דפוס

בית הדפוס של המרכז למיפוי ישראל, שכיום מדפיס את כל מוצרי המיפוי הטופוגרפיים והגיאוגרפיים שנעשים במרכז, החל את דרכו בשנת 1921, בימיה הראשנים של מחלקת המדידות המנדטורית של ארץ-ישראל. עד שנת 1928 הודפסו בארץ מפות בשחור-לבן ואילו המפות בצבע הודפסו במצרים או בבריטניה. ב-1928 נרכשה מכונת דפוס ראשונה בשיטת האופסט והוחל בהדפסת מפות בצבע.

עם עזיבתם את ארץ-ישראל השאירו הבריטים למחלקת המדידות של מדינת-ישראל שתי מכונות דפוס, אחת מתוצרת Crabtree הבריטית והאחרת מכונתLeipzig  גרמנית. מכונות הדפוס שנרכשו משנות ה-50 היו גם הן בשיטת האופסט, כולן מתוצרת המפעל הגרמני Roland. האחרונה שבהן הגיעה בשנות ה-70 ובשנים האחרונות מתמודדים עובדי הדפוס עם מכונות ישנות ועומדים במשימה.

במרוצת השנים הדפיס בית הדפוס את כל הסדרות הטופוגרפיות והגיאוגרפיות של מחלקת/אגף המדידות, כיום מפ"י: מפות נושאיות (מפות גיאולוגיות, מפות התיישבות ועוד); מפות סימון שבילים; אטלסים, לרבות המהדורות השונות של האטלס האוניברסיטאי של פרופ' משה ברוור; מפות לאירועים מיוחדים כגון מפת הכינרת 1:30,000 לרגל ביקור האפיפיור בישראל בשנת 2000. כן הודפסו מפות עבור צה"ל, ובעתות מלחמה עבדו עובדי הדפוס כל שעות היממה, במשמרות.

צמודות לדפוס היו מחלקת הכימוגרפיה, שהכינה את לוחות ההדפסה, והכריכייה, שמקפלים בה את המפות וכורכים מוצרי מיפוי, לפי הצורך.