הקהילה והחברה בעת רעידת אדמה: היבטים התנהגותיים, חברתיים וקהילתיים - דב פלד

מבוא

רעידת אדמה היא תופעת טבע שלא ניתן למנוע אותה, גם לא לחזותה או להתריע על התרחשותה מבעוד מועד. תוצאות רעידת האדמה תלויות במקום התרחשותה, בעוצמתה ובמאפייני האזור שנפגע. הנזקים באופן טבעי, צפויים להיות חמורים יותר באזור בנוי ומאוכלס בצפיפות מאשר באזור שהאוכלוסייה בו דלילה. רוב הפגיעות נגרמות בדרך כלל מהתמוטטות מבנים, קריסת תשתיות ונפילת חפצים, ומשריפות ודליפת חומרים מסוכנים הקורים בעקבות הנזקים המבניים. עם זאת, לא כל רעידת אדמה חייבת להסתיים באסון. ניתן למנוע נזקים, ובוודאי לצמצם את היקף הנזק וחומרתו על ידי היערכות נכונה מראש. למרבה הצער, כאשר מתרחשת רעידת אדמה חזקה, כמעט תמיד יש מי שעולמם חרב עליהם; כאלה שאיבדו את יקיריהם, את רכושם או את מקורות פרנסתם, או שאיכות חייהם נפגעה. ככל שהיקף הפגיעות גדול יותר, ההשלכות על הקהילה קשות יותר וממושכות יותר. לתוצאות הצפויות בעקבות רעידת אדמה חזקה יש גם משמעויות מערכתיות בכל תחומי החיים. בתחום החברי-כלכלי ייתכנו השפעות החל מההשלכות המיידיות על הפרט והמשפחה, בשל מוות או פציעה של בני משפחה ויקירים (בשלבים הראשונים גם נעדרים ולכודים), נזק עד אבדן מוחלט של קורת גג ורכוש; דרך פגיעה זמנית בתשתיות ושירותים שונים כגון חשמל, מים, תקשורת, תחבורה, חינוך, מזון, ביוב, בנקאות, דואר, שירותי רפואה, שירותי סעד ורווחה, קבורה, פעילות של מוסדות ייחודיים, פינוי אשפה, מקומות עבודה, עסקים פרטיים/משפחתיים; וכלה בתוצאות קשות כגון אבטלה, אבדן יכולת קיום בסיסית למשפחות ולקהילות, עצירת פרויקטים ופיתוח כלכלי וחברתי, פגיעה בשגרת חיים, אבדן מסגרות חברתיות כחינוך, תרבות וספורט, פירוק משפחות, בעיות נפשיות והיבטי שיקום שונים שעלולים להימשך חודשים ושנים אחרי התרחשות רעידת האדמה.
תשתיות שנבנו והוקמו במשך שנים, בהשקעות ובמאמצים רבים עלולות להיהרס כהרף עין. שיקומן עלול להימשך מספר שנים, והקהילה תידרש להיערך לתפקד בלעדיהן כמיטב יכולתה במהלך פעולות השיקום.
הבנת ההשלכות של רעידת אדמה בתחומים השונים, והשפעות הגומלין ביניהן, היא בסיס ותנאי להיערכות נכונה לשלושת השלבים הבסיסיים של כל מצב חירום או אסון:
- היערכות למניעת הנזקים ולצמצום חומרת התוצאות בכל התחומים - בשלב ההתכוננות;
- היערכות להתנהגות נכונה ולמתן מעלה יעיל בעת הרעש ומיד לאחריו - בשלב התגובה;
- היערכות לטיפול רב-תחומי בתוצאות, שיקום והחזרת החיים למסלולם - בשלב השיקום.
ההיערכות נדרשת בכל הרמות: ברמת הפרט, המשפחה, הארגון או הקהילה, היישוב, הרשות המקומית, ועד לדרג הארצי (ממשלתי). שיתוף פעולה ותיאום בין הרמות השונות אינם מובנים מאליהם. על הקהילה לגלות יוזמה ומעורבות ולהשפיע על ההיערכות, בכל שלב בהתאמה.
ההיערכות הנדרשת לרעידת אדמה מותנית ביוזמתם וברצונם הטוב של התושבים ללמוד ולדעת על רעידת האדמה ועל השלכותיה ומה ניתן לעשות לצמצום נזקיה ולטיפול בתוצאותיה. גם במקומות שבהם חובת היערכות לרעידת אדמה מעוגנת בחוקים ובתקנות, תחום זה קשה לאכיפה. אין תחליף להיערכות מקדימה ברמת הפרט והמשפחה, מתוך הבנה שרק הכנה נאותה תצמצם את חומרת התוצאות.
חשוב לדעת לא רק מה עלול לקרות, אלא גם מה ניתן לעשות. מה כולל מערך התגובה בישראל? איך צפויים הרשויות וגורמי התגובה השונים להגיב ולפעול? אילו גורמים פועלים בשעת אסון - איך לפנות אליהם, מתי הם צפויים להגיע, איך ניתן להיעזר בהם ומהם סוגי הסיוע שאפשר יהיה לקבל מהם?
היקף התגובה שיידרש בעקבות רעידת אדמה חזקה, והאפשרות שייפגעו צירי תנועה ותשתית, עלולים ליצור מצב שבו הסיוע למקומות מסוימים יתעכב. לכן לפחות במשך 24 עד 72 השעות הראשונות שלאחר רעידת אדמה יהיה על כל אחד לעשות כמיטב יכולתו, והקהילה תיאלץ להתארגן ולפעול בכוחות עצמה עד אשר יגיע סיוע מאורגן מגורמי חוץ.
בנסיבות קשות אלה חשובים במיוחד החוסן הקהילתי, הלכידות, היכולת והרצון לעשות יחד, כדי להתמודד עם השלכות המצב בשלב המיידי, ובעיקר לפעול לשיקום הקהילה ולפיתוחה בראייה עתידית.
אירוע אסון הוא אירוע חברתי במהותו, המשפיע על החברה והקהילה ועל אמות המידה לאיכות חיים ראויה, ומשליך על ערכים, על מוראל ועל חוסן קהילתי ולאומי.
ההיבטים הנפשיים, הפסיכולוגיים, ההתנהגותיים והחברתיים הקשורים להיערכות לקראת רעידת אדמה ובעיקר להתמודדות עם תוצאותיה. משולבים במרכיבים הפיזיים הכלכליים הארגוניים. יחסי הגומלין בין מרכיבים כה רבים מחייבים גישה רב-תחומית שבעיקרה ניתן ליישמה בדרג הרשות המקומית.

