אנדרו פארק מיטשל (A. P. MITCHELL)

מנהל ​מחלקת המדידות בשנים 1948-1940

מיטשל שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה כטייס. מטוסו הופל בחזית המערבית באירופה, והוא נשבה בידי הגרמנים. לאחר המלחמה, בנובמבר 1919, החל לעבוד במצרים והתמחה בעיקר במדידות קדסטר. בשנת 1922 ארגן משלחת למדידות הידרוגרפיות באוגנדה, לאורך הנילוס העליון. בשנת 1927 מונה למנהלמחלקת המדידות של עבר הירדן. 

 
ב-1 באפריל 1940 נכנס מיטשל לתפקידו כמנהל מחלקת המדידות בארץ ישראל. עם כניסתו לתפקיד נכנסה לתוקפה החלטת ממשלת המנדט לפרק את נציבות הקרקעות והמדידות ולהחזירה למתכונת הקודמת של מחלקות נפרדות למרשם, הסדר קרקעות ומדידות. מתכונת זו הייתה נהוגה עד תקופתו של סלמון (כשסלמון מונה לנציב הקרקעות והמדידות ציפו כי כממונה על כל הגופים העוסקים בקדסטר בארץ ישראל, ידע כיצד לסגור את הפער הגדול שנוצר בין התקדמות המדידות לבין הפיגור בעבודת הסדר המקרקעין. עתה, כדי שניתן יהיה למנות מנהל בדרג נמוך יותר בראש מחלקת המדידות, בוטל תפקיד נציב הקרקעות והמדידות).

 
מיטשל האיץ את המדידות להסדר מקרקעין בארץ ישראל, תהליך שהחל לפניו ג'יימס סטאבס עם דעיכת המרד הערבי (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). הוא הגדיל את מספר העובדים בכ-50%, כדי להאיץ את ההסדר ואת ייצור המפות והדפסתן. בתקופתו פעלו כ-20 צוותי מדידה, והמספר הכולל של העובדים הגיע לשיא של 736 איש. מיטשל גם דאג לשיפור מעמד העובדים על-ידי קידומם בדרגות. הוא פתח בית-ספר למדידות בג'נין (פעל מראשית 1942 עד מרץ 1943), ופתח מחדש את ביה"ס למדידות בנצרת בדצמבר 1944. מיטשל יזם שיטות לקיצור שלבי עבודת ההסדר, והיה מעורב בדיונים לגבי איחוד הגופים העוסקים בקדסטר לשם זירוז עבודת ההסדר.

 
מיטשל התכוון להשלים את עבודת ההסדר תוך עשר שנים מיום כניסתו לתפקיד על-ידי תפוקה שנתית של 900,000 דונם מוסדרים. בסוף 1946, לפני סוף עבודות ההסדר בתקופת המנדט, הושלמו מדידה ומיפוי של יותר מ-5 מיליון דונם, כ-20% משטח א"י בגבולות המנדט, וכ-40% מהשטח שיועד על-ידי הבריטים להסדר. הושלמה מדידה של כ-11,000 גושים (לעומת 6,250 בשנת 1939, לפני כניסתו לתפקיד). 

 
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בפברואר 1940, הוקמה מפקדת המיפוי הצבאי בתוך מפקדת המזרח התיכון של הצבא הבריטי בקהיר. בא"י הוקמה מפקדה מקומית כשלוחה של המפקדה בקהיר, וזו הפעילה את מחלקת המדידות בא"י על פי צרכיה. הצבא הבריטי מצא במחלקת המדידות מלאי של מפות, צוות מקצועי ומערכת ייצור קרטוגרפית יעילה. בין דצמבר 1942 לספטמבר 1945 אף הוגדרה העבודה במחלקת המדידות כשירות צבאי על פי חוקי החירום.

