חומרים מסוכנים

​פעולות המשרד להגנת הסביבה למניעה וטיפול באירועי חומרים מסוכנים

ד"ר מוטי סלע

שלב המניעה – תכנון

המשרד לאיכות הסביבה מחייב כל פרויקט-מפעל, להתייחס לנושא רעידות אדמה עוד בשלב התכנון, זאת באמצעות הכנת תסקירי השפעה על הסביבה.
המשרד ניסח הנחיות בנושא במסגרת כל אחד מפרקי התסקיר ובודק את התייחסות המפעלים באמצעות חברת ייעוץ חיצונית – המכון הגיאולוגי.
המשרד מטמיע את המלצות המכון הגיאולוגי בחוות הדעת שהוא מנפק לקראת הפיכתן ל"הוראות תכנית" מחייבות.

דוגמאות לפרויקטים שקבלו הנחיות בנושא רעידות אדמה:

קרקעות הצפון.

הקמת מתקן האיזומריזציה של בתי זיקוק.

עורף נמל חיפה.

תחנות כוח חופיות לגז טבעי.

מסוף כימיקלים קצ"א אשקלון.

אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב.

סקירת אירוע לדוגמא: רעידת האדמה באיזמיט – תורכיה - 17.8.1999.

ברעידה זו נפגעו 19 מתקנים המכילים חומרים מסוכנים:

ארבעה מכלים לאחסון נפטא שהכילו 18,000 טון עלו באש ובערו במשך 5 ימים, זאת כתוצאה מנפילת ארובה בגובה 120 מטר על גג המכל ויצירת ניצוץ.
דליפה של 100,000 טון נפטא כתוצאה מקריסת גג של מיכל.
דליפה של 250,000 מ"ק נפט גולמי כתוצאה מקריסת גג המיכל.
35,000 טון גפ"מ (הגז המשמש לבישול, חימום וכו') דלפו לאוויר כתוצאה משבירת זרוע הטענה – 2 אנשים נהרגו בפיצוץ שהתרחש כתוצאה מכך.
דליפה לאוויר לקרקע ולים של 6,500 טון אקרילוניטריל בעקבות קריסת המאצרות, שבר מערכות הצנרת וקריסת גג המכל.
דליפת 200 טון אמוניה לאוויר כתוצאה מקריסת מערכת החשמל במפעל לייצור דשנים, עקב כך נפסק קירור המערכת והגז השתחרר כדי למנוע עליית לחץ בלתי מבוקרת.
דליפת 1200 טון נוזל קריאוגני כתוצאה מהתמוטטות תמיכת הבטון של עמודי המכל וקריסת צנרת המכל.
דליפת 10 טון חומצה גופריתנית כתוצאה מהתמוטטות של בנין סמוך על גבי מיכל האיחסון.
שפך 20 טון פסולת שמן כתוצאה משכשוך הנוזל בבריכת האגירה.
 
 

שלב המניעה - חיזוק מתקנים קיימים

המשרד לאיכות הסביבה הכין רשימה של 103 מפעלים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה לפגיעה במקרה של רעידת אדמה.

ל-40 מפעלים מתוך רשימה זו הוציא המשרד תנאים בהיתר רעלים.
לחלק מהמפעלים הוצאו תנאים משולבים לנושא "ניהול סיכונים" ולחלק האחר – בעיקר מתקני קירור באמוניה - הוצאו תנאים רק בנושא רעידות אדמה.

חיזוק מתקנים קיימים – תנאים בהיתר רעלים:

בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, ובהתאם להוראות והנחיות המדריך, בעל היתר הרעלים יבחר, בתוך חודשיים מיום קבלת תנאים אלה "תהליך מוסדר" אחד מתוך התהליכים על פי הגדרתם במדריך לניהול סיכונים שלעיל (סעיף 1.4), לעניין נושא "עמידות לרעידות אדמה", וישלח הודעה על התהליך שבחר לידיעת הממונה.

בעל ההיתר יבצע על התהליך שנבחר בחינה של עמידות לרעידות אדמה על פי המפורט להלן.

בעל העסק ימגן את התהליך המוסדר כך שיעמוד בפני עוצמת רעידת אדמה, במקום המדויק בו הוא עומד, שתדירות הופעתה היא 1:5000 שנה.

לחילופין יכול בעל העסק להחליט על הצורך במיגון המתקן לאחר שבדק מתקן זה על פי עקרונות השיטה "לקביעת דרגת הסיכון לחיזוק של מתקנים תעשייתיים קיימים, המכילים חומרים מסוכנים, בפני רעידות אדמה – להלן השיטה" המופיעה באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה.

