גיורא גולוד

מנכ"ל בפועל: 31.3.2003-1.4.2002
עבד במחלקת המדידות/מפ"י בשנים 2007-1967, תחילה כאיש מדור חישובים, אח"כ כמנהלו. היה אחראי על ענ"א (עיבוד נתונים אוטומטי) והוביל את פיתוח הממ"ג בשנותיו הראשונות. סמנכ"ל למידע ולמיפוי מ-1993 ועד פרישתו. בשנת 1992/3 – מנכ"ל בפועל, לאחר רצח המנכ"ל הקודם,אביאל רון, בפיגוע טרור. 

​יליד שנת 1941. גדל בתל-אביב. למד בבית-הספר העממי תל-נורדוי ובבית-הספר התיכון גאולה. בשנת 1959 החל שתי שנות לימוד בבית-הספר הגבוה למדידות בתל-גיבורים שבחולון. לאחר סיום לימודיו בקיץ 1961 התגייס לצה"ל ושרת בהנדסה קרבית. לאחר שחרורו היה איש מילואים עד שנות ה-80' הראשונות. בעת שרותו במילואים יצא לקורס קצינים, וסיים את שרותו הצבאי בדרגת סרן. לאחר השרות הצבאי עבד בהקמת נמל אשדוד כמודד וכצוללן, והיה אחראי על העבודות שנעשו על-ידי חברת "סולל בונה" בעת הקמת הנמל. גיורא היה אחראי על שלושה/ארבעה עובדים של החברה האמריקאית Fredric R. Herris, והעבודה בה עסק הייתה מגוונת וכללה מדידות גיאודטיות ועבודות ימיות מורכבות. עבד בנמל אשדוד עד ראשית שנת 1967. 

תמונה 1281:
טופס הבקשה של גיורא גולוד להתקבל לביה"ס הגבוה למדידות, 12.7.1959

עם סיום עבודות הקמת נמל אשדוד הפך להיות מובטל. בישראל שרר מיתון, ולשכת העבודה התקשתה במציאת מקום עבודה חדש עבורו. הוא גילה יוזמה, ניגש למחלקת המדידות, נבחן, ונקלט במדור חישובים. הקליטה לא הייתה חלקה. תחילה הוגדרה לו משרה זמנית של שלושה חודשים במקום עובדת שיצאה לחופשת לידה, לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים והוא נקרא לדגל. לאחר שחזר למחלקת המדידות עסק בעיקר בחישובים הנדסיים ובאיזון מדוייק. מספר שבועות לאחר המלחמה יצא עם משלחת של מחלקת המדידות למדידות בסיני. בראש המשלחת עמד זיסקינד פרלמן, מנהל מדור המחקר של המחלקה. המשלחת עסקה במדידות לקישור מערכות הטריאנגולציה של סיני ומדינת ישראל, עשתה תצפיות אסטרונומיות ומדדה מרחקים וזוויות. במדידות בסיני עשו המודדים שימוש במכשיר מדידה חדש, הטלרומטר, שאיפשר מדידות למרחקים של עשרות ק"מ. כששב מסיני, עסק בחישובי המדידות שעשתה המשלחת בסיני.​

​גיורא הגיע למחלקת המדידות בשנים הראשונות להתפתחות האוטומציה בה. מחלקת המדידות החלה, במקביל, בשימוש במחשבים אלקטרוניים לצורך חישובים ועיבוד נתונים, ובמעבר הדרגתי ממכונות חישוב מכניות למכונות חישוב אלקטרוניות שולחניות. חלק ממכונות החישוב האלקטרוניות ניתן היה להפעיל כמחשב אלקטרוני זוטא, הן לביצוע מהיר של פעולות חשבוניות כמו הוצאת שורש ריבועי, העלאה בחזקה וקבלת ערכי הפונקציות הטריגונומטריות בלחיצת כפתור אחת; והן כדי לתת פתרון מהיר של בעיות בשלמותן, ללא פרוקן לסדרת פעולות בלתי רציפות, כנדרש במכונת חישוב אחרת. הדבר התאפשר באמצעות תוכנית שנרשמה על סרט מנוקב או על סרט מגנטי. גיורא הבין את משמעות השימוש במחשב האלקטרוני ובמכונת החישוב האלקטרונית השולחנית. הוא ידע כי החישובים הנעשים במשרד אינם מדביקים את קצב המדידות בשדה, והחל לכתוב תוכניות לחישובים ולעיבוד נתונים. אחת התוכניות הראשונות שכתב הייתה באמצעות מכונת החישוב HEWLET-PACKARD 9100A. התוכנית איפשרה המרה מקואורדינטות גיאוגרפיות לקואורדינטות של היטל קסיני-סולדנר. כפי שכתב אותה, כך כתב תוכניות רבות נוספות. 


