האטלסים של פרופסור משה ברוור

סיכם: חיליק הורוביץ, אוגוסט 2008  

האטלסים הראשונים שהודפסו בעברית נערכו בידי זאב ז'בוטינסקי (שנות ה-20 של המאה העשרים) ובידי ד"ר אברהם יעקב ברוור (אביו של פרופ' משה ברוור) בשנות ה-30 וה-40; האטלסים של פרופ' משה ברוור בהוצאת "יבנה" (משנת 1950 ואילך): ההסכם על עריכתם במחלקת המדידות (כיום מפ"י) החל בשנת 1954/5, עריכתם הכרטוגרפית, הדפסתם במפ"י ותוכנם.

מבוא

בשנת 1954/5 החל פרופסור משה ברוור להדפיס את האטלסים שהוא עורך במרכז למיפוי ישראל (מפ"י). עד אז הודפסו שלוש המהדורות הראשונות בווינה, במכון הגיאוגרפי של Hoelzel. מ-1954/5 נערכו והודפסו במפ"י עשרות מהדורות של אטלסים לבתי-ספר יסודיים ו תיכוניים, האטלס האוניברסיטאי החדש והאטלס הפיסי-מדיני-כלכלי. יצאו לאור גם מהדורות של האטלס בערבית. האטלסים בעריכת פרופסור ברוור כוללים מיפוי של כל היבשות, המדינות והימים בכדור הארץ, וככאלה, הם הנפוצים במדינת ישראל. האטלסים, שיוצאים לאור באמצעות הוצאת הספרים יבנה, עוברים עריכה כרטוגרפית במפ"י ומודפסים בו

אטלסים קודמים

האטלס הראשון בעברית נערך בידי זאב ז'בוטינסקי בשנת 1925. העורך המדעי של אטלס ז'בוטינסקי היה ד"ר שלמה פרלמן. האטלס הודפס בלייפציג, גרמניה, והכינו אותו כרטוגרפים גרמנים. מפות האטלס הובאו ללא קואורדינטות ומי שערך את הכיתוב בעברית היה חסר ידע וניסיון, אך האטלס היה יפה והיה היחיד בתקופתו.

אטלס ז'בוטינסקי אזל, ובבתי-הספר העבריים בארץ-ישראל השתמשו התלמידים באטלסים באנגלית או בצרפתית. בשנות ה-30  הוחלט על הפקת אטלס חדש בעברית לתלמידי בתי-הספר. את האטלס ערך ד"ר אברהם יעקב ברוור, אביו של פרופסור משה ברוור. על הכרטוגרפיה הופקד מרקו עיני, כרטוגרף בכיר במחלקת המדידות של ממשלת המנדט ומנהל מדור כרטוגרפיה לאחר הקמת המדינה. האטלס הודפס לראשונה בלונדון בשנת 1935, בחברת Philips, ויצא לאור על-ידי חברת אמנות בע"מ, שמקום מושבה היה בתל-אביב. במלחמת העולם השנייה חסמו ציי איטליה וגרמניה את הים התיכון לשיט ולא היה אפשר לסחור דרכו. לאחר המלחמה חודשה הדפסת האטלס, אלא שאברהם יעקב לא היה מרוצה מעבודת חברת אמנות בע"מ ופרש מעריכת האטלס. בשנת 1950/51 הודפסה בלונדון המהדורה האחרונה שלו.

בשנת 1950 יצאה לאור המהדורה הראשונה של האטלס לבתי-הספר היסודיים שנערכה בידי משה ברוור, בנו של אברהם-יעקב. האטלס הודפס במכון הגיאוגרפי-כרטוגרפי הֶלצֶל בווינה וכעבור שנה הודפס בו גם האטלס לבתי-הספר התיכוניים. הכרטוגרפיה האוסטרית הייתה יפה ומשוכללת יותר מזו של Philips בלונדון. כך נעלם מהשוק האטלס של אברהם-יעקב ברוור והחל עידן האטלסים של פרופ' משה ברוור.

האטלסים של פרופ' משה ברוור; עריכתם והדפסתם במרכז למיפוי ישראל

פרופ' משה ברוור ראה טעם לפגם בהדפסת האטלסים באוסטריה שלאחר מלחמת העולם השנייה  ויוסף אלטסר הסכים לטפל בהדפסת האטלס בארץ. בשנת 1954 הגיע ברוור להסכמה עם אלסטר על הדפסת האטלסים במחלקת המדידות. ברוור הביא למחלקת המדידות מווינה את הפילמים ששימשו להדפסת המפות. בסוף שנת 1954 ובמהלך שנת 1955 הודפסו  האטלסים, גם לבתי-הספר היסודיים גם לבתי-הספר התיכוניים. ההדפסה במחלקת המדידות נעשתה לאחר שהוכנסו באטלסים שינויים, כמו החלפת סוג הכתב (באוסטריה הדפיסו את האטלסים בעברית בפונט שהודפסו בו ספרי התנ"ך; לא היו אחרים כיוון שכל מה שהיה קשור לשפה העברית הושמד בידי הנאצים).

