידות. סולל משך ליחידה 524 ויואלי משך ל"הגנה" ולקום המדינה, מה שהיה פה ביחידה. אחר כך התחלנו להעשיר את המידע, והיום יש לנו אתר מורשת ביחידת המיפוי. יש שם חומר, למי שירצה לראות, ליום שלם ויותר, מסודר לפי פרקים ונושאים. יחידה 524, דרך אגב, היא אחד הפרקים המרכזיים. גם החוברת של יחידה 524, גם חומר אחר שנאסף שם, ומה שיהיה במיפגש היום, יתוסף לאתר שם, כי נעשה פעילות משותפת.

מיד כשנכנסתי לתפקיד במפ"י החלטתי לעשות משהו כזה גם במפ"י. בסך הכל, למפ"י יש הרבה יותר עושר של פעילות מאשר ליחידת המיפוי. יחידת המיפוי התחילה כשהיה יואלי. אחר-כך היחידה התפרקה. רוב האנשים הגיעו למחלקת המדידות וביחידה נשאר מיעוט אנשים, למעשה נשארו סולל ועוד כמה אנשים, שהיו מדווחים למחלקת המדידות, עד סוף שנות ה-60. ב1970-1969, כשהגיע מתי פלט, החלה היחידה להיבנות. אבל בכל התקופה הזו, ובכל התקופה שלפני כן, למעשה משנות העשרים, קיימת פה מחלקת המדידות, ה-Survey Of Palestine, וזו המורשת של עם ישראל. כשהבריטים באו להקים את מוסדות השילטון שלהם, בין המוסדות הראשונים שהוקמו היה ה-SurveyOf Palestine, ה-Land's Service Department. עבדו פה ערבים, ארמנים, מכל הלאומים. חלק גדול מהחומר, בלי ספק, הלך לאיבוד. הייתי לפני חודש וחצי ב-Palestine Exploration Fund וב-Ordinance Survey בלונדון לחפש, כי אין לנו פה אפילו תמונות של כל המנהלים הבריטים. בסך הכל זו באמת המורשת של עם ישראל, דרך המדידות והקרקעות, כי אתה לא יכול לבנות בלי זה, וזו התשתית. לכן היה לי חשוב להתחיל במורשת מיד בהתחלה. 

מיניתי את ציון, כאחראי בין הגימלאים, לרכז את הנושא, עם עוד אנשים כמו סרג'ו, וצריך להוסיף עוד אנשים ‒ מהפוטוגרמטריה, מכל תחום ‒ כדי שיהיו לנו אנשים שהכירו אישית את הדברים. גם במפ"י מיניתי מישהו שירכז את כל הנושא הזה, את חיליק הורוביץ, שיש לו ניסיון בליקוט חומר ובאיסופו. הבעיה היא שצריך למהר. אף אחד מאיתנו אין לו חסינות. צריך לאסוף את המידע, ואם נוכל, אחר-כך, להעלות אותו לאינטרנט, כדי שיוכלו הילדים והנכדים, וכל מי שירצה בעם ישראל, להיכנס ולראות את המורשת. זה חשוב.

היום, מי שמגיע לארה"ב רואה איך מנשקים איזו אבן, במקום שהיה שם ג'ורג' וושינגטון ‒ שהיה מודד, למי שלא יודע ‒ או לינקולן שהיה מודד, או מי שפיתח את החוקה בארה"ב, ג'פרסון, שהיה הנשיא השני, גם הוא היה מודד. ובטח ברוסיה ‒ אני לא בטוח שמנשקים שם כל אבן שהיה בה ברז'נייב, אבל גם הוא היה מודד. 

אבל הנושאים האלה מאוד חשובים. אמרתי לחיליק שצריך לעבוד מהר. בזמן שאנחנו מדברים, יכול להיות שמישהו חולה, ויכול להיות, חלילה, שמישהו נפטר, וזה קרה. תוך כדי הפעילות הזו, שבוע אחר כך, שבועיים אחר כך, הוא קבע כבר מפגשים, ואלכסנדר לוי נפטר. הייתי אצל האלמנה והבת. לשבוע הבא נקבעה פגישה עם קבוצה נוספת, ביניהם היו מרקו פנקס, וגם הוא נפטר. אתמול הייתי שוב בשבעה. 

אני מאחל לכולם בריאות טובה וצלילות, ושנזכה באמת להרבה ימים טובים. אני מאוד מודה לכולכם שבאתם. מאוד אשמח אם תמצאו עוד חומר, ותמצאו בין חברים שלכם שלא יכולים להגיע, לעודד אותם להביא חומר. אם כתבתם משהו בעבר, אם יש לכם רשומות שנראו מאוד אישיות, אבל עכשיו יש להן משקל אחר, כמו לאריה אבני והקליגרפיה שבזכותה התקבל לעבוד כאן. זה נראה משהו אישי שלו. אם נוכל, נכניס את האיורים שלו לאתר המורשת. כאן אפשר לראות את כתב היד, שהיום קשה להבין שזה נכתב על ידי בן אדם ולא על ידי אותיות שנבחרו במחשב. 

אני מאחל לכולם שיהיה לנו בוקר פורה, וגם שיהיה לנו כך בהמשך.