​המחשב הראשון ששימש את מחלקת המדידות היה IBM-360, שנמצא במבנה השרות של IBM, לא הרחק ממחלקת המדידות. בבניין מחלקת המדידות הוצבה מכונה לניקוב כרטיסי IBM עם קוד המקור של התוכניות השונות וחומר ההרצה של התוכניות. גיורא היה זה שבדרך כלל לקח את קופסת הכרטיסים למבנה של IBM שנמצא בתחילת רח' לינקולן. הכרטיסים המנוקבים הועברו למפעיל המחשב 360IBM-  על-מנת שיריץ אותם. בעבודתו זו כ"נושא כלים", כפי שהגדיר את עצמו, למד רבות מסביבת העבודה עם זיסקינד פרלמן, משה ארז ופרופ' בנימין שמוטר, שכתבו את התוכניות של מחלקת המדידות. הוא למד את שפת פורטרן בכוחות עצמו. אחר-כך השלים את לימוד השפה בקורס, וכאמור לעיל, החל, גם הוא, לכתוב תכניות. 


התוכנית העיקרית שניקבו אז הייתה תאום צלעונים של מדור חישובים.  
בראיון עימו סיפר גיורא כי מנהל מחלקת המדידות הקפדן, יוסף אלסטר​, אֵימַת כל העובדים, עבר בחדרו וראהו עובד במכונת החישוב של שושני, מנהל מדור חישובים. עניינה את אלסטר השאלה מה מכונת החישוב עושה אצלו. כשהתחוור לו כי גיורא כותב תוכנית לחישובים, ישב לידו, ובמשך שעתיים בדק את התוכנית מול תיקי החישובים. אלסטר זיהה את הפוטנציאל, הבין שמחלקת המדידות עומדת לפני מהפך משמעותי, ומאז ישב עם גיורא כמעט מדי יום כדי לעקוב אחר ההתקדמות בכתיבת התוכניות.  

בראשית שנות ה-70' הוחלט במחלקת המדידות לעבור למחשבים שימצאו בבניין המחלקה. המחשב הראשון, IBM- 1130, הושכר למחלקת המדידות. במחצית שנת 1978 הגיע לאגף המדידות מחשב  330C-  DATA GENERAL. במחשב זה נעשו רוב החישובים של מחלקת החישובים. בשנת 1984 קיבלה המחלקה מחשב חדש, 10,000MV-  גם הוא של DATA GENERAL. המחשב החדש איפשר תחילת עבודה עם גרפיקה. בנו בו בפעם הראשונה את תוכנית ההדפסה של מפות הקדסטר בצורה גרפית. בשנת 1988 הוחלט באגף המדידות לעבוד עם רשת מחשבים במערכת ה- UNIX – מערכת הפעלה מבוזרת ומהירה. גיורא ליווה את הרכישות. במקביל ליווה את רכישות התווינים (מכונות להדפסה של שרטוטים בגליונות גדולים) והמְסַפְרְתִים (דיגיטייזרים, המשמשים לקליטת נתונים גרפיים והסבתם לנתונים מספריים במחשב).


​התווין הראשון שהיה באגף, קוראדומאט של חברת ZEISS, הגיע בשנת 1966. התווין השני, 1232 של חברת GERBER, היווה מהפכה רבתי בתחום שרטוט המפות. אחריו הגיע, בערך בשנת 1982, תווין  1077 CALCOMP, שעבד בעיקר לשרטוט מפות גושים להסדר קרקעות. בשנת 1988 לערך, הגיע תווין הרסטר של חברת RASTER GRAPHICS, שהיווה מהפכה בתחום הדפסת המפות. לראשונה התחלנו להדפיס מפות ואורתופוטו, או כל פורמט צילומי אחר.


