היערכות הרשות המקומית לרעידת אדמה - אפרים קרני

​במאמר זה אנסה לרכז את הנושאים הקשורים לרשות המקומית בעניין רעידות אדמה, ואציג את הנימוקים העיקריים לחיוניות ההכנות המקדימות. אתאר בראשי פרקים את תפקידיה של הרשות המקומית בלבד, למרות שגם לגופים אחרים יש תפקיד חשוב בתהליך ההתמודדות וההכנות המקדימות.
מתוך עיון בפרסומים שונים מתקבל הרושם שהטיפול בנפגעים בעת רעידת אדמה, מתבצע על ידי גופים ממלכתיים ויחידות הצלה מיוחדות אחרות שאומנו והוכשרו למשימה נעלה זו של הצלת חיים. אני נוטה להאמין שגופים מקצועיים אלה מגיעים לשטח בשלב מאוחר, לאחר שהאזרחים כבר טיפלו בעצמם וחילצו את עצמם ואת שכניהם. מתברר שאת עיקר העבודה בהצלת חיים מבצעים אזרחים תמימים, בעלי תפקידים ברשות המקומית או בשכונות, מנהיגים מקומיים, עובדי חברות התשתית ופקידי שלוחות משרדי ממשלה בדרגי השטח, המקיימים קשר הדוק עם התושבים באופן קבוע במסגרת אחריותם ותפקידם.

המסקנה היא שאין ספק כי הכנת האזרחים, הרשויות המקומיות ועובדים במגזרים השונים- תציל חיים ותשפר את יכולת ההישרדות של כלל האוכלוסייה.

אפשר לקבוע ארבע הנחות יסוד לכל תרחיש רעידת אדמה סביר:
א. רעידת אדמה תתרחש ללא קבלת התרעה מוקדמת.
ב. היפגעות תשתיות תכביד על הגשת הסיוע המיידי הנחוץ.
ג. כוחות סיוע מיידים ייתקלו בקשיי תעבורה בצירים.
ד. סיוע במסגרת המאמץ הלאומי יגיע רק לאחר הבנת היקף האירוע.
די בהנחות יסוד אלה כדי לקבוע שיש צורך להשלים מהר ככל האפשר את החסר ביכולות, באמצעים ובכוח אדם הדרושים לעמידה בשתי משימות עיקריות: "להציל חיים" ו"להציל את החיים".

לא את הכול תעשה הרשות המקומית, שכן הגופים המקצועיים בוודאי ימלאו את חלקם:
מד"א המקומי יטפל בנפגעים ויפנה אותם, ומשטרת ישראל תעשה את המרב כדי לתגבר את כוחותיה ולסייע; היחידה המקומית של מכבי האש תרכז כוחות ותטפל בשריפות ובחילוץ נפגעים, ויחידות כוננות של צה"ל יתאמצו להגיע ולהגיש סיוע; במרפאות ובבתי חולים יגישו עזרה ראשונה ואולי אף יותר מכך ככל יכולתם, וגם זרועות הביצוע של משרדי הממשלה יפעלו כל אחת כמיטב יכולתה. אך תמיד הרשות המקומית היא זו שתרכז את כלל הפעילויות, מאחר שהיא המקיימת קשר ישיר עם האוכלוסייה ומכירה מקרוב את השטח העירוני, שבו מטבע הדברים יהיו רוב הנפגעים ולשם כך צריך יהיה להגיש את מירב הסיוע ובמהירות האפשרית.


פגיעה בתשתיות - מערכת הולכת החשמל

 
השאלה הבסיסית היא אם כן מהם שלבי הפעולה החיוניים לפי סדר חשיבותם, ומה יקבל עדיפות.
קשה לענות על שאלה זו באופן חד משמעי, אך ברור שהצלת חיים ומתן כושר הישרדות ראשוני לאוכלוסייה צריך להיות בקדימות ראשונה, זאת מבלי לוותר תוך כדי כך על הפעילות הדרושה בנושאים אחרים עד שיגיעו מבחוץ תגבורות וסיוע ממשי.
טיפול הרשות המקומית צריך לכלול את כל מגוון הנושאים שהרשות המקומית עוסקת בהם, ונוסף לכך מוטל עליה התיאום המורחב בכל הקשור בהצלת חיים ובהגברת סיכויי ההישרדות של האוכלוסייה. חשוב ביותר שפעולות בתחומים שונים תתבצענה במקביל, כדי לייעל את הגשת הטיפול והסיוע.
ברשימה הבאה מוצגים מבחר נושאים שהרשות המקומית אחראית להם.

א. גיוס כללי של עובדי הרשות
    1. גיוס העובדים על בסיס תדריך מוקדם (בשלב ההיערכות);
     2. גיוס קבלנים הנותנים שירות לרשות (פינוי אשפה, חשמל, מים וכדומה);
     3. קביעת מקומות ריכוז לפי אזורי התייצבות;
     4. קביעת האמצעים שעל העובדים להביא עמם;
     5. קביעת צוותי ניהול לכל האזור;
     6. קביעת נוהלי תקשורת בין הצוותים למרכז ההפעלה.