היבטים התנהגותיים בעת רעידת אדמה

הציבור מורגל במצבי חירום ביטחוניים ומשליך מהם על כל מצב חירום אחר. רוב האנשים בונים על כך שיוזהרו מבעוד מועד ויספיקו לנקוט בצעדי התגוננות מתאימים. אלא שלגבי רעידת אדמה אין התארגנות הדרגתית ואין זמן התראה; היא מתרחשת בבת אחת ובמלוא עוצמתה. לכן, אין להמתין עד שנהיה מאורגנים, מצוידים או מאומנים. יש להיות מוכנים בכל עת, ולפעול כמיטב יכולתנו וככל שעלה בידנו להתכונן עד להתרחשות הרעידה.
אסון רעידת אדמה הנו אחד האיומים היותר חמורים על כל קהילה. בעידן התקשורת המודרנית חשוף הציבור לדיווחים ולסיקור של רעידות אדמה שפקדו אזורים שונים בעולם. המראות של הנזק והשלכותיו בכל תחומי החיים נותנים לאיום ממד מוחשי שקשה להתמודד עמו. הקושי מחמיר כאשר מדובר באיום מתמשך, לאורך השנים. לנוכח התוצאות הצפויות עלולים להתפתח בציבור תחושת חוסר אונים, ייאוש, אבדן תקווה, ובעקבות זאת הכחשה או הדחקה של האיום.
רוב האנשים מתייחסים לאיום רק כאשר הוא נתפס על ידיהם כמוחשי. הגישה ש"אצלנו זה לא יקרה" מסוכנת ומובילה להימנעות מהיערכות ומנקיטת אמצעים כלשהם. חשוב לפיכך לתת את הדעת להיבטים ההתנהגותיים כבר בשלב ההתכוננות וההיערכות המוקדמת, עוד לפני שהתרחשה רעידת אדמה. מחקרים הוכיחו כי ניתן לצמצם את הנזקים בעזרת מודעות ונקיטת אמצעי מניעה שונים.
ההתנהגות הנגזרת ברמת הפרט עלולה להשפיע גם על מקבלי החלטות ובעלי תפקידים ברמות השונות, ומכאן על ארגונים ומערכות. התחושה שממילא אין בכוחנו לעשות עלולה לפגוע בהיערכות. יש גם מי שחושבים שהיערכות לקראת אסון מעידה על היסטוריה, חדרה או חולשה. דווקא בקרב גורמים אלה, נדרשת אחריות יתר ועשייה מתאימה הן להתארגנות והן לקיומה של כוננות מתמדת לתגובה מיידית בעת התרחשות רעידת אדמה. על הקהילה לגלות יוזמה ולדרוש מהרשויות להכין תכניות חירום, להצטייד בהתאם, להכין נהלים ולתרגלם בשיתוף עם הציבור. רק מעורבות קהילתית ולחץ ציבורי יבטיחו שימור המוכנות לאורך שנים.