​​בשנות ה- 80' החליף גיורא גולוד את לילי פיש כמנהל מדור החישובים. הוא קיבל את האחריות על ענ"א (עיבוד נתונים אוטומטי), שצמח במפ"י, והוביל את פיתוח הממ"ג בשנותיו הראשונות. בשנת 1993 קיבל את תפקיד הסגן למידע ולמיפוי. ב- 31 במרץ 2002, בחול המועד פסח, נרצחו מנכ"ל מפ"י, אביאל רון ושני ילדיו, על-ידי מחבל במסעדת "מצה" בחיפה. ב- 1 באפריל 2002,  י"ט ניסן תשס"ב, התמנה גיורא למנהל בפועל של מפ"י. המינוי הוארך מדי שלושה חודשים, עד סוף מרץ 2003. לאחר שחיים סרברו קיבל את תפקיד המנכ"ל של מפ"י, חזר גיורא גולוד לתפקידו כסמנכ"ל למידע ולמיפוי. גיורא פרש ממפ"י בשנת 2007.​


גיורא גולוד תרם רבות למחלקת/אגף המדידות/ מפ"י. תרומתו בלטה במספר תחומים:

א. בקידום המחשוב במחלקת המדידות וביסוסו.
ב. בחישוב מחדש של רשת הבקרה הארצית עקב אמינותה הנמוכה.
ג. בבניית הממ"ג הלאומי.

להלן פרוט הפרוייקטים שיזם/השתתף  בהם:
א. בניית מערך המחשוב של מחלקת המדידות: בנוסף למעורבותו ברכישות, כנאמר לעיל, השתתף בבניית מערכות המידע הניהוליות והייצוריות של מפ"י; תשתיות חומרה ותקשורת, תוכנה ואפליקציות; ויצירת מערכת אחידה ורציפה, העובדת כיום בזמן אמיתי ומקשרת בין כל העובדים ועמדות העבודה.
ב. חישוב כל רשת הבקרה הארצית (טריאנגולציה) של מדינת ישראל: בשנים 1983-1981 תואמה מחדש רשת הבקרה הראשית (דרגות 1 ו- 2). מ- 1983 עד 1986 תואמה הרשת מדרגות 3 ו-4. הסיבה לחישוב מחדש נבעה מאי-יכולתה לתפקד כ"רשת בקרה". אמינותה של הרשת הייתה נמוכה, ולא ניתן היה לסמוך עליה כבסיס למדידות חדשות.
ג. בניית מערכת המידע הגיאוגרפי (ממ"ג) של מדינת ישראל: בסוף שנות ה-80' יזם ודחף את מפ"י ואנשיו לעבור למערכת מיפוי שכבתית חדשנית. גיורא אפיין את מערכת הממ"ג, המתבססת על מאגרי מידע, ומאפשרת להגיע לכל פרט המצוי במאגר באמצעות הגדרה מדוייקת של המיקום הגיאוגרפי שלו. הוא ניתח דרישות מן המערכת והציג אותה בפני מקבלי ההחלטות: תחילה בפני פרופ' שמעון שטרית, חבר ועדת הכספים, שהיה מאוחר יותר, החל משנת 1992, שר הכלכלה והתכנון. ציון שתרוג, מנהל מפ"י בשנים  1994-1993, העיד כי הצגת הממ"ג על-ידי גיורא גולוד בפני פרופ' שטרית הייתה מרשימה מאוד. בעקבותיה שוכנע פרופ' שטרית בחשיבות הממ"ג, תמך בשימוש בו וקידם את הקמתו. אחר-כך הוצג הממ"ג  בפני דוד מגן, שר הכלכלה והתכנון; נתן מאיר, המשנה לחשב הכללי, ועוד. המאמצים נשאו פרי: ב- 5 בינואר 1989 החליטה ממשלת ישראל להטיל על המרכז למיפוי ישראל את הקמת מסד הנתונים של הממ"ג הארצי הלאומי.
ד. בניית מערך ייצור מפות טופוגרפיות בקנ"מ 1:25,000 ממאגרי הממ"ג הטופוגרפי.
ה. יוזמה וביצוע של המיפוי הימי בישראל (יחד עם המנכ"ל, אביאל רון).
ו. עבודה משותפת בפרוייקטים לאומיים עם מוסדות כמו מנהל מקרקעי ישראל (בניית הממ"ג הקדסטרי, שכבת התכנון הארצית ושכבת חכירות הקרקע של המנהל) והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מפקדי אוכלוסיה). שיתוף פעולה עם מנהל מקרקעי ישראל כפיילוט לקראת הכניסה לעבודה במערכת המידע הגיאוגרפית. 
ז. שיתוף פעולה עם גופים נוספים כמו הסיירת הירוקה, רשות העתיקות ועוד. השת"פ נועד לאפשר יעילות-יתר במיפוי שכבות שהינן באחריות גופים אלה, במאבק לשמירת קרקעות, למניעת שוד עתיקות וכד'.
ח. יצירת האורתופוטו הארצי בשיתוף חברת 'אופק - צילומי אוויר בע"מ'. האורתופוטו הצליח מעל המשוער כעזר חדשני המשמש את הציבור כתוספת/גיבוי הממ"ג, ולעתים גם במקומו.