ב. פתיחת מרכז ההפעלה העירוני
    1. פתיחת מרכז ההפעלה ואיוש בעלי תפקידים (על פי הנוהל);
     2. שליחת נציגים בכירים לחבירה עם כוחות ההצלה;
     3. הוצאת הנחיות ראשוניות לעובדי הרשות, דרך צוותי הניהול;
     4. הפצת מידע ראשוני והנחיות ראשוניות לאוכלוסייה (על בסיס נוסח מוכן);
     5. העברת דיווח ראשוני לגורמי ממשל, משטרת ישראל וצה"ל.

ג. תחילת גיבוש תמונת מצב
    1. קבלת ריכוז אירועים מהמוקד העירוני;
     2. קבלת דיווחים ראשוניים מן המשטרה, מד"א, מכבי האש ואחרים;
     3. שליחת צוותי סיור לשכונות לדיווח על המתרחש;
     4. יצירת קשר עם האגף לסיסמולוגיה;
     5. יצירת קשר עם צה"ל / פיקוד העורף ומל"ח;
     6. קבלת עדכונים מחברות התשתית;
     7. קליטת שידורים של אמצעי התקשורת.

ד. הפעלת ועדת המשנה לפס"ח (פינוי, סעד, חללים)
    1. כינוס חברי הועדה;
     2. פתיחת התחנות לריכוז חללים;
     3. איוש התחנות בצוותי זיהוי ובכוח עזר;
     4. גיוס חברות הקדישא לקבורת החללים;
     5. קריאה למתנדבים לסייע לחברות הקדישא;
     6. ארגון האמצעים לשימור הגופות (מכולות קירור, מחסני קירור);
     7. פתיחת בתי עלמין לקבורה ארעית (אם הוכנו כאלה).

ה. התארגנות לקליטת מתנדבים וקריאה למתנדבים לסיוע
    1. קביעת מקומות מוגדרים להתייצבות מתנדבים (אפשר להתבסס על מנהלים שכונתיים);
     2. הגדרת הצוותים שיקלטו את המתנדבים;
     3. ארגון והכנה מראש של אמצעים לחלוקה למתנדבים (כלי עבודה, מים, מזון וכדומה);
     4. חלוקת משימות (רצוי מראש) לכל קבוצה וקביעת אחראי לקבוצה;
     5. קביעת צורך במתנדבים במקצועות מסויימים ופרסום קריאה בהתאם.

ו. הפעלת המינהלים השכונתיים
    1. הנחיית ראשי המינהלים להתארגנות בגזרתם;
     2. שליחת צוותי מהנדסים לבדיקת מבני המינהלים (מתנ"ס + 2 בתי ספר);
     3. קביעת דרכי תקשורת בין הרשות למינהל;
     4. קביעת נושאי דיווח למרכז ההפעלה;
     5. הנחיה לגבי העברת בקשות לסיוע;
     6. הנחיה לאיתור מספר מקומות לאכסון זמני לחסרי קורת גג (לאחר בדיקת מהנדסים).

ז. אספקת מים ומזון
    1. בדיקת תקינות המערכת;
     2. ניתוק אזורים פגועים על מנת לשמור מים;
     3. חלוקת מים במכלים לאזורים פגועים;
     4. הכנת תכנית ראשונית לאספקת מזון המצוי ברשות;
     5. מתן הנחיות לספקים.

ח. מידע לציבור והסברה
    1. פרסום מידע ראשוני לאוכלוסייה;
     2. הכנת תכנית להעברת מידע מתואם עם כל הגורמים;
     3. שימוש באמצעי תקשורת-המונים;
     4. הכנת חומר כתוב ופיזורו בתחום הרשת;
     5. שימוש בכריזה הקיימת.


חסימת כבישים ודרכי גישה

ט. פתיחת צירים עיקריים
    1. הפעלת צוותים וצמ"ה של רשת לפתיחת צירים עיקריים;
     2. קביעת האתרים לפינוי פסולת בניין;
     3. יצירת מעקפים במקומות בעייתיים;
     4. הנחיות לציבור לגבי צירי תנועה אפשריים.

י. טיפול במפגעים בטיחותיים ותברואתיים
    1. שיגור חשמלאים וקבלני חשמל לביצוע ניתוק זרם;
     2. שיגור צוותים משולבים של אנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה, משטרת ישראל, מכבי אש,
         למוקדי חומרים מסוכנים;
     3. טיפול ראשוני בפגעי שפכים;
     4. הפעלת השירות הווטרינרי לסילוק פגרים.

