מרכז למיפוי ישראל (מפ"י) הוא המרכז הלאומי הישראלי למיפוי, לקדסטר, לגאודזיה ולגאואינפורמציה.
מפ"י משמש כגוף המטה המקצועי בממשלה בתחומים אלו ומנהלו יועץ לשר ולממשלה בנושאים אלה כמו גם בכל הקשור לתיחום גבולות המדינה. בנוסף לכך משמש מנהל מפ"י כרשם המודדים וכיו"ר הוועדה הבין-משרדית למאגרי מידע גאוגרפיים.
בתחום הגאודזיה – מפ"י פועל כמכון הגאודטי הלאומי ומופקד על מגוון נושאים בתחום זה לרבות קביעת רשת הבקרה ורשת הקואורדינטות ברמה הארצית. במסגרת האחריות בתחום הגאודזיה, נדרשת תמיכה בצרכי המיפוי, הקדסטר והגאואינפורמציה.
בתחום הקדסטר – מפ"י מופקד עפ"י חוק על פעילות המדידות לצורך רישום מקרקעין. במסגרת זו, מופקד מפ"י על ניהול מדידת גבולות הגושים וחלקות המקרקעין וכן על ניהול הרישום בקואורדינטות ובתרשימים של תכניות לצורכי רישום. כללים למדידות אלה, מפורטים בתקנות המדידה והנחיות המנהל. לצורך כך, מנהל מפ"י פיקוח על המדידות ומהווה סמכות לאישור תכניות לצורכי רישום בישראל.
בתחום המיפוי – מפ"י מופקד על קביעת מוצרי המיפוי הבסיסיים הנדרשים במדינת ישראל לתמיכה בצרכים הממלכתיים הבסיסיים לתכנון וביצוע, מתוך דגש על תשתיות ובנייה, ביטחון ושירותי חירום, שליטה ובקרה, איכות הסביבה, מחקר ופיתוח ותיירות.
לצורך כך, מופקד מפ"י על קביעת התקנים בנושא, לרבות רשתות קואורדינטות, היטלי מפות, תקני דיוק, שמות ומערכת סימנים מוסכמים.
בתחום הגאואינפורמציה וממ"ג – הוקם מאגר מידע גאוגרפי לאומי מקליטה פוטוגרמטרית מתצלומי אויר, בו עשר שכבות מידע (תחבורה, תשתיות, הידרולוגיה קווית, הידרולוגיה פוליגונלית, נתוני גובה, כיסויי קרקע, מבנים, פרטים נקודתיים כלליים, פרטים קוויים כלליים, פרטים פוליגונליים כלליים). לשכבות אלו נוסף כיסוי אורתופוטו ארצי. כמו כן, הוקמו ממ"ג קדסטרי על בסיס מפות הגושים והחלקות, ממ"ג כתובות וארכיון לאומי למפות ולתצלומי אויר.
אתגרים חשובים עמם נדרש מפ"י להתמודד בעשור האחרון ונדרש להתמודד גם בשנים הקרובות הם: שיפור המענה לצורכי הציבור והממשלה, שיפור הקשר והשותפות בין מפ"י לבין משרדי הממשלה ובין מפ"י לציבור המודדים והצרכנים והתאמת מבנה מפ"י לאילוצים השונים. בתוך כך הציב מנכ"ל מפ"י את השירות ואת זמינות הנתונים והשירותים בראש סולם העדיפויות.
אתר המרכז למיפוי ישראל מהווה כלי חיוני להגשמת יעדי השירות של המשרד, מתוך מגמה להעניק ללקוחות המרכז למיפוי ישראל שירות מהיר, יעיל ואמין.
התמורה בתחום התשתית הגאודטית בעשור האחרון הייתה ביצירת רשת בקרה חדשה המבוססת על תחנות קבע למדידות מלווינים מהחרמון ועד אילת (היום יש 20 תחנות המודדות ללווייני GPS אמריקנים ו- GLONASS רוסיים). רשת זו מספקת גם שירותי זמן אמיתי ומאפשרת למודדים מדידות ברמה של 2-1 ס"מ דיוק בזמן אמיתי. רשת זו, הצפויה לעדכון בסוף שנת 2011, תומכת גם בצרכים מתקדמים ומדויקים של הסדר מקרקעין.
התמורה בתחום הקדסטר בעשור האחרון הייתה בשדרוג סביבות העבודה ומערכות הניהול והבקרה, בד בבד עם פעילות אינטנסיבית למעבר לקדסטר מרחבי מבוסס קואורדינטות במדינת ישראל, שמקיפה קרוב לשישים אחוזים משטח המדינה. כמו כן, הוחל ביצירת קדסטר ימי. מעבר לשדרוג הטכנולוגי יש לציין את המהלך המוצלח של הפעלת מודדים מבקרים חיצוניים המסייעים בהתמודדות עם האתגר של האצת רישום המקרקעין בישראל.