מידע לציבור

רבים חוששים שמידע מאיים יגרום לפאניקה. ובכן, מחקרים הוכיחו שמידע אמין ומדויק,  הניתן
בזמן - מפחית את גורם ההפתעה ומקנה לציבור תחושת שליטה ויכולת להתכונן טוב יותר. כל קהילה צריכה ליזום ולפעול להפצת המידע לאוכלוסייתה. המידע צריך שיימסר על ידי גורמים מוסמכים ואמינים, שיהיה עקבי וחד-משמעי, ושיחזור על עצמו בערוצי הפצה שונים ומספר פעמים, בשפות שונות ובהתאמה לקבוצות גיל או לאוכלוסיות מוגדרות. המידע הנדרש לציבור בכל הקשור להיערכות לקראת רעידות אדמה, תגובה והתנהגות בהתרחש רעידת אדמה ובעקבותיה, יכלול בין השאר נתונים אלה:
- חומר ונתונים על מאפייני רעידת אדמה והשלכותיהם;
- מקורות מידע ואיך לפנות אליהם לקבלת מידע נוסף;
- כללי היערכות בבית ובמקום העבודה, מה להכין ואיך לשמר את המוכנות לאורך זמן;
- מידע על חיזוק מבנים ודרכים למניעת נזקים או צמצומם בבית, במקום העבודה ובחצר;
- אימונים ותרגילים להתנהגות בעת רעידת אדמה ומיד לאחריה;
- היערכות לקראת מצבי חירום, הכנת תכניות חירום ברמות המשפחה, העסק והארגון;
- מידע על התנהגות במצבי לחץ, תגובות לאירועים קשים, דרכים למניעת לחץ והתמודדות עם
  איומים, חדרה, אי ודאות, שכול ואבדן ועם תופעות אחרות הצפויות בעקבות רעידת אדמה;
- מידע על התנהגות במצבי לחץ, תגובות לאירועים קשים, דרכים למניעת לחץ ולהתמודדות עם
  איומים , חרדה, אי ודאות, שכול ואבדן ועם תופעות אחרות הצפויות בעקבות רעידת אדמה;
- מידע על הטיפול בתגובות לחץ וחרדה אצל ילדים ואוכלוסיות רגישות אחרות;
- כתובות של גורמי סיוע, עזרה נפשית ומחלקות לשירותים חברתיים ברשות המקומית;
- מידע על ביטוח נזקי רעידת אדמה;
- מידע על גורמי החירום בארץ ויכולותיהם בתחום הטיפול במצבי חירום ואסון;
- מידע על גורמים מוסמכים לייעוץ וסיוע בכל תחומי ההתכוננות וההיערכות לרעידת אדמה;
- כתובות של מתקני קליטה של פס"ח באזור המגורים המתאים;
- כתובות וטלפונים של בתי חולים, מרכזי סיוע, ארגוני התנדבות וכו';
- כללי בטיחות והתנהגות לשמירת הבריאות ולמניעת מחלות צפויות בעקבות רעידת אדמה.
חשוב להכיר באיום, להבין ולהפנים שרעידת אדמה חזקה צפויה באזורנו וחובה עלינו להיערך לקראתה. אין אנו יודעים מתי היא תתרחש, ולכן ככל שניערך מוקדם יותר ומהר יותר גוברים סיכויינו להיות מוכנים. ראוי לדעת כי ניתן לצמצם את חומרת התוצאות באמצעות נקיטת פעולות מניעה שונות. התארגנות מוקדמת לטיפול בתוצאות הצפויות תקצר את זמן התגובה ותייעל את פעולות התגובה.
היערכות מתחילה ברמה האישית. הדרכה של בני המשפחה בבית, ובייחוד הילדים, או של העובדים במקום העבודה, חשובה לא פחות מהיערכות ארגונית של גורמי הרשות המקומית, כוחות ההצלה, הכיבוי, מערך הרפואה וכיוצא בזה.
הדרכה לאוכלוסיות מיוחדות - יש צורך בהסברה ובהדרכה  על רעידת אדמה, סכנותיה ותוצאותיה, ובעיקר מה ניתן לעשות לקראתה, במהלכה ולאחריה. ההסברה צריכה להתבצע בכל הרמות: בגני הילדים, בבתי ספר, במוסדות, בכלי התקשורת המקומית, ובמסגרת פעילות הסברה ברשות המקומית. ניתן להסתייע בחומר הסברה המופץ על ידי גורמים מוסמכים כגון פיקוד העורף, מל"ח או הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה השונים בתחום פעילותם.
הורים צריכים להסביר לילדיהם ולוודא שידעו כיצד לנהוג בעת התרחשות רעידת אדמה.
נדרשת הסברה גם לאוכלוסיות חלשות - בין אם במוסדות, בחוגים, במרכזים קהילתיים או בבתיהם. ניתן ליזום פעילות הסברה במסגרת הקהילה באמצעות מתנדבים, תנועות נוער, פעולות חובה ופעולות חברה של תלמידים בבתי הספר, ועדי בתים משותפים, פעילות שכונתית ועוד. חשוב להשתמש בחומר הסברה מוסמך המותאם לאוכלוסיות היעד. פעילות ההסברה החד-פעמית. יש להתמיד בה לאורך שנים, לגוונה ולהטמיעה כחלק מהתרבות הקהילתית-חברתית.