במהלך היום הראשון, לאחר שהמערכת העירונית כבר החלה לפעול, יש להניח שתמונת המצב מתבהרת, גם אם לא במלואה. לקראת תום היום, גם אם חסרים פרטים רבים וחשובים במידע שנאסף - חיוני לקיים הערכת מצב. בהתאם להערכת המצב תתוכנן המשך הפעילות. רצוי שבדיון ישתתפו כלל הגורמים במרחב העירוני.

המלצה להערכת מצב
(א) מיפוי האזורים שנפגעו לפי  מדרג חומרה (נזק למבנים, נזק לתשתיות, נפגעים וכדומה);
 (ב) גיבוש הנחיות לציבור:
     1. בטיחות אישית וסביבתית;
     2. השתלבות בתחום החילוץ וההצלה;
     3. פעילות השירותים הרפואיים;
     4. אספקת מים ומזון;
     5. פתיחת מוקדים שכונתיים;
     6. בקשה לפנות למוקדים ולדווח על מפגעים.
 (ג) גיבוש דרישות הרשות לסיוע מגורמים ממשלתיים;
 (ד) קביעת מקומות חבירה לכוחות סיוע;
 (ה) הקצאת ציוד ואמצעים לשכונות שנפגעו;
 (ו) תכנון פעילות הרשות לשלב השיקום הראשוני;
 (ז) קביעת סדר עדיפויות לטיפול בהחזרת חשמל, מים ואמצעי תקשורת;
 (ח) קביעת אתרים / מחסנים לקליטת סיוע ממשלתי / חיצוני וסידורי אבטחה.

התכנית שתגובש לנוכח הערכת המצב אמורה לכלול נוסף לתחומי האחריות של הרשות המקומית גם נושאים שבאחריות צה"ל, משטרת ישראל וגורמי החירום האחרים. הדגש צריך להיות בתיאום עם כלל הגורמים הפועלים בתחום הרשות. אלה תחומי האחריות של הרשות המקומית שיש להתייחס אליהם בהערכת המצב:

יא. טיפול באוכלוסייה החסרה קורת גג
    1. פתיחת מרכזי קליטה של הרשות וארגון המענה "תומך הקליטה";
     2. ארגון היסעים למפונים;
     3. פינוי האוכלוסייה למתקני הקליטה;
     4. דאגה לביגוד למפונים.

יב. אספקת מזון בסיסי לתושבים שנשארו בבתיהם או בקרבתם
    1. התארגנות לקליטת סיוע ממשלתי / חיצוני;
     2. קביעת צוותים לחלוקה;
     3. חלוקת מזון במרכזים שנקבעו לכך.

יג. טיפול בחולים
    1. עבודה בתחנות לריכוז חללים;
     2. ארגון ההלוויות של הנספים;
     3. הפעלת צוותי ההודעה למשפחות החיילים.


הרס בתים ודרכי גישה

יד. חלוקת מים
    1. חלוקת מים לאוכלוסייה באזור הפגוע (במכלים, בבקבוקים או בשקיות);
     2. חידוש אספקת מים זורמים לפי סדר עדיפויות (בתי חולים, מאפיות ומפעלים חיוניים).
טו. בקרת מבנים
    1. הפעלת צוותי מהנדסים לבדיקת מבני ציבור לפי סדר עדיפויות (בתי חולים, מרכזי קליטה,
         מרפאות וכדומה) וקביעת האפשרות להשתמש בהם;
     2. הפעלת צוותי מהנדסים לבדיקת מבני מגורים וסימונם.

טז. בריאות הציבור
    1. הפעלת תחנות לבריאות המשפחה;
     2. תגבור התחנות בצוותים וציוד רפואי;
     3. ביצוע פעולות למניעת התפרצות מגפות.

יז. שירותי רווחה
    1. הפעלת צוותי התערבות טיפוליים רב-מקצועיים;
     2. טיפול באוכלוסיות מיוחדות (קשישים ומוגבלים).

מכל האמור עד כה, ברור מעל כל ספק שרק היערכות יסודית, ובכלל זה הכנת האוכלוסייה והדרכתה בהתאם לכל תרחיש אפשרי - כמקובל במדינות רבות בעולם - יכולה להביא למזעור הנזקים ולאפשר טיפול נאות בנפגעים.
מאחר שאנו עוסקים בתופעות טבע שאין באפשרותנו לשלוט בזמן התרחשותה ובהיקפה, נדרשת הכנת כל המערכות הלאומיות, תוך מתן דגש מיוחד בהכנת הרשויות המקומיות ואזרחי המדינה, באופן מסודר ככל הניתן ולפי תכנית רב-שנתית.
את הדרכת האוכלוסייה צריך לשלב בכל המערכות - בבתי ספר, במקומות עבודה גדולים, במועדוני נוער ובתנועות נוער, במועדני קשישים וכמובן במסגרות הפעילות הקיימות בשכונות. מסגרות מתנדבים נוספות יאורגנו על בסיס מקומות עבודה.