תאריכים בהיסטוריה של מפ"י חלק א': תק' אלסטר

תאריכים בהיסטוריה של המרכז למיפוי ישראל
(קודם: מחלקת המדידות ואגף המדידות)

חלק א': תקופת יוסף אלסטר, מ- 1948 עד 31.8.71

ההיסטוריה הכרונולוגית של מחלקת המדידות של מדינת ישראל בתקופה בה נוהלה ע"י יוסף אלסטר: 23 שנים של פיתוח, מהשנים הראשונות למדינת ישראל ועד התקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. על דילמות, פעילויות, תקנות, דגשים, התמודדות על המעמד כגוף ה ממשלתי האחראי על המיפוי, על הצלחות והישגים של המחלקה ומדוריה השונים.

ראשית 1948  (תש"ח)משה יוחנובצקי מתמנה ע"י הבריטים למנהל זמני של מחלקת המדידות של המדינה היהודית בא"י (לא ידוע תאריך מדויק), המינוי ככל הנראה בין פברואר לאפריל 48'.
14 מאי 48'  (ה' אייר תש"ח):הכרזת העצמאות ע"י דוד בן-גוריון, ראש מועצת העם.
28 מאי 48' (י"ט אייר תש"ח):יוחנובצקי פונה לעובדי מחלקת המדידות בקריאה להגברת קצב העבודה. הפנייה נובעת מירידת מספר העובדי​​​ם מ- 736 לפני סיום תקופת המנדט, ל- 68, כפי שנספר באוקטובר 48'.
 
28 יוני 48' (כ"א סיון תש"ח):
טקס ההשבעה של שרות מפות וצילומים (שמו"צ) לצה"ל בחצר מחלקת המדידות (קודם לכן עבר שמו"צ לבית מחלקת המדידות ממחנהו הקודם ברח' יפת ביפו). בראש שמו"צ, שיהפוך אח"כ ליחידת המיפוי הצבאי, עומד סא"ל פנחס יואלי.
מחצית שנייה של 1948:יוסף אלסטר מתמנה ע"י שר העבודה, מרדכי בנטוב, למנהל מחלקת המדידות.
1948:

פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח – 1948: בפקודה סעיפים המסמיכים את שר העבודה, האחראי על מח' המדידות, להתקין תקנות הקובעות את התנאים בהם  יינתנו רישיונות למודדים, השיטות בהן יתבצעו המדידות, ונושאים נוספים

 הקשורים למקצוע זה.

סוף 1948:מיפוי הנגב ע"י שמו"צ תוך שלושה חודשים. מושלמת סדרת מפות 1:100,000 מבאר-  שבע ודרומה, אזור שלא מופה ע"י הבריטים. המפות מודפסות בבית הדפוס של מחלקת המדידות, שגם מספקת תשתית מיפוי לצורך המשימה.
שנת 1949:

אלסטר קובע נוהלי עבודה, עדיפויות לביצוע עבודות עפ"י צרכי המדינה הצעירה,

לעיתים תוך כדי ניוד עובדים, ופותח במאבק  לריכוז המיפוי הממשלתי במחלקת

המדידות. בדו"ח השנתי 49/50 נרשם כי מספר עובדי מחלקת המדידות גדל ל- 173 עקב שחרור עובדים מהצבא.