היבטים חברתיים-קהילתיים

בעקבות אסון מתרחשים תהליכים חברתיים המשנים את המרקם החברתי והמאפיינים של הקהילה. מצב החירום משנה סדרי עדיפות בחיי הפרט והקהילה. צרכים בסיסיים להישרדות - כמו קורת גג, מים, מזון, ביגוד, חימום, תרופות - גוברים על כל דבר אחר.
בשלב הראשוני לאחר האסון נוצרת תחושת שיתוף ואחווה בין כלל הנפגעים. נוצרת "קהילת אסון" שלחבריה מכנה משותף, והוא החוויה שעברו. בשלב זה, המכונה על ידי פרופ' חיים גרנות "שעת הזהב", קיימת נכונות להקרבה אישית ולסיוע הדדי, עזרה לזולת, דאגה לחלשים וכדומה. נופלות מחיצות חברתיות, עדתיות או לאומיות; כולם נחלצים להציל ולסייע ללא חשבון. זו גם שעתם של המתנדבים. רבים נוטים לקום ולהתנדב בשעה קשה של אסון. הם פועלים כבודדים או באופן מאורגן להציל נפשות, לחלץ לכודים, לטפל במי שמתקשה. למרבה הצער, מתנדבים רבים נעלמים ברגע שמתחילה התארגנות מסודרת ונדמה להם שאין עוד צורך בהתערבותם. יש למצוא דרך לעודדם להמשיך ולפעול, כי הצרכים עולים כמעט תמיד על יכולת המענה של הרשויות. ארגון המתנדבים והכוונת פעולתם הם משימה חשובה של הקהילה.
בנסיבות אלה גדל הפער בין מי שנפגעו לבין מי שמחוץ לקהילת האסון. החברה מתפלגת על פי מדדים חדשים, ומשתנים ערכים ונורמות. תקופה זו אינה נמשכת זמן רב. בהדרגה מתחיל תהליך של התפכחות, של הבנת המציאות ומשמעותה.
בשלב זה מתחילה התחרות על משאבים מסוימים, מוגבלים בדרך כלל. על רקע ההבנה שאין די לכולם מתחילה הדאגה האישית לגבור על תחושות נעלות של אחווה. עולות תופעות שליליות של השתלטות בודדים או קבוצות על משאבים שונים, נוצר שוק שחור וכיוצא בזה. זהו השלב שבו הקהילה עומדת למבחן. קהילה שהשכילה להיערך כראוי או ששימרה את הלכידות הקהילתיות - תגלה חוסן, תשמור על עקרונות של שוויון בחלוקת הנטל מזה והמשאבים מזה, תעודד המשך סיוע הדדי ותפעל לרווחתם של הפרט והכלל גם יחד. המאחד יהיה דאגת הקהילה לחלשים שבקרבה והרצון לעבור "יחד" את המשבר. בין האוכלוסיות החלשות נמצאים ילדים וזקנים, בעלי מוגבלויות שונות, משפחות חד-הוריות, בודדים, עולים חדשים, בעלי קשיי שפה ותקשורת וגם בעלי הכנסה נמוכה. לכל אלה היה קשה גם לפני האסון, והנסיבות החדשות הגדילו את מצוקתם. מודעות למצוקה זו תסייע לחפש את הקורבנות, לזהות את צורכיהם החשובים ולתמוך בהם תוך שמירה על כבודם ועידודם לעשות למען עצמם ולעתים גם למען אחרים.
יש לחזק את החלשים, על מנת לחזק את הקהילה כולה ולהעצים את יכולתה להתמודד ולשקם את חוסנה.
ההתארגנות לטיפול באוכלוסייה נעשית על ידי הרשות המקומית בסיוע גורמים חיצוניים החל מצה"ל, פיקוד העורף, גופים ממשלתיים שונים וארגוני מתנדבים, וכלה במשלחות סיוע ממדינות זרות במסגרת סיוע בין-לאומי. רוב הגורמים האלה אינם חלק מהקהילה,  וחשוב לשמר את יכולתה של הקהילה לתפקד באופן עצמאי ולכוון את מהלך חייה בלי להשתעבד או לפתח תלות בגורמי סיוע חיצוניים.
חשוב לחדש רציפויות ולהחזיר ככל שניתן פעילויות ומנהגים שרווחו בקהילה לפני רעידת האדמה: לחדש מעגלים חברתיים ומסגרות פעילות, ולבנות שגרת חיים עם ציפיות, לוחות זמנים ומחויבויות מעבר לקיום הבסיסי. יש לשמר את הרציפות ההיסטורית והמורשת הקהילתית, ולחזק את תחושת הלכידות והשייכות למקום. עם זאת - למי שנאלצו מכורח הנסיבות לעקור למקומות חדשים, יש לסייע בהיקלטות בחברה המקומית מבלי שייאלצו לנתק את הקשר לקהילה הקודמת. במקביל חשוב לסייע בקליטת אוכלוסייה חדשה, לעזור לה להתערות בקהילה ולהשתלב בחייה כאזרחים שווים ובעלי זכויות לכל דבר.