בתחום המיפוי ראוי לציין את המעבר לייצור מפות ממ"ג, שהושלם ברוב שטחי הארץ. כיסוי ארצי מלא צפוי בסוף שנת 2012.
כמו כן, הושלמה הכנת 21 גליונות של מיפוי ימי, הוכנו ופורסמו אטלס ישראל החדש בעברית ובאנגלית ואטלסים לקביעת קו החוף לצורך חוק שמירת הסביבה החופית בים התיכון בים סוף ובכנרת.
מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל הציב יעד על-פיו מרבית שירותי ונתוני מפ"י יהיו זמינים לציבור בלא צורך להגיע פיזית למפ"י. המאמץ הטכנולוגי העיקרי בשנים האחרונות היה בשדרוג סביבת העבודה של הממ"ג ובסיסי הנתונים של מפ"י לטכנולוגיות חדישות המאפשרות שירותים מקוונים לציבור באמצעות האינטרנט. על בסיס מגמה זו פותחו בסיס הנתונים הגאודטי הלאומי (בנג"ל), עדכן גוש/חלקה, הפורטל הגיאוגרפי הלאומי ( בכתובת http://www.govmap.gov.il) ומערכת "תצפית" לצפייה בארכיון הקדסטרי ובארכיון המפות. כמו כן, נמצאת בפיתוח מערכת "טופוקד" שנועדה לקשור את כל בסיסי הנתונים של מפ"י למערכת אחת שתפתח באינטרנט. מערכת זו נועדה להיות פרויקט מסד למאגר מידע לאומי במקרקעין.
חלק מהפעילויות בתחום האינטרנט מבוצעות בתיאום בין-משרדי במסגרת הוועדה הבין-משרדית למאגרי מידע גאוגרפיים, שבראשה עומד מנהל מפ"י. בוועדה צוותי עבודה לאיסוף נתונים, לשיתוף נתונים, לתקנים ולטכנולוגיות, למצבי אסון וחירום ול- GIS - IT. כמו כן, הוחל בגיבוש צוות לנושא המוניציפלי ובהתנעת פעילות לצוות בנושא ממ"ג ימי. בין הפרויקטים של הוועדה נמצא הפורטל הגאוגרפי ושדרוגו לשרת המפות הממשלתי (בכתובת http://beta.govmap.gov.il), המאפשר גם שירותי רשת וחוסך השקעות רבות של הממשלה.
פרויקט אחר של הועדה הינו פיתוח תקן למטא-דאטה גאוגרפי (בכתובת http://www.metadata.gov.il/).
בתחום המורשת פותח במפ"י אתר מורשת באינטרנט (כתובת אתר מורשת) וכן פורסמו שני ספרים: מדידות ומיפוי ישראל ו- 60 years of mapping Israel .
בתחום הגבולות נחתם הסכם על גבול ימי באזור הכלכלי הבלעדי בין ישראל לקפריסין ומפ"י הוביל פעילויות נוספות לקביעת גבולות בים ולתיעוד גבולות ישראל.
בתחום המחקר והפיתוח וקשרי החוץ הורחב במידה ניכרת היקף ההשתלמויות המקצועיות והפרסומים המדעיים והטכניים של עובדי מפ"י, הן בארץ והן בחו"ל. מפ"י שותף בארגון כינוסים מדעיים בארץ ואנשיו הובילו את ארגון הכינוס השנתי הבין-לאומי של FIG שנערך באילת. כמו כן, נחתמו בין מפ"י למוסדות מקבילים בחו"ל הסכמים לשיתופי פעולה ובהם המרכז הסיני הלאומי למיפוי, הגוף הממשלתי למיפוי ולקדסטר בקפריסין, מרכז המיפוי והקדסטר של גרמניה, הארכיון הלאומי של בוואריה, האדמירליות הבריטית ועוד, כמו גם הסכמים לשיתוף פעולה עם גופי מחקר בארץ כמו הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון הגאולוגי ועוד.
מפ"י השקיע בעשור האחרון רבות בהכשרת דור העתיד של אנשי מקצוע במפ"י, מתוך דגש על אימוץ מהנדסים גאודטים מהפריפריה (במסגרת פרויקט עתידים), קליטת מהנדסים גאודטים בני מיעוטים והכשרה רחבת היקף של חרדים במיפוי וגאואינפורמציה.
בזכות עובדיו הנאמנים נמצא מפ"י בתנופת עשייה, התחדשות ופיתוח לטובת מתן שירותים איכותיים יותר וזמינים יותר לציבור.