מרץ 49 (שבט-אדר  תש"ט):
מחלקת המדידות שולחת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את חישובי שטח מדינת
ישראל (כולל התייחסות לשטחים שנכבשו ע"י ישראל וע"י מדינות ערב במלחמת השחרור). מאז, מח'  המדידות אחראית להעברת נתוני הגבולות ושטח המדינה ללמ"ס ולשאר מוסדות הממשלה.
28 מרץ 49' (כ"ז אדר  תש"ט):אלסטר פונה למנהל הסדר רישום הקרקעות לבדיקת  דחיפות המדידות לצרכי קדסטר. התשובה מאפשרת לו לקבוע את סדר העדיפויות: מתן דגש למדידות טופוגרפיות לטובת שיכון ופיתוח על חשבון המדידות הקדסטריות.
אפריל 49 (ניסן תש"ט):משה  ארז יוצא להשתלמות בפוטוגרמטריה בארצות הברית ובשוויץ, לקראת פתיחת  מדור פוטוגרמטריה, שבראשו יעמוד לאחר סיום ההשתלמות.
20 יוני 1949 (כ"ג יוני תש"ט):שמו"צ (שרות מפות וצילומים) מסיים את תפקידו כיחידה יצרנית, והופך להיות גוף לתכנון המיפוי הצבאי – יחידה ניהולית המקשרת בין גורמי הפיקוד בצה"ל לבין מחלקת המדידות בכל הנוגע למיפוי צבאי. במהלך שנת 1950 יהפוך גוף התכנון ליחידת מיפוי צבאית. גוף קטן בשנותיו הראשונות, שייעזר הרבה בשרותיה וביכולותיה של מחלקת המדידות.
אוקטובר 49 (תשרי תש"י):אלסטר מפרסם בדו"ח שבועי ל- 7-2 בחודש כי הונחה ע"י שר העבודה להתרכז בעבודות מדידה טופוגרפית לצורך בניית שיכונים חדשים.
דצמבר 49 (כסלו תש"י):נפתח המחזור הראשון בבית הספר למודדים, באתר הזמני במחסני מע"צ בחולון. לומדים בו 50 תלמידים, רובם עולים חדשים. המרצים הראשיים בבית הספר: משה רינג ויוליאן פמיליאר, המלמדים גיאודזיה. משך הלימודים – שנה אחת.
5-15.12.49 (י"ד-כ"ד כסלו תש"י):ועדת המשנה לועדת שביתת הנשק ישראל-לבנון מסיירת לאורך הגבול בין שתי המדינות. בדיונים ובסיורים משתתפים שני אנשי מחלקת המדידות – צבי פדבה (סגן מנהל מחלקת שדה) וישראל סגל (מנהל הסניף בטבריה). לאחר הסיורים מוסכם בין שתי המדינות על חידוש רוב סימוני הגבול המנדטוריים (34 מתוך 38), הקמת 11  סימונים חדשים ו- 104 סימונים לנקודות ביניים לאורך הקו.
18.12.49 (כ"ז כסלו תש"י):אלסטר מפרט במכתב למנהל הכללי של משרד העבודה והביטוח הלאומי את תפקידי מחלקת המדידות, כפי שהוא רואה אותם. בין יתר הסעיפים: מדידות וסימון גבולות המדינה, ניהול ארכיון מפות ארצי, הוראות טכניות למדידות ועוד. כל זה בנוסף למדידות ה"קונבנציונליות" (יסוד, קדסטר, לצרכי פיתוח וכו').
1949-1950:כמות הדפסת המפות גדלה מ- 682,500 (ממוצע הדפסות שנתי בשלהי תקופת המנדט) ל- 1,423,000 במהלך השנה (בשנת 1950-51 יגדל המספר ל- 3,004,594 ומספר ההדפסות בשנה עוד ימשיך ויגדל).
1950:יוצא לאור מילון מונחים טכניים הקשורים למלאכת עשיית המפות בעקבות פעילותה של הועדה למונחי הגיאודזיה שליד מחלקת המדידות. חברי הועדה הינם מהאקדמיה ללשון העברית, הטכניון ומחלקת המדידות. חברי הועד מטעם מחלקת המדידות – בוריס גוסינסקי, אליעזר שישא ופנחס יואלי.
 תחילת הקמת רשת טריאנגולציה בדרום הנגב. ראשית העבודות – סמוך למפרץ אילת. בשנתיים הראשונות נמדד קו בסיס מקומי באילת ומוקמת רשת טריאנגולציה מדרגה נמוכה המכסה כ- 70 קמ"ר.
 

עיקר עבודות המדידה במרכז הארץ ובצפונה – מדידות הנדסיות לתכנון שיכונים, קביעת אזורי תעשייה, מדידות לצורך ייבוש אגם החולה, הרחבת נמל חיפה ועוד. המדידות הקדסטריות – מצומצמות יחסית. 

 