הכנה ברמה הקהילתית

היערכות מוקדמת לקראת אסון היא אינטרס קהילתי מובהק. ככל שהקהילה תהיה מוכנה יותר מראש, כן תהיה תגובתה מאורגנת, יעילה ומהירה, טיפולה בתוצאות יהיה אפקטיבי יותר והתמודדותה ושיקומה יהיו קלים ומהירים.
היערכות הקהילה למצב חירום צריכה להיעשות בשיתוף עם גורמי הרשות המקומית, תוך מעורבות והשתתפות מרבית של הציבור. ניתן לשלב בפעילות זו גם בני נוער, גמלאים וכל מי שמוכן לתרום מזמנו. יש להקים צוות חירום קהילתי שישולבו בו בעלי תפקידים ומתנדבים מקרב הקהילה עצמה, כדוגמת צוותי החירום היישובים (צח"י) הפועלים כיום במספר רב של יישובים כפריים וקהילתיים לצורך מתן מענה בעיקר לצרכים הביטחוניים של היישוב.
צוות זה יהווה גרעין מיומן לתגובה במצבי חירום לפי הצורך. נוסף לכך ירכז ויוביל את הפעילות בקהילה, בשלושת שלבי החירום כדלקמן:
1. בשלב ההתכוננות - יוביל את היערכות הקהילה לקראת מצבי חירום.
- עריכת מיפוי של הסיכונים במרחב הקהילה, בכל הרמות - בבית, במוסדות החינוך, באזורי
  התעשייה ובמקומות העבודה, במתקנים, בשטחים ציבוריים ובתשתית שבמרחב.
  בכל מקום ייערך זיהוי התוצאות האפשריות והשלכותיהן על הקהילה, ויינקטו פעולות למניעת
  נזקים או צמצומם.
- מיפוי הקהילה והכנת מאגרי מידע ונתונים בכל התחומים החיוניים, החל מפרטים דמוגרפיים,
  מידע על אוכלוסיות ייחודיות או בסיכון הזקוקות לסיוע בעת חירום; רישום מתקנים רלוונטיים
  ותשתיות; וכלה באיסוף מידע על מקורות להשגת משאבים נדרשים בעת הצורך.
- הכנת תכניות חירום ונהלים להפעלה, לאזעקת גורמים שונים וחבירה עמם בעת הגעתם.
- סיוע בהכנת האוכלוסייה למצב חירום - ייזום הסברה; ארגון ועדי פעולה בבתים משותפים,
  בשכונות, במפעלים וכו', והכנתם לחירום.
- הקמת מערך סיוע פנים קהילתי - ארגון מתנדבים, שכנים ובני נוער לאתר את מי שזקוקים לסיוע
  ולהגיש להם את הסיוע הנדרש, בכל שלב לפי הצורך. לסייע למי שמתקשים להיערך לקראת
  רעידת אדמה ולחוש אליהם מיד לאחר התרחשותה. לסייע בהוצאתם אל מחוץ למבנים מסוכנים,
  להביא אליהם מצרכים חיוניים וגם להיות בחברתם ולתמוך בהם ברגעים קשים.
- ייזום שיתוף פעולה עם גורמי הרשות המקומית; גיבוש נוהלי עבודה, תיאום וקשר במצב חירום.
- ייזום וקידום פעילות לשיפור החוסן הקהילתי, הלכידות והמעורבות בקהילה, בשיתוף עם
  המחלקה לשירותים חברתיים, עובדים סוציאליים קהילתיים, פעילים שכונתיים וארגוני מתנדבים.
  קהילה תומכת היא גם קהילה חזקה!
- ייזום הכנת תכניות לפיתוח כללי בשיתוף עם בעלי עסקים קטנים, גופים כגון מט"י וגורמים אחרים
  העשויים לסייע בהתארגנות לשיקום כלכלי בעקבות רעידת אדמה.
- הכנת "תכניות מגירה" להחזרת החיים למסלולם בעקבות רעידת אדמה, לתיקון הנזקים ולשיקום
  בר-קיימא של הקהילה תוך דאגה לאיכות הסביבה, איכות החיים ועתיד הקהילה והדורות הבאים.
- הכנת תכניות פעולה רב-שנתיות לשימור המוכנות לאורך זמן, ויישומן.
 
