גף מחקר , 1972-1990

מאת דניאל לרר, לשעבר עובד מחלקת מחקר,
ב-27 ביולי 2005
 
ההרכב האנושי של מדור מחקר, תחומי העבודה של המדור, הדחיפה לחידוש מדידות האיזון המדויק בשנות ה-80:  קידוחים משני עברי הירדן, מעורבות בהכנסת מכשירי ה-GPS  לישראל, האווירה המיוחדת במדור מחקר, תחום העיסוק של כל אחד מאנשי המדור, דמותו של מנהל המדור, זיסקינד פרלמן.

הגעתי למחלקת מחקר, כפי שנקראה אז, ביוני 1972. באתי כחודש לאחר הגעתה של רֵנֶה סגל. באותו הזמן  היה מר זיסקינד פרלמן  ז"ל מנהל המחלקה ומר רישרד פנסקי ז"ל  היה סגנו. לוצ'יה פארן ניהלה את כל עבודות המשרד. רנה סגל, גיאופיזיקאית, הייתה אחראית על העבודות הגיאופיזיות: מיפוי מגנטי ומדידות גרבימטריות. זאב קולר עבד כעוזר וכנהג. מר צונגר ז"ל, עובד שדה לשעבר, עבד במשרד בחישובים. מר אברהם קנובלר עבד בשדה ובמשרד. אהרון נהרי הושאל למחלקת מחקר ממחלקת שדה ונשאר בגף מחקר עד היום.

 
אני הגעתי למחקר כדי לשמש כצופה אסטרו-גיאודטי בשטח (כלומר לעסוק במדידות, לרבות מדידות גיאודטיות, לקביעת מיקום נקודות על-פי כוכבי השמים) ולעסוק בעבודות יסוד בתחום העבודות המיוחדות והביטחוניות. בשנת 1973 הצטרף למחקר אמיל דיכטר, שעבד אתנו עד שנת  1983 והיגר לקנדה. 
 
מחלקת מחקר הייתה חוד החנית של המרכז למיפוי ישראל. בתחילת דרכה נתמכה על ידי  קציני יחידת המיפוי שמואל גרוסמן, בני מאור (מוכתר), גרשון שטיינברג (כיום המדען הראשי במפ"י), יאיר מרוקו, צבי להב (קופיץ) ז"ל וברני גטניו. המחלקה עסקה במשימות לאומיות וביטחוניות במלחמות ישראל, בתקופתי − מלחמת יום הכיפורים, מבצע ליטני בלבנון ומלחמת שלג, ועבדה עבור צה"ל גם בין המלחמות. בשל חשיבות מחלקת מחקר ותפקידיה, עמדו לרשותה, לפי הצורך, כל האמצעים של מחלקת שדה −  אנשים וכלי רכב. 
 
מחלקת מחקר עסקה בעבודות יסוד כגון טריאנגולציה (מדידה באמצעות זוויות), טרילטרציה (מדידה באמצעות מרחקים), מדידות שטח אסטרו-גיאודטיות (כולל אזימוט לפלס – מדידת אזימוט דו-כיוונית בין שתי תחנות אסטרו-גיאודטיות), מיקום מתקנים מיוחדים בשטח כגון אנטנות שידור, אנטנות טלוויזיה ומבנים מיוחדים, מדידת סטיות האנך בשיטות אסטרונומיות, מדידות גרבימטריות (מדידות כוח הכובד), מיפוי מגנטי, כיול מדי-מרחק אלקטרוניים עבור מכשירים לטווח קטן ובינוני ומכשירים ארוכי טווח. לשם כך הוקמו שני בסיסי כיולים, אחד במתחם אגני החִמְצון בראשון-לציון והאחר בדרום, באזור מושב מבטחים. מחלקת מחקר השתתפה וביצעה את המחקרים באזור קיבוץ כפר הנשיא שעל הירדן, לצורך מחקר גיאופיזי  בינלאומי, שעסק בחקר תנועות טקטוניות של הבקעסורי- אפריקאי.
 