1.2.50 ("ד שבט תש"י):סא"ל פנחס יואלי, מפקד יחידת המיפוי הצבאי, מתמנה מתוקף תפקידו לסגן מנהל מחלקת המדידות. 
9.2.50 (כ"ב שבט תש"י):   מתפרסמות תקנות המודדים (תיקון) תש"י 1950 בקובץ התקנות מס' 67.
17.4.50 (ל' ניסן תש"י):מתקבלת החלטה במחלקת המדידות על מפתח גיליונות המיפוי של ישראל למפות בקנה-מידה שבין 1:10,000 ל- 1:100,000. מפות ה- 1:100,000 תהוונה בסיס לחלוקה לסדרות האחרות, בקנ"מים הגדולים יותר.
1950-1951:לפי דרישת הקהל מודפסות מפות 1:250,000 (גיאוגרפית ויישובית מעודכנת), מפת דרכים ומפת דרום הארץ (שתיהן בקנ"מ 1:500,000) ומפה גיאוגרפית בקנ"מ 1:400,000.
 לראשונה במדינת ישראל מתקיימות בחינות לקבלת רישיון מודד מוסמך. מתוך 17 נבחנים עובר אחד בלבד את הבחינות בהצלחה.
 מחלקת המדידות שותפה לסימון גבול ישראל-לבנון עפ"י החלטת ועדת שביתת הנשק ישראל-לבנון.
1951:מוקם מדור פוטוגרמטריה במחלקת המדידות. תוך מספר שנים יחליף המיפוי הפוטוגרמטרי את העבודה בשולחנית המדידה, ויהיה יעיל יותר וזריז יותר. עיקר עבודת המדור בשנים הראשונות: עדכון גרפי של מפות מנדטוריות בקנ"מ 1:20,000.
 מוקמת ועדת השמות הממשלתית. פעילותה תהיה חיונית לכרטוגרפים של מחלקת המדידות לצורך מתן שמות בעברית ליישובים ולמקומות השונים.
 במהלך השנה מתפרסמים קבצי תקנות העוסקים במדידה ובמודדים: תקנות בדבר שינוי אגרות המדידה (קובץ תקנות מס' 166 מ- 5.4.51) ותקנות בדבר רישיונות מודדים (קובץ תקנות 201 מ- 6.9.51 וקובץ תקנות 217 מ- 8.11.51).
1951-1952:תחילת בנייה להרחבת מבנה מחלקת המדידות, ותחילת בניית המבנה החדש לבית הספר למדידות בתל א-ריש (תל-גיבורים) בחולון.
 מושלמות ההכנות למדידות יסוד גיאודטיות בנגב. בצפון הנגב מתחילים בטריאנגולציה מדרום לבאר-שבע. נקבעות נקודות מדרגה ראשונה במטרה לקשור את הנגב לרשת הטריאנגולציה שנמדדה בתקופת המנדט.
1952:המערכת לעריכת אטלס ישראל מתחילה את עבודתה. האטלס, שהדפסת הקונטרסים שלו תסתיים בשנת 1964, מתוכנן להציג בדרך גרפית, עם הסברים, את טבע הארץ, ההיסטוריה שלה, כלכלתה, יישובה ותרבותה. המערכת כוללת אנשי מדע מתחומים שונים. אנשי מחלקת המדידות שבמערכת הם יוסף אלסטר (מנהל מח' המדידות), פרופ' נפתלי קדמון (מְרַכֵּז המערכת) ואורי צידון (מְרַכֵּז כרטוגרפי). הוצאת "מוסד ביאליק" ומח' המדידות הן המוציאות לאור של האטלס. יהיו  בו  720  מפות ב- 101 קונטרסים שיכללו גם מידע נושאי במלל.
 מסתיימת הדפסת אטלס גיאוגרפי-היסטורי עבור צה"ל, ואטלס לבתי הספר היסודיים. זוהי פעם ראשונה שמבוצע בארץ ייצור אטלס בשלמותו.
אוגוסט 1952 (אב-אלול תשי"ב):מחלקת המדידות רוכשת מהמכון לפוטוגרמטריה "ליף" (של זלמן ליפשיץ) מכשירים פוטוגרמטריים אנלוגיים A 5 ו- A 6 , שישמשו להפקת מפות חדשות. עם המכשירים מגיע עזריאל מרקוזה, מפעיל המכשירים ומורה לעובדים אחרים.
ספטמבר 52 (אלול תשי"ב):בית הספר למדידות הופך לביה"ס הגבוה למדידות, והלימודים בו הופכים לדו-שנתיים, החל ממחזור הלימודים הרביעי. במקביל, עובר ביה"ס למשכנו החדש בתל-גיבורים.
 ישראל מתקבלת כחברה בארגון הבינ"ל לפוטוגרמטריה, בעת השתתפותו של מנהל מח' המדידות, אלסטר, בקונגרס השביעי לפוטוגרמטריה בוושינגטון.
1952-53:חלה התקדמות ניכרת בטריאנגולציה הראשית בנגב, המתקדמת מצפונו לדרומו. רשת הטריאנגולציה בנגב מכסה כבר 1,000 קמ"ר.
 כל גיליונות המפות מסדרת קנה-המידה 1:100,000 מתוקנים ונבדקים, ומופצים במהדורה חדשה (התיקון – בהדפסה חופה). כדי לספק את הביקוש בשוק, הם מופצים לציבור למעט מפות הנגב.
 מושלם חידוש גושי הרישום במקום אלה שהוצאו מבניין מחלקת המדידות בת"א בראשית 1948 ע"י הנהלת מחלקת המדידות המנדטורית והועברו לרמלה, למדינה הערבית שתוכננה בא"י. נמשכות מדידות לצרכי פיתוח, והן כוללות, בין היתר, מדידות שטחים בהיקף רחב לתכנון עיר ונמל בדרום הארץ, ולסלילת מסיה"ב לבאר-שבע.