 
המפות והמידע הגיאודטי שהיו במחלקת המדידות תאמו את צורכי הצבא הבריטי באופן חלקי בלבד. המחלקה, בראשותו של מיטשל, נערכה להשלים את החוסרים, וביניהם הדפסת מפות בקנ"מ 1:20,000 על פי חומר הגלם שעמד לרשותה ומאוחר יותר הכנת מפות בקנ"מ 1:25,000 שתאמו את צורכי הצבא; עדכון המפות השונות והדפסת מפות רבות על פי דרישות הצבא; עריכת חישובים להמרת ערכי קואורדינטות מהיטל קאסיני-סולדנר להיטל גאוס-קונפורמאלי (מרקטור רוחבי) שאיתו עבד הצבא; והכנת רשימון מקומות (GAZETTEER) של ארץ ישראל בשנת 1940 (בשנת 1945 יחידה מיוחדת במפקדת המיפוי הבריטי בירושלים הוציאה מהדורה נוספת) ובשנת 1948.

 
המפה הטופוגרפית בקנ"מ 1:100,000 שעוצבה על-ידי סלמון והייתה בעלת אופי אזרחי, הוחלפה במהלך המלחמה למפה בעלת אופי צבאי. היא נעשתה מרהיבה פחות, עמוסה פחות בפרטי תכסית, אך תכליתית יותר. היא כללה, בין היתר, סריג קואורדינטות צבאי ומיון של סוגי הדרכים. כדי להתאים את גודל הגיליונות למכונות הדפוס הניידות של הצבא, שונתה גם החלוקה לגיליונות, מ-14 גיליונות בחלוקה הישנה (מצפון הארץ עד אזור באר-שבע) ל-16 בחלוקה החדשה.

 
לקראת סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל נעצרה פעילות המיפוי במחלקת המדידות. בפברואר 47' פינו הפקידים הבריטים את בני משפחותיהם מהארץ. לאחר מכן הוכרז בארץ "מצב צבאי". מיטשל מונה ליועץ לענייני מדידות של המפקד הצבאי של אזור תל-אביב וזכה להערכה רבה על תרומתו המקצועית. הוא אף זכה בהוקרת הנציב העליון, ועוטר בתואר CMG – חבר מסדר סנט מייקל וסנט ג'ורג'.

 
לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת הארץ, הפסיקו העובדים הערביים להגיע לעבודה במחלקת המדידות שנמצאה באזור היהודי בתל-אביב. מיטשל, שלא קיבל הנחיות ברורות על עתיד מחלקת המדידות, החליט על דעת עצמו להקים ברמלה שלוחה של המחלקה, ולמעשה הקים באופן זה את מחלקת המדידות של המדינה הערבית. הוא גם הנחה להעביר לרמלה מפות, מסמכים וציוד עבור המדינה הערבית שבדרך (בשל פעילות "ההגנה" הגיעו רק חלק מהמפות והמסמכים לרמלה). ב-18 בינואר התחיל מיטשל להפעיל את מחלקת המדידות ברמלה ולהעביר לשם את העובדים הערביים ואת משפחותיהם. ב-28 בפברואר 1948 עברו מיטשל וסגנו לה-ריי, למחלקה שברמלה, ולא שבו עוד למשרד הראשי בתל-אביב. ב-25 במרץ 1948 נפרד מיטשל מהמחלקה ברמלה, ועזב את הארץ בחודש אפריל.

 
לפני עזיבתו טיפל מיטשל בנושא כוח האדם,כדי להבטיח את עתידם ואת זכויות הפרישה של העובדים. על פי הנחייתו ביררו מי מהעובדים היהודיים בתל-אביב מתכוון להמשיך ולעבוד במסגרת הרשות שתירש את מחלקת המדידות המנדטורית. רשימת העובדים שחתמו על המשך העבודה הועברה לנציבות האו"ם בירושלים. מאוחר יותר טיפלו בענייניהם של עובדי המנדט לשעבר משלוחה עורפית של ממשלת המנדט שהוקמה בקפריסין. 


 
על-פי הספר "קרקע ומפה" מאת דב גביש, הוצאת יד בן-צבי, 1991