בעל ההיתר יישלח לאישור הממונה, לפני תחילת עבודות המיגון, את תכנית מיגון המתקן או במידה ומיגון המתקן נקבע על ידי בדיקה באמצעות השיטה, את תוצאות ומסקנות הבדיקה, לאישור הממונה בתקופה שלא תעלה על 6 חודשים מיום קבלת התנאים.

תכנית מיגון התהליך המוסדר תכלול בין השאר, פרוט המיגון הנדרש, הנחות העבודה, הניתוחים והחישובים ההנדסיים המוכיחים עמידות המתקן לעוצמת רעידת האדמה האמורה בסעיף ב3, התייחסות לתופעות של גלישה, התנזלות, הגברה, העתקים ושברים פעילים, השפעות גומלין של התהליך המוסדר עם מיכלים או מתקנים המהווים פוטנציאל סיכון לאדם ולסביבה הנמצאים בקרבתו (באותו מפעל או מחוץ למפעל).

בעל ההיתר יבצע את המיגון הנדרש אחרי אישור הדוח ועל פי לוח הזמנים שיקבע על ידי הממונה

 

 

 

תנאי המשרד להגנת הסביבה למתקני קירור באמוניה

בעל העסק ימגן את מתקן הקירור באמוניה כך שיעמוד בפני עוצמת רעידת אדמה, במקום המדויק בו הוא עומד , שתדירות הופעתה היא 1:5000 שנה.

לחילופין יכול בעל העסק להחליט על הצורך במיגון המתקן לאחר שבדק מתקן זה על פי עקרונות השיטה "לקביעת דרגת הסיכון לחיזוק של מתקנים תעשייתיים קיימים, המכילים חומרים מסוכנים, בפני רעידות אדמה – להלן "השיטה" המופיעה באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה.

בעל העסק יזהה את כל אביזרי מתקן הקירור באמוניה (לרבות מערכות הבטיחות, מכשור ובקרה – כמו שסתומי לחץ, ברזים, גלאים וכדומה – וכל אביזר רלבנטי אחר) ושירותי התשתית שלו (חשמל ומים), אשר פגיעה בהם, בזמינותם או בתפקודם התקין עקב רעידות אדמה, עלולה להביא לפריצת גז אמוניה לאוויר.

בעל העסק ישלח לממונה תכנית למניעת הסיכון הנ"ל ויבצע תכנית זו רק אחרי אישור הדו"ח ועל פי לוח הזמנים שיקבע על ידי הממונה.
בעריכת תכנית מניעת הסיכון ובתהליך אישורה יובאו בחשבון העקרונות המצוינים בסעיף 1 לעיל ואו תקנים רלבנטיים ומקובלים להבטחת תפקוד תקין של אביזרי המתקן ושירותי התשתית.

שלב המניעה - היערכות לטיפול באירוע

בימים אלו נשלחה למשרד המשפטים הגרסה המתוקנת של תקנות רישוי עסקים – מפעלים מסוכנים (תיק מפעל).
במסגרת זו מתבקשים המפעלים להיערך לתרחיש של אירוע חומרים מסוכנים הנובע מרעידת אדמה.
להלן הניסוח המופיע בתקנות:

"המפעל יערך לתרחיש רעידת האדמה שנבחר על פי הדגשים המיוחדים של רעידת אדמה שהם: קריסת מערכת החשמל, קריסת מערכת המים, קריסת מערכות קשר ותקשורת, קריסת כבישים וגשרים, שרשרת אירועים המתרחשים במקביל, אי זמינות צוותי חירום".

"התרחישים, כולל הנתונים, הנוסחאות והחישובים בהם השתמש המפעל לביצוע הערכת הסיכונים, יוצגו להתייחסות המשרד לאיכות הסביבה, אגף הפיקוח על העבודה,במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, משרד הבריאות ושירותי הכבאות וההצלה במשרד הפנים. גורמים אלו יכולים להחליט על ביצוע הערכת סיכונים הסתברותית בנוסף להערכת הסיכונים הרגילה".

שלבי הטיפול באירוע בעת התרחשות רעידת אדמה:

נכתבה פקודת היערכות למשרד לאיכות הסביבה לטיפול ברעידת אדמה.

במשרד מתקיים דיון שמטרתו להכריע בשאלה מהם תפקידי כונני חומר-מסוכן בעת אירוע חמ"ס הנובע מרעידת אדמה, בהתחשב במאפיינים המיוחדים של אירוע כזה.

מאפיינים כגון:

היעדר מיגון וחוסר טעם בהמלצה על הסתגרות.

חוסר יכולת של כוחות ההצלה האחרים להגיע לשטח עקב היותם עסוקים במשימות אחרות.

היעדר סמכות לדיווח, לפיקוד, ניהול וקבלת החלטות בזירת האירוע.

מספר גדול של לכודים ופגועים בשטח האירוע.

מגבלות ניכרות על התנועה בדרך ובזירת האירוע.