 נפתח משרד מדידות מחוזי בבאר-שבע. הוא מצטרף למשרדים המחוזיים בירושלים, בתל-אביב, בחיפה  ובטבריה. המשרד בבאר-שבע אמור לנהל את עבודות המדידה להכנת הסדר קרקעות ופתיחת ספרי אחוזה. בראשו יעמוד ישראל סגל.
 לבית הדפוס נרכשת מכונת אופסט חדשה של חברת ROLAND מגרמניה. המכונה היא הראשונה ממכונות בשיטת האופסט שתירכשנה למחלקת המדידות. המכונות הבריטיות הישנות, הקשות לתפעול והאיטיות תצאנה משימוש.
דצמ' 52–ינו' 53 (כסלו-טבת תשי"ג):גבול רצועת עזה מסומן לראשונה ע"י קו חריש, בהשתתפות פעילה של מודדי מחלקת המדידות. קו החריש (או קו התלם) יחודש מדי פעם במהלך שנות ה- 50' וה-  60'. באזור החולות שבצפון הרצועה וברפיח יסומן הגבול ע"י חביות).
15.4.53 (ל' ניסן תשי"ג):מוקמת ועדה לייעול מדידות במוסדות הלאומיים. הועדה תעבד נורמות עבודה וסטנדרטים בעבודות המדידה ותחליט על הקמה מועצה לתיאום וייעול מדידות, שמטרותיה: קביעת שיטות יעילות ואחידות במדידה, תיאום עבודות המדידה בין המוסדות השונים ועוד.
19.6.53 (ו' תמוז תשי"ג):מבוטל הסעיף בפקודת המדידות מתקופת המנדט, המגביל את פיקוח מחלקת המדידות לצרכי רישום בלבד (בעקבות הביטול מותקנות תקנות חדשות לכל סוגי המדידות) – בקובץ תקנות 487 מ- 2.12.54).
1954:תחילת מיפוי מחדש של סדרת המפות בקנ"מ 1:20,000. השמות העבריים מופיעים במפות עפ"י קביעת ועדת השמות הממשלתית. שמות הישובים הערביים נרשמים בהתאם לכללי התעתיק לעברית. עד עצירת הדפסת הסדרה בשנות ה- 70', מעודכנות או מחודשות 125 מפות בקנ"מ זה.
 מחלקת המדידות רוכשת את המצלמה האווירית הראשונה, מדגם RC5a Wild.
26.1.54 (כ"ב שבט תשי"ד):מפורסמות תקנות בדבר רישיונות מודדים, שלפיהן יוענק רישיון מודד רק לאלה שהוסמכו ע"י הטכניון כמהנדסי מדידה והתאמנו בעבודת מדידה תחת פיקוח מודד מוסמך במשך שנתיים לפחות, או לאלה שהוסמכו כמודד מדופלם ע"י ביה"ס הגבוה למדידות שליד מחלקת המדידות או בי"ס גבוה למדידות בחו"ל, והתאמנו שלוש שנים תחת פיקוח מודד מוסמך.
נוב' 1954 (חשון/כסלו תשט"ו):בית הדפוס של מחלקת המדידות מתחיל בהדפסת גיליונות של מיפוי סקר קרקעות בקנ"מ 1:20,000. עד סוף 1956 יודפסו כ- 100 גיליונות. הסקר נעשה ע"י המח' לשימור הקרקע במשרד החקלאות, ועובד באפריל 52. הוא מספק אינפורמציה על אפשרויות ניצול הקרקע מצפון הנגב עד הגבול הצפוני.
 עבודת הטריאנגולציה בנגב נכנסת, לאחר השלמת המדידות בשטח, לשלב בדיקת התצפיות ודיוקן, וחישוב תיאומן. רשת הטריאנגולציה בנגב כוללת 74 נקודות מדרגה ראשית.
26.11.54 (א' כסלו תשט"ו):מפורסמות תקנות בדבר הרשמת מודדים-מתאמנים בפנקס מודדים מתאמנים, המסדירות את החובות ואת הזכויות המוטלות על מודדים מתאמנים ומודדים מאמנים. התקנות מופיעות בקובץ תקנות מס' 492 מ- 30.12.54.
27.11.54 (ב' כסלו תשט"ו):מוצאות תקנות בדבר מדידות טופוגרפיות, שכוללות דרישות שלפיהן תוכן מפה טופוגרפית – בקובץ תקנות 492 מ- 30.12.54.
1954-1955:מבוצע איזון מדויק בעיקר בשפלת החוף ובקווים שלאיזונם המדוקדק נודעת חשיבות רבה בקשר למפעלי מים ארציים.
 במדור כרטוגרפיה מוכנסת שיטת שרטוט ע"ג לוחות אבץ מצופה באמאיל במקום ע"ג נייר. בשיטה החדשה המפה אינה משנה את מידותיה בהשפעת שינויים אקלימיים כמו בשיטה הישנה.
מאי 1955:נמדד קו בסיס חדש לרשת הטריאנגולציה הארצית  בעין עברונה שבערבה.  אורכו כ-  4080 מ'. זהו קו הבסיס הקבוע השלישי בישראל, והראשון בנגב (קו הבסיס שנמדד באילת ב- 1950 היה זמני; שני קווי הבסיס הראשונים נמדדו בתקופת הנמדט באימרה - ליד אורים, ובצמח).
ינואר 1956 (טבת-שבט תשט"ז):