מאז 1954/55 נעשית ההכנה הכרטוגרפית של האטלסים במרכז למיפוי ישראל. בשנים הראשונות הופקד גאול מכליס על העבודה הכרטוגרפית ועזרו לו הנרי אלייקים וגברת סבירצקי. בשנות ה-70 החל שאול דגן לעזור לגאול מכליס בהכנות הכרטוגרפיות, ועתה הוא האיש האחראי על עבודות אלה. גם הדפסת האטלס נעשית במרכז למיפוי ישראל. פרופ' ברוור מגיע למרכז למיפוי ישראל כדי לפקח על העבודה על-פי הצורך. בעבר הייתה תדירות הביקורים אחת לשבוע, לפעמים כמה פעמים בשבוע. האטלס לבתי-הספר התיכוניים הודפס עד כה 57 פעמים והאטלס לבתי-הספר היסודיים הודפס 52 פעמים. בשנת 1970 הוכן לראשונה האטלס האוניברסיטאי ועד היום הודפס 41 פעמים.

אטלס לבתי-ספר יסודיים בשפה הערבית יצא לאור לראשונה בשנת 1989 ועד כה יצאו לאור שש מהדורות שלו הוא תואם את האטלס המקביל בעברית. האטלס הוכן והודפס במפ"י.. אטלס לבתי-ספר תיכוניים בשפה הערבית יצא לאור לראשונה בשנת 1990. גם הוא תואם את האטלס המקביל בעברית וגם הוא הוכן והודפס במפ"י. עד כה יצאו לאור עשר מהדורות שלו.

האטלסים פותחים במפות של ארץ-ישראל: מפות פיסיות המספקות לקורא תמונת מבט כללית על הארץ − מיקום יישובים, שמות נחלים, מערכת הכבישים, גובה יחסי לפני הים, גבולות המדינה ועוד; ומפות נושאיות המציגות נושאים גיאוגרפיים והתיישבותיים רבים ומגוונים ומספקים לתלמיד, לגיאוגרף או לחוקר תמונה על הנושא שהוא חוקר. דוגמאות לנושאים: אקלים – אזורי אקלים; טמפרטורות ממוצעות/מקסימליות/מינימליות של החודש החם/הקר; משקעים – ממוצע רב-שנתי; מספר ממוצע של ימי גשם; ועוד. אוכלוסין – השתנות צפיפות האוכלוסייה לאורך השנים; הערים הגדולות – התפתחות, חלוקה תפקודית; ועוד נושאים מגוונים.

המפות שלאחר מכן הן מפות המזרח התיכון, אגן הים התיכון, אסיה, אירופה ושאר היבשות. לכל אזור או יבשת יש מפות פיסיות, מדיניות, כלכליות ונושאיות.

באטלסים מובא מפתח שמות היישובים, האיים, הנהרות ורכסי ההרים, עם הפניה לעמוד המתאים באטלס. בחלקם הופיע גם לקסיקון גיאוגרפי בעריכת פרופ' ברוור ובו מונחים גיאוגרפיים מבוארים  ומידע גיאוגרפי.

מפות ישראל שבאטלסים מבוססות על מפות של מפ"י שעובדו והותאמו לאטלסים. המפות הנושאיות של ישראל והמזרח התיכון מקורן ברובן בעבודות מחקר של מכונים מדעיים בריטיים ושל סטודנטים ומרצים בחוג לגיאוגרפיה של אוניברסיטת תל-אביב. חלק מן המפות הנושאיות של ישראל התבססו על מפות אטלס ישראל. מפות שאר העולם מבוססות על מפות של המכון הכרטוגרפי האוסטרי ושל מכון גיאוגרפי-כרטוגרפי בריטי.

הכנת האטלסים והדפסתם נמשכת, ומשנת 2007 מכינים את האטלסים בשיטות מחשוב חדישות.   

 

תמונה 1135: לוח הדפסה מתוח על הגליל במכונת הדפוס של מכונת דפוס אופסט של Roland, בעת הדפסת האטלס האוניברסיטאי של פרופ' משה ברוור, ינואר 2005.

תמונה 1133:
הדפסת דפים של האטלס האוניברסיטאי של פרופ' משה ברוור במכונת דפוס אופסט של Roland, ינואר 2005.

 

תמונה 1136:
דפים מודפסים של האטלס האוניברסיטאי של פרופ' משה ברוור לפני חיתוכם. ינואר 2005.

תמונה 1852: פרופ' משה ברוור ושאול דגן  בעת עריכת המהדורה החדשה של האטלס בערבית. אוגוסט 2008.

מקורות:

1.   ריאיון עם פרופ' משה ברוור, י"ג טבת תשס"ד, 7 בינואר 2004.

2.   שיחה עם פרופסור משה ברוור ב-14 באוגוסט 2008, להשלמת מידע.

3.  ברוור משה, פרופ' (עורך): אטלס אוניברסיטאי חדש. פיסי, מדיני, כלכלי היסטורי. מהדורה חדשה מורחבת ומעודכנת, הוצאת ספרים יבנה, תשס"א, 2001.

4.  ברוור משה, פרופ' (עורך): אטלס פיסי מדיני וכלכלי, מהדורה חדשה מעודכנת, הוצאת ספרים  יבנה, תשס"א, 2000.

 

הערה: שני האטלסים שימשו מקור מידע מדגמי לחלק מהכתוב במאמר.