בשנות ה-80 יזמה מחלקת מחקר את חידוש מדידות האיזון המדויק מדרגה ראשונה, לאחר תקופה ארוכה שבה לא בוצע איזון מדויק. בתקופה זו נבחרו לולאות איזון באזור עפולה ונצרת, במקומות שהקרקע בהם "עובדת". בעת ביצוע המשימה נתגלו הפרשים גדולים בהשוואה לאיזון הקודם, שנעשה בשנות ה-60 -וה-70, דבר שעורר חשיבה מחודשת בענף הגיאודזיה. לפני ביצוע מדידות האיזון החדשות ערכה מחלקת מחקר סקר נקודות הקבע (Bench Marks – נקודות גובה ארציות) ולאחריהן  נעשה תכנון לבניית נקודות חדשות, במקומות שנבחרו מחדש. הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר קרץ מהמכון הגיאולוגי, מי שהיה הרוח החיה והדומיננטית במחקר באזור כפר הנשיא, ועסק, כפי שכבר ציינתי, בתנועות הטקטוניות של הבקע הסורי-אפריקאי.
                                                                                                                   
בראשית המחקר, לאחר סיורים ותכנון ממושך, נקדחו 12 קידוחים בעומק רב משני צדי הירדן. כל הקידוחים נמדדו בשיטות אסטרו-גיאודטיות, בשיטת הטריאנגולציה והטרילטרציה, במכשיר מדויק מאד, Rangemaster, המודד בדיוק של מילימטר, בהתחשב בתנאים האטמוספריים  ובמכשירי  לייזר. −  כל  הקידוחים אוזנו באיזון מדויק ואיזון גיאומטרי דרגה 4, עם כל הקושי במעבר בין גדות הירדן. לאחר שבוצעו מדידות ראשוניות בוצע מעקב מדי חצי שנה על ידי מדידת מרחקים, במד-מרחק מדויק הנקרא MA100. בשנות ה-90 המאוחרות התחיל המעקב נערך באמצעות מכשירי GPS. 
 
בשנות ה-90 המאוחרות הייתה מחלקת מחקר מעורבת בהכנסת מכשירי GPS הראשונים לארץ. המחלקה הביאה חברות בין-לאומיות להצגת הציוד. בנושא זה יוכל לספר ד"ר יוסי פוראי, לשעבר מנהל מחלקת מחקר, שירש את התפקיד ממר רישרד פנסקי ז"ל, שירש את התפקיד ממר זיסקינד פרלמן ז"ל, המנהל הראשון של המחלקה.
 
כאן  אני רוצה לספר על  אנשי המחקר ורוח האחווה והחברות ששררו ביניהם. מפאת האופי המיוחד של תנאי העבודה, בשטח ובמשרד, אפשר לומר שאנשי המחקר חיו יחדיו רוב הזמן, 24 שעות ביממה, כמו משפחה. כאשר הגעתי למחקר, ביוני 1972, יועדתי להיות צופה אסטרונומי ראשי וראש צוות שדה בעבודות מיוחדות. התקבלתי על ידי  לוצ'יה פארן, שהייתה האישה החזקה במשרד ואפשר לומר שניהלה אותו, מינהלתית ומקצועית, ביד רמה. היא זו  שהייתה אחראית על ניהול החישובים והכנת תכנון העבודה בשדה לצורך מדידות אסטרונומיות. לדעתה  היה משקל רב אצל המנהלים פרלמן ופנסקי. מקצועית, האב הרוחני שלי  היה מר פנסקי רישרד, ז"ל. הוא היה אדם מאד מיוחד, איש הגון ומאוד אופטימי, נאמן לעבודתו, אדם שהיה מוכן להקריב את עצמו לכל משימה, קשה ומסוכנת. לא היה אדם מפונק ועבד בתנאי שדה קשים מאוד, ביום ובלילה, בשטח, כולל במדבר. מר פנסקי היה האדם שלימד אותי לפתור בעיות סבוכות בצורה פשוטה, וזו גדולתו. בזכותו  ובזכות האופטימיות שלו ואמונתו בי, זכיתי להיות צופה אסטרונומי ראשי  וראש צוות מדידות מיוחדות, שכללו תכנון וביצוע מדידות אסטרו-גיאופיזיות.
 