מחלקת המדידות מתחילה לצלם את מדינת ישראל בכיסוי ארצי מלא.

 

1956:מחלקת המדידות מכינה 6 גיליונות של צפון סיני בקנ"מ 1:50,000 וממפה את מפרץ אילת לקראת מבצע קדש. הפעילות מבוצעת במחלקת המדידות, במשותף עם אנשי היחידה הצבאית.
1956:מחלקת המדידות מגבירה את קצב המיפוי הקדסטרי והיקפו. ניתנת עדיפות להסדר באזורים בהם לא נעשה מיפוי קדסטרי בתקופת המנדט בנגב ובגליל. הגברת הקצב מתאפשרת לאחר הקצבת כספים ע"י ועדת שרים לענייני כלכלה מיום 31.07.55 (י"ב אב תשט"ו) למדידת 100,000 דונם בשטחים שטרם הוסדרו. עבודת הקדסטר בגליל מוכפלת כמעט לעומת השנה הקודמת (ראה יולי 1963, 31.3.65 להלן).
1957:מתבצע סקר שימושי קרקע של כל אזור הגליל המערבי. על סמך הסקר תאותרנה הקרקעות להקמת כרמיאל, מעלות וישובים נוספים.
1960:סדרת המפות הטופוגרפיות 1:100,000 משנה את צורתה. הסדרה הישנה בת 24 הגיליונות מוחלפת בסדרה חדשה שבה 26 מפות. גיליונות הסדרה החדשה, מבאר-שבע צפונה, מודפסות מעתה בעברית (עד כה הן הודפסו על בסיס המיפוי המנדטורי).
 הכנת המפות לדפוס עוברת משיטת השרטוט לשיטת החריטה על-גבי לוחות פלסטיים מצופים. השיטה החדשה מהירה יותר ומאפשרת השגת רמה גרפית גבוהה יותר.
1960-61:מחלקת המדידות מבצעת עבודות מיפוי עבור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לטובת מפקד האוכלוסין 1961 (עבודה דומה תיערך לפני מפקדי האוכלוסין  ב- 1972 וב- 1995).
1962:מסתיים חישוב המדידות להשלמת רשת הטריאנגולציה הראשית, עפ"י המדידות שנעשו בנגב.
 החלטה על הקמת רשת חדשה של נקודות איזון שתקיף גם את הנגב. ההחלטה נובעת מאי-התאמות ניכרות בגובהן של נקודות האיזון. סה"כ ימדדו נקודות איזון לאורך 1500 ק"מ (לעומת 1100 ק"מ מלפני שנת 48). הרשת תגיע עד אילת בדרום ועד ים המלח במזרח.
6.8.62 (ו' אב תשכ"ב):מסתיים קורס לפוטוגרמטריה שנערך במחלקת המדידות. הקורס נמשך שישה חודשים, וכלל הרצאות, תרגילים ועדכון מפות תחת הדרכה. מתוך חמישה בוגרים, ארבעה עומדים במבחן בהצלחה ומתקבלים לעבודה במחלקת המדידות.
ספטמבר 1962 (אלול תשכ"ג):מחלקת המדידות מציגה מפות מתוצרתה בתערוכה הגיאוגרפית הבינלאומית באונ' טהרן באיראן. התצוגה של ישראל זוכה להערכה כאחת מ- 5 התצוגות הטובות ביותר מבחינה מקצועית.
22.10.62 (כ"ד תשרי תשכ"ג):מתחיל קורס ערב דו-שנתי למודדים, שמטרתו – לתת השכלה מקצועית ברמת ביה"ס הגבוה למדידות למודדים שלא התאפשרו להם לימודים בארצות מוצאם. בקורס לומדים 22 תלמידים.
1962-1963:במצפה המגנטי בחולות נצנים מורכבים מכשירי המדידה המגנטיים (וריאוגרף) ומתחיל רישום אוטומטי של שינוי השדה המגנטי. מתחילים במדידות שיטתיות של הערכים המוחלטים של האלמנטים של השדה המגנטי, ובעבודת שדה מושלם סימון נקודות הרשת המגנטית לקביעת הקואורדינטות שלהן.
 נכנסת לשימוש מכונת תוייה פוטוגרמטרית A 8 WILD.
 מחלקת המדידות מתחילה בתכנון תוואי כבישים על יסוד מיפוי לפי תצלומי אוויר, בהתאם לתוכנית מחלקת עבודות ציבוריות להרחבת רשת הכבישים הארצית ושיפור הרשת הקיימת. לצורך העבודה יוקם מדור כבישים בשנת 1967-1966, שייסגר בראשית שנות ה- 80' עם התמעטות העבודות שייתקבלו ממע"ץ.
 מתחילה בנייה להרחבת בניין מחלקת המדידות. נבנית קומה שלישית בשטח של 545 מ"ר. מתוכננים לעבור אליה מדורי התכנון, המחקר, הטופוגרפיה, הסדר הקרקעות ופיקוח על המדידות. לאחר הבנייה יהיה השטח הבנוי של מח' המדידות 3,924 מ"ר. הבנייה נמשכת כשנה.
1963:מחלקת המדידות רוכשת את מד המרחק לטווחים ארוכים, טלרומטר MRA-1, הפועל ע"י שידור גלים אלקטרו-מגנטיים. הטלרומטר מביא למהפכה בתפיסת העבודה בטריאנגולציה ובמדידה לאורך מכשולי קרקע, ומאפשר מדידה של צלעון לטווחים ארוכים.
 מחלקת המדידות מדפיסה את מפת סימון השבילים הראשונה – מפת סימון שבילי מדבר יהודה. לפרויקט שותף בית-ספר שדה עין-גדי, שמסמן את השבילים בשטח. קנה-המידה של המפה – 1:100,000. מפות סימון השבילים תודפסנה בקנ"מ זה עד שנת 1979, כולן מהדורות של סימון שבילי מדבר יהודה והרי אילת.