תושבי עיירה שנפגעה
 
2. בשלב התגובה - לאחר התרחשות רעידת אדמה ירכז צוות החירום הקהילתי את המענה
  המיידי לצורכי האוכלוסייה והקהילה, בתיאום עם גורמי הרשות המקומית ועל פי הנחיות הרשויות
  המוסמכות, כדלקמן:
- מתן מענה מיידי ליצירת תמונת מצב, הערכת היקף הנזק, וגיבוש תכניות פעולה לסייע
  לאוכלוסייה הנפגעת להתמודד עם התוצאות בכוחות עצמה, עד להגעת גורמי הסיוע החיצוניים.
- סיוע בהתארגנות מיידית של האוכלוסייה ברמת הבניין, הרחוב או השכונה ובכל מסגרת אחרת,
  למתן מענה מיידי לצרכיה בכוחות עצמה ולסיוע הדדי בקהילה.
- חבירה עם גורמי חילוץ והצלה וגופים חיצוניים, ממשלתיים ולא - ממשלתיים, וסיוע להם באיתור
  מוקדי פעילות, הגדרת סדרי עדיפות בפעולות שונות ותיאום הקשר בינם לבין הקהילה.
- מתן מידע והכוונה לציבור לגבי פעולות נדרשות, דרכי התנהגות, טיפול בנפגעים, כללי בטיחות
  למקרה של רעידות משנה המתרחשות בדרך כלל לאחר רעידת אדמה, הנחיות לגבי טיפול
  במבנים שניזוקו - למניעת סיכונים נוספים, וכדומה.
- הפצת מידע לציבור בעניין כתובות של גורמי סיוע, מתקני קליטה לאוכלוסייה חסרת קורת גג,
  צירי תנועה ודרכי הגעה אליהם.
- הפעלת מוקד מידע קהילתי לסיוע בחיפוש נעדרים ובאיחוד משפחות, ולמתן מידע על שירותים
  שונים שניתן לקבל, זכויות נפגעים ועוד. רצוי שמוקדים אלה יפעלו בתיאום עם מוקדי המידע של
  הרשות המקומית.
- סיוע בהפניית מתנדבים מקרב הקילה לסיוע פנים - קהילתי במטלות שונות כמו סיוע לנזקקים,
  לקשישים, לילדים ללא הורים, לאוכלוסיית מוסדות כגון בתי אבות או פנימיות במרחב הקהילה
  הקהילה; סיוע לחסרי בית או בהפצת מצרכים ושירותים חיוניים. רצוי שפעולות אלה יתבצעו
  בתיאום עם גורמי הרשות המקומית, גופי מתנדבים והלשכה להכוונת מתנדבים של הרשות
  המקומית.
- ריכוז פעולות סיוע מיידיות כגון חילוץ לכודים, טיפול באוכלוסיות חלשות, שמירה על רכוש, הכוונת
  תנועה, חלוקת מים/מזון/תרופות, העברת מידע, איסוף וחלוקה של תרומות ומצרכים כמו בגדים
  ושמיכות.
- סיוע בטיפול בחללים - איסוף, ריכוז, זיהוי, סיוע בהודעה למשפחות, ולפי הצורך תמיכה וסיוע
  בתהליכי קבורה.
- סיוע בחלוקה צודקת והוגנת בהפעלת המשאבים, הקצאתם או ניצולם בכל הקשור לסיוע לנפגעים
  בעזרה כספית, בפתרונות דיור, בסידורי שמירה על ילדים, ובחלוקת מצרכים בסיסיים, תרומות,
  שיקום וכו'.
- תמיכה בגורמי הסיוע מחוץ לקהילה לפי הצורך, הבעת תודה והערכה לפועלם (גם להם קשה,
  בייחוד בפעילות מתמשכת).
3. בשלב השיקום - מחקרים הראו כי אוכלוסיות וקהילות שעזרו לעצמן תפקדו טוב יותר בעקבות האסון ושיקמו את עצמן מהר יותר. פעילות קהילתית בשלב השיקום צריכה להיעשות בשיתוף מרבי של הקהילה בקבלת החלטות, באישור תכניות השיקום והפיתוח, בחידוש המרקם החברתי ובשיפור המוראל והחוסן הקהילתי.
פעולות אלה תהיינה יעילות יותר אם תבוצענה על בסיס תכניות שהוכנו מראש והותאמו לנסיבות שנוצרו בעקבות רעידת האדמה. הפעילות הקהילתית תכלול:
- הפעלת מינהלת שיקום ופיתוח קהילתי רב-תחומי אשר תרכז, תתאם ותוביל את כלל פעילות
  השיקום במרחב הקהילה.
- הפעלת תכניות מגירה לשיקום הנזקים והתשתיות הציבורית והקהילתית. והתאמתן לצרכים
  ולנסיבות תוך שמירה על צדק וחלוקה הוגנת של המשאבים בין אוכלוסיות השכונות והקהילות.
- ייזום שותפות ומעורבות של הקהילה ביישום התכניות לשיקום בר-קיימא של הקהילה, מציאת
  מקורות תעסוקה, מתן עדיפות לאנשי הקהילה וכו'.
- פעילות לתמיכה נפשית חברתית במי שנפגעו ושיקום המנהיגות המקומית, המרקם החברתי
  והפעילות הקהילתית/חברתית/תרבותית; הפעלת מרכזי תמיכה טלפוניים ופיזיים; הפצת מסרים
  (שהוכנו מראש) לחיזוק החוסן הנפשי של הפרט, המשפחה והקהילה; עידוד חוללות עצמית (אני
  מסוגל...), עזרה לזולת, לכידות, והדגשת התקווה לשיקום ולהמשך פיתוח הקהילה.
- קביעת סדרי עדיפות ומתן מענה מהיר לצורכי האוכלוסייה תוך התאמת המענה לתכניות ארוכות
  הטווח וצמצום הפגיעה ההדדית בין שתי המגמות.
- הפצת מידע חיוני לשלב השיקום - גורמים מקצועיים, קרנות סיוע, דרכי מימון, תקציבים, זכויות
  נפגעים, דחיית חובות, תשלומים, סיוע לעסקים קטנים, תכניות עבודה ולוחות זמנים, נוהלי פנייה
  לבקשת סיוע.
- הפעלת צוותי יועצים מתנדבים, פיתוח קהילתי, ייעוץ קהילתי, סיוע משפטי ושירותים אחרים
  לרווחת האוכלוסייה.
- תיאום הובלה, אחסון, הפצה וחלוקה של משאבים, תרומות וסיוע לאוכלוסייה (בגדים, שמיכות,
  אוהלים, צעצועים, מזון, תרופות וכו').
- ייזום פעולות סניטציה, הגיינה ואיכות הסביבה, בשיתוף עם הרשויות הנוגעות בדבר.
- ריכוז הפעלת המתנדבים בקהילה, בשיתוף עם הרשות המקומית וארגוני המתנדבים.
- ייזום פעולות זיכרון, הנצחה ותיעוד.
- ייזום של פעילות תרבותית, חברתית, ספורט ובידור. למרות מצב הרוח והעיסוק בבעיות קיומיות -
  חשוב לקיים גם פעילות הפגתית, לחדש את היצירה התרבותית.

