אביאל רון והמו"פ (מחקר ופיתוח)

​אביאל רון והמו"פ ד"ר יוסף פוראי (המדען הראשי) (מתוך הספר לזכר אביאל וילדיו, הוצ' המרכז למיפוי ישראל, מאי 2002)

פעילות אביאל רון לתִּקְנון מדען ראשי במפ"י; פעילותו לשת"פ בין האקדמיה למפ"י; ייזום פורום "תשתית ישראל"; מעורבותו במחקרים מרכזיים במפ"י – ייזום ותמיכה.

​נושא המחקר והפיתוח במפ"י, על פי תפיסתו של אביאל, היה אחד הנושאים המרכזיים והחשובים ביותר. 

זמן קצר לאחר תחילת כהונתו כמנהל, בשנת 1994, התחיל אביאל לפעול להקמת משרה תקנית למדען ראשי במרכז למיפוי ישראל. בהצלחה ארגונית נדירה, הביא ארבעה גורמים להסכמה משותפת: משרד הבינוי והשיכון, נציבות שירות המדינה, משרד המדע ומשרד האוצר. בנובמבר 1995 התחיל לעבוד המדען הראשי במפ"י, וכל תהליכי התקנון של משרתו הסתיימו כשנה וחצי לאחר מכן.
 
ההבנה העמוקה של  אביאל בנוגע למשמעות וחשיבות המחקר והפיתוח נבעה, ככל הנראה, מניסיונו האישי בתחום הפיתוח בקריירה הצבאית שלו (כידוע, הוענק לו פרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מרכיבים חשובים בטנק המרכבה). אך הבנתו לגבי משמעות המו"פ הייתה רחבה הרבה יותר מאשר הכוונון ליישום מעשי. הוא היה משוכנע, כי לתהליך המחקר תועלות חשובות עבור כל המעורבים בו.
 
אביאל האמין בנחיצותו של קשר עבודה פורה בין האקדמיה למפ"י (כ- "תעשייה" לצורך העניין). הוא תמך במעורבות אנשי האקדמיה בפעילות מפ"י (באמצעות מחקר וייעוץ) ושל אנשי מפ"י בפעילות האקדמית (באמצעות הוראה והשתתפות במחקרים אקדמיים). הוא ייחס חשיבות רבה מאוד ליוקרה שפעילות מחקר מסוגלת להעניק לארגון כמו מפ"י ולממשלה בכלל, ופעל נמרצות להשגת היוקרה המרבית באמצעות "שיווק פעילות המו"פ", בכישוריו המיוחדים.
 
לא היה עוד איש, שהגיע לסיפוק רב כל-כך, עקב ימי העיון המוצלחים בהם הוצגו תוצאות פעילות המו"פ של מפ"י או מפרסומים של תוצאות אלה בעיתונים ובכנסים בארץ ובחו"ל.
 
בתחום הניהול הבינמשרדי התוך-ממשלתי, יזם אביאל וריכז פורום של מנכ"לים ומדענים ראשיים של כל מכוני המו"פ בתחום מדעי האדמה – פורום שנקרא בשם "פורום תשתית ישראל". בפורום זה משתתפים, מאז שנת 1995, מינהל מדעי האדמה של משרד התשתיות הלאומיות, המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיזי, חקר ימים ואגמים לישראל וסוכנות החלל הישראלית. אביאל היה חסיד גדול של יתרונות הקשרים האינטרדיסציפלינריים, גם ככלי לחשיבה יצירתית וסינגרטית, גם כאמצעי לחיסכון ברמה הלאומית, באמצעות מניעת כפילויות במשק (מאמר משותף, שכתבנו יחד בשם "פורומים אינטרדיסציפלינריים בפעילות המקצועית" מוצג בכנס FIG העולמי בוושינגטון, בימים אלו).
 
לאביאל הייתה מעורבות אישית במספר מחקרים מרכזיים, בהם תיפקד לעיתים, כמלווה מחקר ראשי. הוא העניק תשומת לב רבה להתקדמות פרויקט המו"פ להקמת רשת תחנות GPS הקבועות במדינת ישראל, במשך 6 שנים, עד סיומם המוצלח של שלבי המו"פ. הוא תמך בתהליך הפיכתה של המערכת לכלי "תעשייתי", אשר ישרת את קהילות המודדים, נווטים, גיאודטיים ומדענים ברמת אמינות גבוהה.
 
כאדם, בעל דרך מחשבה מקורית, יזם בעצמו מספר נושאים של מחקר, כגון מערכת מומחה לקדסטר, והשימוש בצילומי אוויר ישנים לשחזור גבולות קדסטראליים. אביאל היה מעורב, עמוקות, במחקר בינלאומי, הממומן באמצעות קרן קנדה-ישראל, בנושא פיתוח מצפה גיאומגנטי בעל רגישות "עַל" המשולב בחיישני ראדון, ובשנה וחצי האחרונות תיפקד, ללא ספק, כמרכז מחקר זה, בפועל.
 
אביאל האמין ששילוב ועיבוד השוואתי של הנתונים המחקרים התשתיתיים (כמו נתוני רשת תחנות ה- GPS הקבועות, המצפה הגיאומגנטי החדיש, הקרינה הקוסמית, הגרבימטריה, הראדון, מפלס הים ועוד) ישמשו, באופן מהפכני, ללימוד מנגנוני רעידות האדמה ויובילו אולי להצלחות בחיזוי שלהם.
 
בתקופת כהונתו כמנהל, פורסמו תקנות המודדים (מדידות ומיפוי) התשנ"ח – 1998, ונכנסה לשימוש חובה רשת ישראל החדשה. אביאל תמך בכל כוחו ויוקרתו בקידום הקמתו של קדסטר תלת-מימדי במדינת ישראל.
 
אישית, עלי לציין, כי אביאל היה שותף מבין, מעורב, מנחה ומכוון בתהליך בניית התפקיד והפעילות של המדען הראשי. הוא נתן לי מרחב פעולה רב מאוד, העריך, שמח והתגאה בתוצאות ועשה בהן שימוש ניהולי למען המרכז למיפוי ישראל.