יולי 1963 (תמוז/אב תשכ"ג):מתפרסם סיכום ביניים של המדידות הקדסטריות שנעשו מאז תחילת הפעילות המוגברת של הסדר קרקעות בצפון הארץ ב- 1956: סה"כ נמדדו כ- 632,000 דונם; הושלמה ביקורת שדה לגבי 440,832 דונם; נגמרו פעולות מח' המדידות בהכנת גושי רישום סופיים והועברו מפות סופיות לפקיד ההסדר, הכוללות 200,282 דונם.
1963-1964:מסתיימת ההוצאה לאור של כל הקונטרסים של המהדורה הראשונה של אטלס ישראל, ומושלמת המהדורה הראשונה של האטלס, המכסה מגוון נושאים כמו: היסטוריה, גיאולוגיה וגיאומורפולגיה, הידרולוגיה, חי וצומח, תפרוסת אוכלוסייה, חקלאות ועוד.
15.4.64 (ג' אייר תשכ"ד):פרסום בקובץ תקנות 1569 מ- 15.4.64: מתוקנת תקנה 5 בתקנות המודדים 1938, שלפיה: "מבקש שהוסמך כמודד מדופלם ע"י בי"ס גבוה למדידות במדינת חוץ, שהוכר ע"י שר העבודה והוא בעל רישיון מדידה שניתן לו באותה מדינה, לא יידרש להיבחן במבחני שדה ובמכשירי מדידה".
1964-1965:בדו"ח השנתי של מחלקת המדידות מתפרסם: עפ"י המדידות בשנים האחרונות של שני המריאוגרפים למדידות גובה פני הים הממוצעים (האחד ביפו, למדידת גובה פני הים התיכון; השני באילת – למדידת גובה פני ים סוף), גובה פני הים הממוצעים של הים התיכון גבוה ב- 16.4 ס"מ מזה שנקבע ע"י השלטון המנדטורי, וההפרש באילת הינו 17.0 ס"מ. לפי התוצאות, שנחשבות עדיין ארעיות, ההפרש בין המפלסים של שני הימים הוא 0.6 ס"מ (בעתיד ישתנו הנתונים).
 מתחיל עידן המחשוב ("אוטומציה", כפי שנקרא אז) במחלקת המדידות. נרכשים שרותי חברת IBM לשימוש במחשבת  360  -IBM. בבניין המחלקה מוצבת מכונת ניקוב כרטיסים עבור תוכניות שונות , כמו תיאום צלעונים עבור מדור חישובים, איזון מדויק ועוד. את הכרטיסים המנוקבים מעבירים באמצעות "רצים" לבניין IBM הסמוך לשם עיבוד הנתונים;           מחלקת המדידות מתחילה לעבור בהדרגה ממכונות חישוב מכאניות למכונות חישוב שולחניות אלקטרוניות; עובדי מחלקת המדידות משתתפים בקורסים ובימי עיון בנושאי אוטומציה, שחלקם מאורגנים ע"י המחלקה. נושאי ימי העיון/הקורסים: תוכנות, מיפוי אוטומטי, נקבנות, הנהגת שיטות אוטומטיות במיפוי.
 בפוטוגרמטריה מופעלת תוכנית לחישוב טריאנגולציות אוויריות ותיאומן לפי הכרטיסים המנוקבים של המחשב האלקטרוני  1620 IBM. המנקב קשור למכשיר הפוטוגרמטרי WILD A 7 ומוציא לפועל את החישובים בתוצאות טובות.
 מחלקת המדידות מחליטה על מדידה שיטתית לצורך מיפוי קדסטרי חדש של כל השטחים בהם נתהוו שינויים עקב חלוקה מחדש וייסוד ישובים רבים. המפות הקדסטריות של שטחים אינן עדכניות, והמיפוי החדש אמור להביא את המיפוי הקדסטרי ואת הרישום למצב עדכני.
1965:יוצאת לאור החוברת הראשונה מסדרת "כתבים גיאוגרפיים" בעריכת ד"ר נפתלי קדמון. החוברת הראשונה עוסקת ב"מיקום הכתב במפות" והיא נכתבת ע"י אריה רופמן ממדור כרטוגרפיה. בעקבותיה יוצאות לאור גם סדרות "כתבים גיאודטיים,, "כתבים קדסטריים" ו"כתבים פוטוגרמטריים". הכתבים יעסקו בנושאים מקצועיים בתחומים אלה. החוברות תצאנה לאור עד ראשית שנות ה- 90'.
31.3.65 (כ"ז אדר ב' תשכ"ה):מדו"ח שמתפרסם על מצב המיפוי הקדסטרי בישראל עד כה עולה שכמחצית משטח המדינה טרם הוסדר (בתקופת המנדט הוסדרו 5,000,000 דונם; לאחר קום המדינה הוסדרו בצפון הארץ 388,532 דונם, ובנגב – 4,632,493 דונם – סה"כ 10,021,025 דונם. לא הוסדרו 10,233,975 דונם).
5.8.65  (ז' אב תשכ"ה):מתפרסם קובץ התקנות 1755 ובו "תקנות המודדים תשכ"ה – 1965" מ- 14.07.65. התקנות בקובץ זה עוסקות ברישיונות, במדידות ובשונות (כמו אגרות שישולמו עבור בחינות ורישיון מודד). התקנות מפרטות את זכויות בוגרי הטכניון וביה"ס הגבוה למדידות, לקבלת רישיון לעסוק במקצוע המדידה.
12.8.65 (י"ד אב תשכ"ה):חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 מבטל את פקודת בניין ערים מ- 1936 למעט מספר סעיפים. החוק עוסק בקביעת נוהלים לתכנון ובנייה ברמה הארצית, המחוזית והמקומית, תכניות מתאר ברמות השונות, חלוקה ואיחוד קרקעות.
אוקטובר 65  (תשרי/חשון תשכ"ו):