במשך שנים ביצע צוות מחקר מדידות מחוץ לבית שארכו שבועיים-שלושה, כאשר נשות המשפחה  גידלו את ילדינו לבדן. וזאת נוסף על המילואים שעשינו אהרון נהרי ואני, בסדר גודל של 80-70 בשנה, ביחידות קרביות.
 
בצוות השדה של המחקר היו חברים אני, זאב קולר, אברהם קנובלר ואהרון נהרי. מאוחר יותר הצטרף אמיל דיכטר, שעלה מברית המועצות,  בשנת 1973, קצת לפני מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1984 עזב אמיל דיכטר,  ואז הצטרף למחקר אלכס קרמר, שעבד לפני-כן בהסדר מקרקעין.
 
צוות השדה עבד בכל חלקי הארץ, כולל במצרים (באזור שכונה "אפריקה" לאחר מלחמת יום הכיפורים), בסוריה (המובלעת הסורית בעת מלחמת יום כיפורים), ברחבי לבנון במבצע ליטני  ובמבצע של"ג, וכמובן, בסיני. העבודות הללו בוצעו בתגבור של אנשי מחלקת שדה. אנשי מחלקת מחקר, וכל כוח האדם שסופח אליהם, עמדו לא פעם בסכנת-חיים ובכל מיני מצבים קשים, מעבר למה שנדרש מעובדי המדינה, אבל הרגישו צורך לבצע את המשימות הביטחוניות שהוטלו  עליהם. לוצ'יה פארן  הייתה  "האימא" שדאגה לכל עובדי מחקר כאשר היו בשטח ומחוץ לבית, אם בהכנת חישובים דחופים במשרד, ביום ובלילה, ואם בקשר עם המשפחות.
 
רנה  סגל, עובדת מחקר ואחראית על העבודות הגיאופיזיות, עבדה כאחראית צוות שדה בתחום המדידות הגיאופיזיות, ועבדה בתחום זה גם  במשרד. היא לא נרתעה משום קשיי שדה. להיפך, היא הייתה חברמנית. אברהם קנובלר היה הרוח החיה בעבודה בשדה. איש מחלקת שדה לשעבר, שהשתקם לאחר מחלה וחזר לעבודת השדה הקשה. העבודה בשדה הייתה אהבת חייו. הוא ידע על-פה את שמות נקודות הטריאנגולציה בכל הארץ, ובהיותנו בשדה היה אחראי על האספקה והבישול לאנשי צוות השדה. זאב קולר, שעובדי מפ"י מכירים אותו כמנהל מחלקת משאבי אנוש וסמנכ"ל  מפ"י, היה איש צוות שדה, אחד מהחבר'ה. אמיל דיכטר, עד שפרש, ואנוכי, היינו ראשי צוות שדה, והשלמנו זה את זה הן בעבודה והן בחיים מחוץ לעבודה.
                                                                                                               
בשנים האחרונות של עבודתי, עד שפרשתי, עבדתי עם אהרון נהרי. חיינו יחד, אפשר להגיד, כמעט 24 שעות ביממה. חיינו ועבדנו כמו שני אחים. פרשתי ממפ"י בשנת 1990 ועד היום אני בקשרים עם כל  עובדי המחקר.
 
אחרון אחרון חביב, אני רוצה להזכיר את זיסקיד פרלמן, מנהל מחלקת מחקר והיועץ המדעי של  ד"ר רון אדלר, מנכ"ל  מפ"י, בעצמו מנהל מחלקת מחקר לשעבר. מר פרלמן היה איש קשה, לא האמין לאיש, אך יחד עם זאת היה אדם ישר והגון, שהחמיר בדרישותיו מעצמו ובוודאי מאחרים. הוא היה אדם שאהב לחקור, קרא ספרי מדע,  וכאשר גילה שגיאות היה מסוגל  לכתוב מכתבים לכל העולם כדי לדאוג לתיקונן. הייתה לו תכונה נוספת: מהרגע שעובד מסוים רכש את אמונו, הוא הלך אתו ולמענו באש ובמים.
 
אני פרשתי מהמרכז למיפוי ישראל בינואר 1990.​