הרשות המקומית

אסון רעידת אדמה יכול להיות רב-היקף ואפשר כי מוסדות הרשות המקומית עצמה ייפגעו. הפגיעה יכולה להיות במתקנים, במשרדים, במערכות מידע ותקשורת כמו גם בבעלי תפקידים ברמות השונות.
אם מוסדות הרשות המקומית יקרסו, צפוי כי הפעילות במרחבה תנוהל על ידי המחוז או לחלופין תמונה מינהלת רשות זמנית. ככלל, מערכות ארגוניות אינן מתמוטטות וסביר כי בתוך זמן נתון תחודש הפעילות שנפגעה והרשות המקומית תשוב לתפקד, גם אם באופן חלקי, על ידי אנשים אחרים ואולי גם במקום אחר.
הרשות המקומית צריכה להמשיך ולהוות את המסגרת לטיפול באירוע ובהשלכותיו, תוך תיאום עם הדרג המחוזי/מרחבי ועם ועדות רב-תחומיות/מקצועיות שתופעלנה על ידי הממשלה לצורך הערכת המצב, גיבוש תכניות פעולה וסדרי עדיפות, מתוך הבנת קשרי הגומלין וההשפעה ההדדית של כל פעולה על כל המערכות האחרות. גורמי החילוץ וההצלה והכוחות השונים שיופעלו במרחב השיפוט של רשות מסוימת יידרשו לסייע לגורמי הרשות המקומית ולפעול בתיאום מלא עמם.
בכל מקרה, יש לצפות מהקהילה שתיזום ותפעל בכוחות עצמה עד אשר הרשות תוכל לתת מענה הולם לצרכים.