המנהל הכללי של משרד העבודה ממנה ועדת תיאום עליונה למדידות. בוועדה, שבראשה עומד מנהל מחלקת המדידות, מיוצגים משרדי ממשלה ומוסדות לאומיים. תפקידיה: הגדרת סמכויות ושטחי פעולה לגופים העוסקים במיפוי; הכוונת ופיתוח שיטת עבודה אחידה בגופים אלה; הקמת מרכז לאינפורמציה.

 

1965-1966:לקביעת רשת הטריאנגולציה הראשית ולחיזוקה, לקראת תאומה מחדש, נערכות תצפיות אסטרונומיות לקביעת המקום הגיאוגרפי והאזימוטים הגיאוגרפיים של הנקודות.
 למדור פוטוגרמטריה נוספים שני מכשירים פוטוגרמטריים חדישים:  WILD B 8 להתוויה בקנ"מ קטן ו- A 8 WILD עם ציוד המספק כרטיסים מנוקבים למחשב אלקטרוני. המכשירים מיועדים לעבודות קדסטר ועבודות הנדסיות בפוטוגרמטריה.
 במחלקת המדידות מתחילים בעבודה להוצאת מהדורה אנגלית של אטלס ישראל.
 מורחב בניין מחלקת המדידות ב- 140 מ"ר לשם הגדלת שטח מדור הפוטוגרמטריה, כדי לאפשר רכישת מכונות פוטוגרמטריות נוספות.
ינואר 1966 (טבת תשכ"ו):מחלקת המדידות מחליטה לקבל את הממוצע השוטף הנתון של 35 שנות מדידות של המריאוגרף ביפו כממוצע התחלתי קבוע של גובה מפלס פני הים. מהמפלס הזה (גובה אפס) מועברים גבהים חדשים לכל רשת נקודות הקבע החדשות שנקבעו בשטח המדינה.
9.5.1966 (י"ט אייר תשכ"ו):הקואורדינוגרף האלקטרוני ("קוראדומט") מתחיל לפעול בצורה סדירה לאחר תקופת הרצה. בין היתר, מבוצעות בו העבודות הבאות: דקירת נקודות בקרה ושרטוט רשת בגושי הסדר; שרטוט חתכים שנמדדו בשדה ומצילומי אוויר; קליטת קואורדינטות של פינת חלקות בגושים לצורך חישוב אוטומטי של שטחי חלקות, ועוד.
יולי 1966  (תמוז/אב תשכ"ו):ועדת תיאום עליונה למדידות, שמינה המנהל הכללי של משרד העבודה באוקטובר 65', ממליצה כי "מוסדות ממשלה הזקוקים לעבודת מדידה ומיפוי ואין להם יחידות מדידה, חייבים לפנות אל מחלקת המדידות לשם הזמנת העבודה. אם מחלקת המדידות איננה יכולה לבצע את העבודה, יימסר ביצועה לגורם חוץ ע"י מחלקת המדידות".
ספטמבר 1966 (אלול תשכ"ו):מעתה – משך הלימודים בבית-הספר הגבוה למדידות ימשך שלוש שנים, במקום שנתיים עד כה.
מאי-יוני 1967:בית הדפוס של מחלקת המדידות מדפיס מפות עבור צה"ל לקראת מלחמת ששת הימים, במהלכה ולאחריה.
1967:לאחר מלחמת ששת הימים מודפסות מפת קווי הפסקת האש בקנ"מ 1:750:000 ומפת התקדמות כוחות צה"ל (בקנ"מ 1:1,000,000).
 נפתח משרד מחוזי של מחלקת המדידות בעזה. המשרד מעסיק את סגל העובדים (18 במספר) שעבד במקום לפני המלחמה. פליקס מזרחי מתמנה לעבוד כמנהל המשרד. המשרד ממשיך את פעולות המדידה הקשורות בבעלויות על הקרקע באזור, ועוסק במדידות לצרכי עבודות פיתוח מקומיות. מאוחר יותר יפתח בבית-אל משרד של קמ"ט מדידות באיו"ש.

 

ספטמבר 1967 (אב-אלול תשכ"ז):

 

מודפסות מפות סיני בקנ"מ 1:250,000: גליונות אל-עריש, מפרץ אילת ומפרץ סואץ מכסים את כל חצי האי. בשנות ה- 70' יאוחדו שני גליונות המפרצים לגליון שיקרא דרום סיני.
1967-1968:נעשות לראשונה עבודות מחקר לאורך מהלכי איזון מדויק. מטרתן: קביעת גודל התיקונים האורומטריים במהלכי האיזון המדויק בשטחים הרריים, גליים ומישוריים. לצורך זה נעשו מדידות כוח הכובד ב- 200 נקודות של רשת האיזון המדויק. לאור התוצאות נקבע הצורך לקביעת תיקונים לנקודות האיזון המדויק בשטחים הרריים וגליים בלבד.
 נעשות מספר מפות לצורכי ניווט ימי בעזרת מכשירי ניווט אלקטרוניים "דקה היי פיקס". המפות כוללות שרטוט של היפרבולות, שבעזרתן ולפי קריאות המכשיר קובע הנווט את מקומו בים.
 צוות העובדים בעכו עובר בחלקו למשרד המחוזי בחיפה לקראת סיום פעילות הסדר הקרקעות בצפון הארץ.
1968:מתבצע סקר שימושי קרקע ברמת-הגולן עבור מנהל מקרקעי ישראל.
 
