פרסומים ומאמרים 

מערכת הקדסטר הקיימת בישראל אינה מתאימה למציאות ההנדסית המרחבית המתהווה בעשורים האחרונים וזאת בשל היותה קרקעית ודו-ממדית. מרשם המקרקעין הקיים, מספק תמונה דו- ממדית של גבולות המקרקעין כאשר יחידת הקרקע היסודית היא חלקה.

משאב הקרקע הוא בעל ערך לאומי, חברתי, חוקי, משפטי וכלכלי. המודדים ומערכת המדידה והמיפוי בארץ, מהווים מרכיב חשוב בתהליכי המדידה, המיפוי, הרישום והניהול של משאב זה. עובדה זו, יוצרת מחויבות מקצועית ואתית של המודד בביצוע עבודתו המקצועית.

סורק הלייזר הקרקעי הינו מכשיר מדידה אקטיבי וחדשני, המתאפיין ברמת מחשוב גבוהה ותוכנות הפעלה ועיבוד מתקדמות. סורק הלייזר הקרקעי מאפשר מדידה (ומיפוי) מערכתית – מהכלל אל הפרט, אוטומטית וממוכנת ברמות פירוט ודיוק גבוהים. מדידה יעילה, מהירה ואובייקטיבית (ללא האינטרפטציה של המודד). הסריקה מתבצעת תוך צבירת המידע והצגתו בזמן אמת - תוצר המדידה המיידי המתקבל הינו ענן נקודות וקטורי, תלת-ממדי וצפוף מאוד המתאפיין ברמה גבוהה של ויזואליות.

במהלך העשור האחרון ננקטו בישראל מספר פעולות לקראת הפיכת הקדסטר הדו-ממדי הקיים לקדסטר תלת-ממדי וביניהן פרוייקט מחקר ופיתוח נשוא מאמר זה. פרוייקט זה מבוצע עבור המרכז למיפוי ישראל על ידי צוות הכולל מומחים מדיסציפלינות שונות: קדסטר, גיאודזיה, ממ"ג, חוק ומשפט, הנדסת קרקע, תכנון ובנייה.

פסק הדין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בעניין מינהרות הכרמל עוסק באופן ישיר בהתייחסות לתת הקרקע כנושא (נפרד) של זכות הקניין במקרקעין. הפסיקה לפיה, חלים על תת הקרקע הכללים והמגבלות החלים על הפקעות בפני הקרקע היא פסיקה תקדימית (כללית) אך גם בעלת משמעות מעשית לעניין הספציפי שנדון שם.

רישום יכול שייעשה לפי אחד מהמקרים הבאים: הסדר קרקעות , תמורה בשטח מוסדר בהתבסס על תב"ע, שטח מוסדר - רישום לפי תוכנית רישום שיכון ציבורי (תרש"צ), שטח לא מוסדר - רישום ראשון, שטח לא מוסדר - רישום בהתבסס על תב"ע, שטח לא מוסדר - רישום לפי תרש"צ.

החשיבות של הגדרה מדויקת של גבולות, מתוך דגש על קואורדינטות, תיעוד ורצוי גם סימון בשטח, המוסכמים על שני הצדדים, מוכיחה את עצמה בכל סכסוך בין שכנים. יהא זה סכסוך בין מדינות או בין פרטים. דוגמה נוספת לכך ניתן למצוא בהגדרת הגבול באזור "חוות שבעא".