Mitigation - מיתון, מיזעור נזקים
פעולות הננקטות לשם מיזעור או סילוק לטווח הארוך של סיכון RISK, לאנשים ולרכוש כתוצאה ממצב מסוכן HAZARD.
הכוונה לפעולות היערכות שמטרתן מיזעור או סילוק מוחלט של ההסתברות או הפוטנציאל לנזק מסיכונים.
פעולות ההיערכות כוללות למשל, תקני בניה, קביעת הנחיות לבניה באזורי סיכון, תסקירי השפעה על הסביבה וכן פעולות לחינוך הציבור לגבי פעולות פשוטות שעל ידם ניתן להקטין פגיעה או נזק.
(HAZARD - תופעת טבע או ארוע מעשה ידי אדם העלול להיות בעל השפעה שלילית חמורה על הקהילה ויכול אף להוליך לאסון).
Preparedness - מוכנות
פעולות הננקטות כדי להבטיח שאנשים מוכנים לאסון ומגיבים למצב חירום בצורה יעילה. לצורך המוכנות יש לקבוע מה יעשה במקרים בהם ישנה פגיעה משמעותית בשירותים הניתנים, יש לפתח תכניות להתמודדות עם המקרים הללו ולהתאמן על ביצוע התכניות.
בעוד שמיזעור נזקים יכול להפוך קהילות לבטוחות יותר, סיכונים עדין קיימים ולכן על הרשויות להתכונן להתמודד עם מצבי חירום
מוכנות פירושה בניית הגוף לניהול מצבי חירום, חלוקה של סמכויות ואחריויות לפעולה בזמן חירום ואסון, גיוס המשאבים והאמצעים הנדרשים לשם כך ותחזוקתם. (גיבוש תכניות אופרטיביות, הכשרה ואימון של הצוות, שמירת כשירות הציוד והמתקנים). על מנת להגיב בצורה נכונה ויעילה לכל סיכון ולהתאוששות ממנו.
Response - מענה
פעולות שנועדו להגיב להשפעות המיידיות וקצרות הטווח של מצב חירום או אסון. פעולות המענה כוללות פעולות להצלת חיים, מילוי צרכי קיום בסיסיים והגנה על רכוש.
הפעלת מערכת החירום לצורך הצלת חיים ורכוש, על ידי נקיטת צעדים להקטנת הסיכון לרמה מקובלת; מתן טיפול רפואי לנפגעים; אספקת מזון, מים ומחסה; פינוי קורבנות פוטנציאליים; החזרת שירותים ותשתיות קריטיים.
הפעולות המתבצעות כוללות: מתן טיפול רפואי; איתור וחילוץ; כיבוי שריפות; מילוי הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה שנפגעה; הערכה ראשונית של הנזק; תיקון שירותים חיוניים ותשתיות עיקריות; תיקון כבישים; סילוק פסולת; חיזוק מתקנים שנחלשו; החזרת חיי הקהילה, במידת האפשר לשגרה. סוף שלב המענה הוא תחילת שלב השיקום.
Recovery - התאוששות ושיקום
בניה מחדש של קהילות כדי שיחידים, עסקים וממשל יוכלו לתפקד בכוחות עצמם, לחזור לחיים נורמליים ולהתגונן מפני סיכונים עתידיים
הפעולות הנדרשות לשם בניה מחדש לאחר אסון. פעולות שיקום כוללות בניה מחדש של בתים, עסקים ומבני ציבור, פינוי פסולת, תיקון כבישים וגשרים, שיקום תשתית מים וביוב ושירותים חיוניים אחרים.
ישנן פעולות שיקום קצרות טווח וארוכות טווח.
בטווח הקצר הרשויות נוקטות צעדים מהירים לחידוש פעולות חיוניות תוך נקיטת צעדים הגנתיים למניעת נזק או פגיעה נוספים. תיקון תשתיות שפעולתן נפסקה; תיקון נתיבי תחבורה; הריסה ופינוי של מבנים שנפגעו קשות; מתן מחסה לחסרי הבית. (שלב זה יכול להימשך מספר שבועות).
השיקום ארוך הטווח יכול הימשך חודשים או שנים תלוי בעוצמת הפגיעה. השיקום ארוך הטווח יכול לכלול פיתוח מחדש של האזור שנפגע. המטרה אינה להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לשפרו על ידי יישום צעדי היערכות חדשים, כדי שהקהילה תהיה מוכנה יותר לאיומים עתידיים.