הועדה להכנת תוכנית אב להסדר קרקעות מעריכה שהזמן המשוער לגמר פעולות ההסדר הוא 25 שנה בקירוב, אם קצב עבודת ההסדר יישאר ללא שינוי.
 
 
בעקבות המלצת ועדת התיאום העליונה למדידות (ראה יולי 66') מוציא החשב הכללי במשרד האוצר הנחייה המחייבת משרדי ממשלה להזמין עבודות מדידה רק במחלקת המדידות.
 
 נרכשת מצלמה אווירית  RC 8 עם עדשה בעלת מפתח רחב-זוית ואורך מוקד 152 מ"מ. יתרונותיה: למצלמה עדשה משוכללת יותר המתאימה לצילום בצבעים ובאינפרא-אדום, והיא מתאימה לשימוש במטוסים קטנים.
1969:מתפרסם חוק המקרקעין תשכ"ט – 1969. החוק עוסק בבעלויות על מקרקעין, והוא מבטל את סיווג המקרקעין מכוח החקיקה העות'מאני, מבטל את חוק הקרקעות העות'מאני וכל חקיקה עות'מאנית אחרת שעניינה מקרקעין, ופקודות וחוקים נוספים שעוסקים במקרקעין, מתקופת המנדט ולאחר קום המדינה.
27 יולי 1969 (י"ב אב תשכ"ט):מתפרסמת פקודת הסדר זכוי מתפרסמת פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969. הפקודה עוסקת בהסדר ורישום זכויות במקרקעין, קביעת אזור ההסדר ע"י שר המשפטים, מינוי פקיד ההסדר ועוזריו, סמכויותיו, אופן עבודת ההסדר ועוד. הנוסח החדש יכנס לתוקף ב- כ"ג בטבת תש"ל, 1 בינואר 1970.
24 אוקטובר 1969 (י"ב חשון תש"ל): הדיגימטר (מכשיר לקליטת נתונים לחישוב שטחים) מוכנס למחלקת המדידות. לאחר 40 יום, ב- 11 בדצמבר, נכנס לעבודה סדירה, לצרכי חישובי גושי הסדר ועוד. 
1969-1970:המבצע הטופוגרפי המרכזי של השנים האחרונות, מיפוי ישראל בקנ"מ 1:50,000, מגיע לסיומו. מושלמת הסדרה, הכוללת 84 גליונות, כולל יו"ש ורצועת עזה. שני הגליונות האחרונים בסדרה, המוכנים לדפוס, הינם חיפה ותל-אביב.
 בדו"ח השנתי 1970-1969 ניתן בדו"ח השנתי 1970-1969 ניתן פרוט מצב המיפוי הקדסטרי נכון ל- 31.3.70. שטחים שהוסדרו בתקופת המנדט: 5000 קמ"ר. שטחי כפרים וערים שהוסדרו מאז קום המדינה: 642 קמ"ר. שטחי הנגב שהוסדרו מאז קום המדינה: 8927 קמ"ר. סה"כ מוסדרים 14,569 קמ"ר.
 

נרכשים מכשירי מדידת מרחקים אלקטרוניים הפועלים בעזרת קרני לייזר או מיקרוגל. המכשירים החדשים מסוגלים למדוד מרחק של 50 ק"מ ויותר ברמת דיוק של סנטימטרים בודדים. מטרת הרכישה – הרחבה ושיפור של רשת הטריאנגולציה הארצית. כן נרכשים מכשירים אלקטרוניים למדידה למרחקים קצרים עד 1000 מ', הפועלים על עקרון קרינה תת-אדומה.

 

 

נערכת השתלמות מקיפה בכרטוגרפיה לאחדים מעובדי מדור כרטו', זו הפעם הראשונה. ההשתלמות הינה אקדמית, בת שנה אחת, והיא ניתנת במסגרת החוג לגיאוגרפיה באונ' תל-אביב.

 

1970:יוצאת לאור המהדורה השניה (באנגלית) של אטלס ישראל, במימונה החלקי של חברת Elsevier, בעלת בית ההוצאה הבינ"ל הגדול בלונדון, אמסטרדם וניו-יורק. מתחיל התכנון של המהדורה השלישית של האטלס.
ינואר 1970 (טבת/שבט תש"ל):מודפס אטלס "ישראל במפות לעִוְרִים", שיוצא לאור ע"י הספריה המרכזית לעורים בנתניה, בשיתוף מחלקת המדידות. האטלס מופץ במהדורה עברית ובמהדורה אנגלית. עובד מדור כרטוגרפיה, אמיל פרץ, הכין את הדגמים התבליטיים. לאטלס נוספו סימנים מוסכמים מיוחדים לעורים ומבוא מודפס בכתב ברייל. הסימנים המוסכמים והמבוא הוכנו ונכתבו במחלקת המדידות.
31 אוגוסט 1971 י' אלול תשל"איוסף אלסטר מסיים את תפקידו כמנהל מחלקת המדידות לאחר 23 שנות ניהול. למחרת יתחיל ד"ר רון אדלר את תפקידו כמנהל.
​​​