תחילה דובר על מערכת מיפוי אוטומטי. גיורא גולוד, שהיה מנהל גף חישובים ואחראי על ראש גף שרותי ענ"א (עיבוד נתונים אוטומטי) גיאודטי, התקשר עם חברות ומוסדות שעסקו בנושא, בישראל ובחו"ל. הוא חיפש עבור האגף מערכת שתתאים לצרכיו. תוך כדי המגעים עם חברות אלו, הבין שאגף המדידות ישדרג את עצמו ב"קפיצת מדרגה" אם יעבור לעבוד במערכת בעלת בסיס נתונים (DATA BASE) במקום לעבוד במערכת עם קבצים (FILE SYSTEM). הפור נפל, והוחלט לעבוד במערכת הממ"ג (מערכת מידע גיאוגרפית – GIS), המתבססת על מאגרי מידע, ומאפשרת להגיע לכל פרט המצוי במאגר באמצעות הגדרה מדוייקת של המיקום הגיאוגרפי שלו. התחום התמקד בפיתוח ובקידום הבסיס הטכנולוגי של מערכת המידע, ובקשר עם חברות ומוסדות שעסקו במערכות מידע בישראל ובחו"ל. הוא ניתח דרישות מן המערכת ואיפיינן למערכת המידע הגיאוגרפי שנרכשה על-ידי המרכז למיפוי ישראל. במקביל עסק גף ענ"א בהעברת מפ"י לרשת מחשבים הכוללת כיום עשרות תחנות עבודה ומחשבי קצה. רשת כזו מאפשרת עבודה בממ"ג ברמת הארגון.  

ב- 1 באפריל 2002 התמנה גיורא למנהל בפועל של מפ"י, לתקופה בת שלושה חודשים. המינוי חודש עוד שלוש פעמים, עד לבחירתו של חיים סרברו לתפקיד המנכ"ל. הפעילות החשובה של גיורא במהלך השנה בה היה מנהל בפועל הייתה החזרת מפ"י לאיזון ולפעילות מלאה, לאחר האבידה הגדולה בעקבות רצח המנכ"ל אביאל רון. גיורא המשיך את הפרוייקטים שבהם החל לעסוק קודם לכן: בניית הממ"ג, עדכון האורתופוטו מדי שנה, שיתוף פעולה עם מוסדות נוספים (ממ"י, המנהל האזרחי, הלמ"ס, הסיירת הירוקה ועוד). בתקופת ניהולו את מפ"י הוביל את פרוייקט תחנות ה-GPS  הקבועות. בשנת 2003 הוצא מכרז לניהול והחזקת התחנות, ולמתן שרותים למודדים.

כשחזר לתפקיד הסמנכ"ל למידע ולמיפוי ב- 1 באפריל 2003 המשיך לעסוק בממ"ג הטופוגרפי ובביסוסו. כאמור לעיל, פרש בשנת 2007. 

                                                                                                                                     כתב: חיליק הורוביץ

מקורות:
1. ראיון עם גיורא גולוד, 13 במאי 2007.
2. שושני אורי: אוטומציה. עבודה וביטוח לאומי, ירחון משרד העבודה 1, שבט תש"ל, 15 ינואר 1970.
3. גולוד גיורא: חידוש רשת הבקרה הגיאודטית בישראל ע"י הגדרה ותיאום מחדש. מדיתון (בטאון אגף המדידות) גליון מס' 12, 1986 - ניסן תשמ"ו.
4. קולר  זאב, דברים לסיומו של תהליך ולהתחלה של תקופה, כנס תקופתי של מנהלי מחלקות, 30.12.1991 (דברים שנשא בכנס).