מושגים בנושא רעידות אדמה
גלים סיסמיים (Seismic waves)
גלים אלסטיים הנוצרים בעת רעידת אדמה (או פיצוץ) ומתפשטים על פני כדור הארץ ובתוכו, ממוקד הרעידה לכל הכיוונים.
העתק גיאולוגי (Fault)
אי רציפות, שבר או קרע בקרום כדור הארץ, אשר לאורכם ניכרת תזוזה יחסית של הסלעים.
ההעתקים העיקריים על פני כדור הארץ הם מישורי המגע בין הלוחות הטקטוניים.
העתק פעיל (Active fault)
העתק שידוע כי ארעה עליו רעידת אדמה בעת האחרונה (מקובל להניח כ-10,000 שנה).
העתק שכזה מעיד על פעילות עכשווית של כוחות טקטוניים ומכאן הסיכוי שיפעל שוב בעת הקרובה.
חיזוי רעידות אדמה
לא ניתן לחזות במדויק היכן ומתי תתרחש הרעידה החזקה הבאה, אם כי אפשר להעריך באופן כללי היכן ובאיזו עוצמה יתרחשו רעידות בעתיד.
טקטוניקת הלוחות (Plate tectonics)
מודל גיאולוגי המתאר לוחות קשיחים המרכיבים את קרום כדור הארץ ונעים באיטיות ובהתמדה האחד ביחד לשני. חלקם מתרחק זה מזה, חלקם מתנגש זה בזה וחלקם מחליק זה לצד זה.
מגניטודה (Earthquake magnitude)
החוזק של רעידת האדמה. מדידת החוזק מתבססת על גודלן של התנודות הסיסמיות. סולם המדידה הנפוץ ביותר נקרא על שם הסיסמולוג האמריקאי ריכטר, שהיה הראשון להציע זאת.
מוקד רעידת אדמה
המקום בו החלה רעידת האדמה. נמצא בתת הקרקע ומכונה גם פוקוס.
סולם ריכטר (Richter scale)
בשנת 1934 הציע פרופסור ריכטר, סיסמולוג מקליפורניה, לאמוד את חוזקה של רעידת האדמה על פי רישומי תנודות הקרקע (הגלים הסיסמיים) וכתלות במרחק מהמוקד. הסולם בנוי כסקאלה לוגריתמית: עליה ביחידת מגניטודה אחת פירושה הכפלה פי 10 של חוזק הרעידה.
סיסמוגרף (Seismograph)
מכשיר הרושם את התנודות הסיסמיות לאורך הזמן. המכשיר כולל גלאי (סיסמומטר) המחובר למערכת רישום גרפית, ומכאן שמו:סיסמו-גרף. כיום הסיסמומטרים מחוברים בעזרת מערכות אלקטרוניות ישירות למחשב אשר דוגם ורושם את תנודות הקרקע באופן סיפרתי.
עוצמה סיסמית (Seismic intensity)
הערכה של עוצמת הרעידה על פי מידת הנזק למבנים והתופעות שהורגשו ונצפו בעקבותיה.
זו הערכה סובייקטיבית שאינה מסתמכת על מדידה ישירה של הרעידה. הסולמות המקובלים כיום הם בני 12 דרגות ומסומלים בספרות רומיות (I-XII). הסולם הנפוץ באירופה ובאזורנו מכונה MSK ובארה"ב 'מרקלי'.
רעידת אדמה
תנודות על פי כדור הארץ ובתוכו, הנגרמות כתוצאה ממעבר של גלים סיסמיים, המתפשטים ממוקד בו חלה העתקה פתאומית של גושי סלע.
רעידות משנה (Aftershocks)
רעידה חזקה מלווה בדרך כלל בצביר רעידות עוקבות חלשות יותר (Aftershocks) אשר הולכות ודועכות עם הזמן בעוצמתן וכמותן.
רשת תחנות סיסמיות
מערכת סיסמוגרפים הפרושה על פני שטח נתון ומאפשרת רישום ומעקב שוטף אחר פעילות סיסמית. הרשת הישראלית פרושה מהחרמון ועד אילת ומופעלת על ידי האגף לסיסמולוגיה שבמכון הגיאופיסי. במסגרת הסכמי השלום עם ירדן מתקיים שיתוף פעולה בין הרשת הישראלית לירדנית.
תקן ישראלי 413
דרישות תקן למבנים בישראל המיועדים לעמוד ברעידת אדמה. עמידה בדרישות התקן תבטיח כי בעת רעידת אדמה מתונה לא תפגע יציבות המבנה, ובעת רעידה חזקה המבנה לא יתמוטט, גם אם יינזק באופן בלתי הפיך.