מישהו מטפל בך?

גורמים רבים מטפלים בהיבטים השונים של הפרט והקהילה לאחר רעידת אדמה. חשוב לדעת מי מטפל בכל תחום. אפשר לברר, וראוי כי הרשות המקומית תפרסם לידיעת תושביה, מי אחראי ברשות המקומית על היערכות הרשות לחירום ולקראת רעידת אדמה.
מותר ורצוי לשאול: מה עושה הרשות למען הקהילה? מה נעשה עד כה, בכל שלב, ומהן התכניות להמשך?
מומלץ לברר מראש אל מי אפשר לפנות בכל נושא, ואיך. התעניינות האוכלוסייה חשובה לא רק כשלעצמה אלא היא מהווה גורם לחץ על הרשויות השונות, ליצירת מחויבות ולשיפור היערכותן למצב חירום.
 

המחלקה לשירותים חברתיים

אסון רעידת אדמה יוצר עומס חריג על המחלקה לשירותים חברתיים. הצורך לטפל באוכלוסיות שנפגעו ברמה האישית מורכב יותר מאשר טיפול בתשתיות או בכל תחום אחר. הדרישה המובנת לרגישות בעת טיפול בנפגעים, במשפחות שכולות, בילדים שהוריהם נפגעו או באנשים שאיבדו מקור פרנסה - יוצרת על עובדי המחלקות לשירותים חברתיים ואישיים עומס רגשי רב המצטבר ונוסף על הקשיים הפיזיים.
גם אם המחלקה עצמה וכל עובדיה לא נפגעו באופן ישיר, צפויים קשיים רבים בקיום הפעילות הרגילה של המחלקה בשל קשיי תקשורת, תחבורה, גישה למקומות, שינוי מיקום או כתובת של לקוחות, הרעה במצבם של מטופלים, פירוק מסגרות שונות, אבדן מוסדות טיפוליים שונים ועוד. על כל אלה נוסף מעגל הולך וגדל של לקוחות חדשים. ברעידת אדמה חזקה אפשרי שיווצרו אלפים רבים של חסרי בית, מובטלים, אנשים שרכושם ניזוק או אבד למרות שביתם לכאורה עומד על תלו; יתומים, משפחות שכולות, זקנים, חולים ונכים שאיבדו את משענתם, את המטפלים שלהם או את מסגרות הטיפול שלהם; אלפים הזקוקים לטיפול רפואי או נפשי ואין ידם משגת. אפילו תהליך הקליטה, הרישום ופתיחת התיקים לאלפי האנשים מהווה נטל שהמחלקות תתקשינה לעמוד בו.
משרד העבודה והרווחה יעשה ככל הניתן לסייע למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות שנפגעו. עם זאת, תידרש המחלקה לגייס סיוע רב מתוך הקהילה. יהיה צורך במתנדבים שיסייעו בפעולות כמו קליטה, רישום, מענה לטלפונים, סיוע לאנשים במילוי טפסים, תרגום, ניידות, ביקורי בית, סיוע לקשישים, מוגבלים וילדים, למשפחות חד-הוריות ועוד.
התארגנות הולמת בקהילה תסייע למחלקה לשירותים חברתיים למצות את יכולתה. גרעין מצומצם של עובדים סוציאליים וקהילתיים יכול להפעיל קבוצות גדולות של בלתי מקצועיים, מתנדבים עם או בלי כישורים מקצועיים אך בעלי רצון טוב ונכונות לעשות למען הזולת.
התארגנות נכונה מראש, ובכלל זה הקמת מאגר מתנדבים שניתן להפעילו בשעת חירום בשיתוף ובתיאום עם הקהילות השונות, תאפשר ייעול התהליך ומתן מענה מהיר בעת הצורך.
על הקהילה לחזק את הקשר עם העובדים הקהילתיים ולהסתייע בהם בהתארגנות מראש. יש לנצל תשתית קיימת של קשרים עם מנהיגות מקומית עם פעילים קהילתיים ושכונתיים, ומסגרת של פרויקטים קיימים בתחום חברה וקהילה לשיפור החוסן והלכידות. יש לערוך מיפוי חברתי ולהיעזר במסגרות של חוגים ופעילויות שונות, להרחיבן או להתאימן לצרכים ולמאפיינים של רעידת אדמה.